טיים אאוט timeout

אורין יוחנן הפכה את הטראומה של חוויית הריאליטי למופע מחול

| מאת: יעל אפרתי

הרקדנית, שהגיעה לגמר "רק רוצים לרקוד", ניתבה את החוויה הקיצונית שעברה בתוכנית למופע שעוסק בהבדל שבין ריאליטי למציאות ובהחפצת נשים. את הטראש והקיטש היא דווקא מאמצת בחום. ריאיון

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/11/sizes/Shoot-Me-Oryan-yohanan-Photo-Eyal-Landsman-Edit-Yaniv-Baranes_H_wo_680_382.jpg
אורין יוחנן (צילום: אייל לנדסמן)

"המחול, רק מחול כשהוא לעצמו, כבר לא מרגש ולא מאתגר אותי", מצהירה אורין יוחנן, אולי הרקדנית הטובה ביותר שפועלת בישראל לקראת המופע החדש שיצרה ואותו היא תרקוד בפסטיבל "הרמת מסך" – הפלטפורמה המרכזית בישראל ליוצרים עצמאיים במחול שנפתח השבוע.

"כיוצרת וכצופה אני חושבת שהאמנות צריכה לתקשר עם החברה במקום שבו היא מצויה, וכרגע המחול הוא בעיניי רק חלק מתמונה דינמית שיש בה עוד הרבה אספקטים ואמצעים שצריכים לבוא לביטוי". נאמנה לתפיסתה תעלה יוחנן את "Shoot Me", תוך שהיא מלהטטת בווירטואוזיות; היא רוקדת וגם מנחה מכירה פומבית, מוסרת טקסטים נשכניים ובה בעת מתפעלת חפצים, מאלתרת ומקיימת אינטראקציה עם הקהל, והכל דחוס במין קפסולה שמתפוצצת בקרשנדו בתום חצי שעת המופע. מי שראה אותה פעם על הבמה – רקדנית ארוכת גפיים בעלת רקע של שנות בלט ארוכות שיוצרת מתוך עולם פנימי רב ניגודים ובמקביל עקב אחריה בקיץ האחרון כפיינליסטית ב"רק רוצים לרקוד" – יכול אולי לדמיין את הסערה הגדולה שהניבה גם את המופע החדש.

אורין יוחנן (צילום: גיא מדור)

"אסור לנשים לשתוק". אורין יוחנן (צילום: גיא מדור)

"'Shoot Me' עוסק ברווח שבין ריאליטי ומציאות והרווח הזה גדול מאוד", מסבירה יוחנן. "מכניסים אותך לכמה חודשים לעולם סגור שבו עובדים מהבוקר עד הערב, אין זמן לאכול ולישון ומייצרים מציאות קיצונית שדוחפת את המשתתפים לקצה, גם הרגשי. כיוון שזאת הייתה העונה הראשונה בפורמט הזה, לאף אחד לא היה מושג למה אנחנו נכנסים. חשבנו שהתחרות היא אישית והתברר שאנחנו הרקדנים היינו לאורך רוב הדרך רק חיילים בשירותם של ראשי הקבוצות שעמדו בפרונט והתחרו ביניהם. חוץ מזה התברר שמכל שעות העבודה שלנו הרוב נפל בעריכה והצופים ראו רק חלק קטן, וזה כמובן מתסכל מאוד, בייחוד כשאין לך שליטה על כלום. צריך להבין, הניסיון הזה היה קשה אבל אני לא מתחרטת עליו. בכלל לא. זו חוויה שגידלה אותי וחידדה את מה שאני מרגישה ורוצה לבטא ומבחינה זו היא הייתה השראה לסולו החדש".

באיזה אופן?

"היא עזרה לי למצוא את הקול האישי שלי, להבין שההבטחה לניצוצות, לתהילה ולפרסום שמשדרות תוכניות הריאליטי – ברוב המקרים אינה מתקיימת. אני הלכתי לשם כי רציתי להוציא את המחול מהאולמות הקטנים ולהביא אותו להמוני הצופים בטלוויזיה. היום, בעקבות הניסיון הזה, אני חזקה יותר וגם מבינה לעומק שאני רוצה להתבטא בתחומי אמנות מגוונים ויכולה להכניס למופע שלי כל דבר שנראה לי מתאים. אני היא הקובעת ולכן אני יכולה לדבר על החפצת נשים, להיות סרקסטית ולמכור את איברי גופי במכירה פומבית לכל המרבה במחיר, כדי להעביר מסר חד ומדויק שלפיו לנשים אין כל חלק בתופעת ההטרדות המיניות. הדבר היחיד שמשותף לנשים הוא העובדה שהמטרידים אותן הם גברים, והמציאות הזאת חייבת להשתנות, אסור לנו לשתוק".

את אהבתה לריקוד מימשה יוחנן שנים רבות במסגרות התובעניות של הבלט הקלאסי. בתוך זמן לא רב התבלטה ביכולותיה ואף זכתה במקום הראשון בתחרות על שם מיה ארבטובה. בגיל 17, בעקבות פציעה קשה, נקלעה למשבר והפסיקה לרקוד. אחרי שנים אחדות חזרה לתחום, הפעם ללהקת המחול הקיבוצית כרקדנית מובילה וסולנית בולטת. עם עזיבתה את הלהקה ב־2010 החלה בקריירה של מבצעת ויוצרת עצמאית ששיתפה פעולה עם כוריאוגרפים כמו סהר עזימי או יוני סותחי וזכתה בשבחי הביקורת על יכולותיה הטכניות כמו גם על נוכחותה הבימתית והעולם הפנימי הסוער שבקע ממנה. ב־2014 זכתה בפרס משרד התרבות כרקדנית מצטיינת ובשנה שעברה יצרה ורקדה את "I Dare You", סולו נועז וחושפני שלא הותיר ספק לגבי כישרונה היצירתי הרב תחומי.

יש לך כבר רעיונות לעבודה הבאה?

"בטח. אני עובדת כל הזמן. האמנות ודרכי המבע שאני מחפשת מעסיקים אותי 24/7. זה היה יכול להיתפס כמשהו פריבילגי מאוד, אבל מבחינתי זה להגיד לעולם מה אני חושבת ומה צריך להשתנות. אני יודעת שאני לא ממציאה את הגלגל – אני לוקחת דימויים לפעמים בנאליים, טראשיים וקיטשיים, כאלה שרואים בטלוויזיה ובפרסומות וזמינים בכל מקום ומלקטת מהם את מה שמתאים ליצירה שלי. בהתחלה זה אישי מאוד וגם תרפויטי. אני מרגישה שתהליך היצירה מרפא אותי. אני מרשה לעצמי לצחוק על עצמי ואז אני מבינה שיש גם משהו יותר גדול, יותר כללי שיכול לגרום גם לקהל להרגיש ואולי גם להזדהות".

פסטיבל "הרמת מסך" ביוזמת משרד התרבות והספורט נערך בתל אביב, ירושלים, קיבוץ געתון ודימונה. "Shoot Me" יעלה בסוזן דלל, יחיאלי 5 תל אביב, בחמישי (16.11) 21:00 ובשבת (25.11) 21:00, 50 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601