התגובה של קווין ספייסי להאשמה נגדו מזיקה, מסוכנת והומופובית
המטרה של יציאתו של ספייסי מהארון היא להתחמק מהתמודדות אמיתית עם האשמה. אבל הדבר החמור ביותר הוא שהוא קושר בין הומוסקסואליות לסטייה, כאילו יש קשר בין הגילוי של הנטייה המינית שלו לכך שתקף מינית ילד
קווין ספייסי שבר הבוקר (ב') את הלב ללא מעט חובבי וחובבות "בית הקלפים". לא רק בגלל שהוא התגלה כעוד אחד ברשימה ארוכה (מדי) של מטרידנים הוליוודיים, אלא בעיקר בגלל התגובה המזיקה, המסוכנת וההומופובית שלו לסיטואציה שבה מצא את עצמו. בריאיון שפורסם היום סיפר השחקן אנתוני ראפ לראשונה שכשהיה בן 14 ספייסי בן ה-26 הזמין אותו למסיבה, נכנס אל החדר, הרים אותו "כמו שחתן מרים כלה", נשכב מעליו ותקף אותו מינית.
התגובה של ספייסי הגיעה בזריזות, והתחילה בהתנצלות. ספייסי טען שהוא לא זוכר את התקרית, "אבל אם אכן התנהגתי אז כפי שהוא מתאר, אני חייב לו את ההתנצלות הכנה ביותר על מה שנראה שהייתה התנהגות לא נאותה תחת שכרות". לכאורה נראה שספייסי לוקח אחריות ומתנצל בכנות, אבל בעוד ראפ נאלץ להתמודד בשתיקה עם הטראומה כל חייו, ספייסי המשיך לקריירה משגשגת בלי הפרעה – עוד מקרה של תקיפה מינית שמשפיעה רק על הנתקף, בעוד התוקף לא סובל מהשלכות אמיתיות.
אחרי ההתנצלות, ספייסי פנה לדבר על עצמו. הוא הזכיר את הקנאות שלו לפרטיות כגורם לשמועות סביבו, ואז הצהיר שהוא "בוחר לחיות כהומוסקסואל". המטרה של יציאתו של ספייסי מהארון היא להתחמק מהתמודדות אמיתית, לשנות את השיח התקשורתי סביב השערורייה ולמסך את ההאשמה נגדו. במקור, הפרקטיקה של היציאה מהארון היא יפה ומעצימה; היא נוצרה במטרה לצאת נגד השנאה העצמית שהחברה כופה על להט"בים, לבטל את הבושה שכרוכה בהבנה שהזהות המינית היא שונה ממה שנחשב חברתית כ"נכון". הסופר מארק האריס סיכם את זה יפה בציוץ שלו: "היציאה מהארון היא חלק יפהפה מלהיות גיי. זה לא נכון להצמיד את זה להתנהגות שפלה כזו".
בתגובה שלו, ספייסי גורם לכך שהשיח יתמקד בו, התוקף, כשהנתקף וההשלכה של המעשה על חייו נדחקת לשוליים. השחקנית רוז מקגאוון התייחסה לזה בצורה מדויקת כשצייצה: "תקשורת יקרה: תשאירו את הפוקוס שלכם על #אנתוניראפ, תייצגו את הקול של הקורבן".
Dear fellow media:
Keep focus on #AnthonyRapp BE THE VICTIM'S VOICE. Help us level the playing field.
— rose mcgowan (@rosemcgowan) 30 באוקטובר 2017
הדבר החמור ביותר הוא הקישור שספייסי יוצר בין הומוסקסואליות לבין סטייה, כשהוא מסכם את ההצהרה שלו במשפט "אני רוצה להתמודד עם זה בכנות ובפתיחות ולבחון את ההתנהגות שלי", כאילו יש קשר בין הגילוי של הנטייה המינית שלו לכך שהוא תקף מינית ילד. בכך ספייסי מחזיר אותנו לימים אפלים: עברנו דרך ארוכה מאז 1973, אז הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, אחרי מאבק של שנים. ספייסי מחזיר אותנו אל תקופה מסוכנת, בה הדימויים הבודדים היחידים של הומוסקסואלים בתקשורת היו של פדופילים וחולי נפש.
ראפ, שמככב כיום בסדרה "סטארטרק", סיפר שהוא קיבל השראה מהעדויות הרבות שנערמות נגד המפיק ההוליוודי הארווי ויינסטין. הוא אמר שהן נתנו לו כוח "להאיר אור, ובתקווה גם לעשות שינוי". הלוואי שזה עוד חלק בתהליך שיבהיר לתוקפים שהימים שבהם הם יכלו לעשות מה שהם רוצים נגמרו. אנחנו לא נשתוק יותר, ולא משנה כמה התוקף נראה חזק או בלתי פגיע.