עבור כוכב ההצגה "טרור", דילמות מוסריות צבאיות הן חלק מהחיים

תיאטרון בעידן הריאליטי: ב"טרור" הקהל מחליט אם להרשיע טייס שהפיל מטוס נוסעים כדי להציל אלפים. את הטייס משחק, במקרה או שלא, נווט הקרב לשעבר אבישי מרידור

אבישי מרידור (צילום: דין אהרוני רולנד)
אבישי מרידור (צילום: דין אהרוני רולנד)
22 בנובמבר 2017

האם תהיו מוכנים להרוג 150 איש בשביל להציל עשרת אלפים? ובשביל להציל אלף? ובשביל עשרה? ואם אחד מאותם 150 הוא אב יחיד לחמישה? ואם אחת מהם היא מדענית גאונה? ואם אחת מהם היא אימא שלכן? מה אתם הייתם עושים לו הייתה ההחלטה בידכם? השאלות האלו, שנדמה כאילו נלקחו מתוך דיון פילוסופי, עומדות במרכזה של ההצגה "טרור" שעולה במסגרת פסטיבל התיאטרון הבינלאומי והפקות המקור בקאמרי, בבימויה של שרה פון שוורצה.

המחזה מתרחש באווירת האימה של אחרי 11 בספטמבר 2001 ומגולל את מסכת משפטו של טייס חיל האוויר הגרמני שהפיל בניגוד לפקודות מטוס על 164 נוסעיו, מטוס שנחטף והיה בדרכו להתרסק אל תוך אצטדיון הומה אדם. המחזה, שזכה להצלחה ברחבי אירופה, כולל אלמנט ייחודי: בשלב מסוים נדרש הקהל להכריע את הדין – לזכּות או להרשיע את הטייס.

בצירוף מקרים מעניין, שיכול לפרנס גם הוא סצנה במחזה כלשהו, את תפקיד הטייס הנאשם מגלם אבישי מרידור (32) – שבעצמו היה נווט בחיל האוויר והפסיק את טיסותיו כדי להתמסר לתיאטרון. כבנו של אחד מנסיכי הליכוד, שר המשפטים וחבר הקבינט לשעבר דן מרידור, אבישי יודע מה משמעותה של זירת הדעות הפוליטית והמוסרית, ומבחינתו התיאטרון הוא בדיוק זירה כזאת.

אל ההפקה הנוכחית הגיע לאחר שפון שוורצה הבינה שמרידור יוכל לעבור על המחזה ולתרגם את מונחי הטיסה הטכניים. "אם אתה עושה חתך, אני כנראה האדם היחיד בישראל שיכול לחבר בין העולמות האלה", אומר מרידור בחיוך, "כך שהכניסה שלי להפקה הייתה מבוססת מבחינה מקצועית".

מחבר בין העולמות. מרידור (צילום: דין אהרוני רולנד)
מחבר בין העולמות. מרידור (צילום: דין אהרוני רולנד)

איך אתה מרגיש כשאתה מגלם טייס?

"יש יתרונות וחסרונות באדם שמגיע מהרקע ה'נכון'. מצד אחד הוא 'מלוכלך' וזה פחות מאפשר לו להיות פתוח. מצד שני זה מרגיע מאוד – יש במחזה המון התעסקות ביירוט ובמונחי טיסה. יש כאן דרמה משפטית, אבל ההתעסקות במהלך הדרמה היא במוסר. הסנגור והתובעת מבינים שלדון את הטייס הספציפי הזה אינו העניין עצמו, שניהם מנסים להעביר את זה לרמה מוסרית, כללית ופילוסופית יותר. יש כאן עניין רחב של מדינה וחוקה מול מוסר אישי".

מה אתה חושב על העברת ההחלטה אל הקהל?

"אני חושב שזה נפלא. אני הלכתי למשחק בשביל תיאטרון. זה קהל, זה עיניים של אנשים. יש כאן אפשרות של התיאטרון להתמודד מול הטלוויזיה והקולנוע. יש לך אפשרות להשתמש בריאליטי לטובתך. הקהל הופך להיות כמו פעם, ממש חלק מהתיאטרון, כמו בתקופה השייקספירית. זה מכריח את הקהל להיות קשוב, יש לו חלק משמעותי במחזה. הגורל של הדמות קשור בקהל".

אתה צופה שיהיו ימים שהקהל יחליט ככה או אחרת?

"אני מקווה מאוד שכן. אני מרגיש באינסטינקט שהקהל בישראל ייטה לכיוון הטייס מהסיבה שמה שעומד לנגד עיניו זו המלחמה בטרור; ואני מאוד מקווה שנצליח, אף שזה נגדי כדמות, להגיע למקום שבו ההתלבטות תהיה קשה, וההתלבטות היא באמת קשה".

חשבת על השאלות האלו כשהיית נווט בחיל האוויר?

"בתור נווט התמודדתי בראש שלי עם השאלה עשרות פעמים, ודאי אחרי פיגועי 11 בספטמבר. האינסטינקט אומר: '70 אלף איש מול 164. אין התלבטות'. אני בטוח שאז לא היה לי ספק, היום אני רואה את זה אחרת".

התמודד עם השאלה בתור נווט. מרידור בחזרה (צילום: דין אהרוני רולנד)
התמודד עם השאלה בתור נווט. מרידור בחזרה (צילום: דין אהרוני רולנד)

הרלוונטיות של השאלה למצב הישראלי ולדמוקרטיה הישראלית אינה חומקת ממרידור, והוא מסביר: "בדילמה הזאת אני לא חושב שצריך להגיע להסכמה רחבה, זה לא מה שאמור לאחד מדינה. מה שאמור לאחד מדינה הוא שמותר לדבר על זה. בתיאטרון אתה לא עולה כדי לנצח, אתה אמור לשרת משהו שהוא גדול יותר ממך, זה לא אתה. לכן במקרה זה אני אומר לעתים דברים שאני לא מסכים להם ומעלה טיעונים שאני חושב שהם לא טובים, אבל זה הכיף. יש כאן ערך של להפסיד בדיון, להפסיד בוויכוח".

אתה מכיר אנשים שחוו דילמות דומות במציאות?

"אני מכיר אנשים נפלאים וטובים שהרגו בשוגג אנשים חפים מפשע, ברור. זו המציאות הישראלית. מה שמדהים בזה שבמציאות הישראלית לא קורה מה שהיית מצפה שיקרה – האנשים האלו לא מסתובבים שבורים. אני יודע להגיד על עצמי שרק כשהשתחררתי מחיל האוויר התחלתי לעכל דברים, לא בהכרח עם חרטה אבל כן עם הבנה שיש דברים ששמתי בצד ולא חשבתי עליהם".

בעצם אנשים עורכים לעצמם את המשפט הזה, כמו שקורה בהצגה.

"כן, והם מגיעים למסקנה שהם בסדר, ואני יכול גם להבין למה. אנחנו נמצאים במציאות בלתי אפשרית, שמזמנת אלינו דברים כאלה. כל מי ששירת בשירות קרבי נאלץ לעשות דברים שלא משתלבים עם מי שהוא ומה שהוא".

“טרור“, תיאטרון הקאמרי, שד' שאול המלך 19 תל אביב, רביעי (6.12) 18:30 ו־21:00, 100 ש"ח