אבן מתגלגלת: ג'וס סטון כובשת את העולם מדינה אחת בכל פעם. ריאיון

לו ג'וס סטון הייתה גרה בארצות הברית, כנראה כבר הייתם רואים קליפים שלה מחליקה במגלשה מפלסטיק זוהר כשהיא לובשת רק קצפת. לזה מגיעות לרוב הזמרות שמתחילות את הקריירה שלהן בגיל שבו סטון החלה את שלה – 13, ממש כמו מיילי סיירוס או בריטני ספירס. אבל לסטון היה המזל להיוולד למשפחה בריטית ממעמד הביניים. במקום לאבד את עצמה על ספקטרום המוסר המעורפל של הפופ, היא זכתה לטיפול המלכותי, הפכה לזמרת סול מכובדת שהספיקה להוציא שבעה אלבומים לפני גיל 30 ואף מצאה את עצמה האישה היחידה בסופרגרופ היוקרתי SuperHeavy, הכולל את מיק ג'אגר, דייב סטיוארט (יוריתמיקס), דמיאן מארלי ואיי.אר ראמן (מלחין סרטים ממוצא הודי – מ"ש). היא הייתה אז רק בת 22.

"דייב סטיוארט הוא האיש שגרם לזה לקרות. כולם חושבים שזה מיק, אבל זה בעיקר דייב. זה היה רעיון שלו, ולא אומרים לדייב לא. מה שלא תהיה התוכנית שלו, זה יהיה ממש כיף. יום אחד הוא התקשר אליי ואמר 'היי ג'וס, רוצה להיות בלהקה החדשה שלי?', ומיד אמרתי כן. רק אחר כך הוא המשיך 'מעולה, אז מיק ג'אגר בזה ודמיאן מארלי ואיי.אר ראמן'. חשבתי שהוא מציע לי להשתתף בלהקה, לא חשבתי שהוא מציע להשתתף בלהקה עם מיק ג'אגר!".

זה גם הוביל לחיבור שלך עם דמיאן מארלי.

"אני יודעת! כן, אני מתה עליו. אני שמחה כל כך שזה קרה. לדמיאן יש נפש יפהפייה, הוא מלא נשמה, אני מתה על זה. אנחנו פשוט מסתדרים ואני מסתובבת איתו הרבה. אנחנו פשוט מחוברים ברמה האישית, הוא גם מוזיקאי פנטסטי ויש לו הרבה דברים מעניינים לומר. הוא כמו מלאך קטן שנכנס לעולם שלי".

הוא היה זה ששכנע אותך להוציא אלבום רגאיי־סול בשנה שעברה?

"כן, כתבתי איתו כמה שירים ל'Water for Your Soul'. זה קרה כשעבדתי איתו על SuperHeavy, והוא אמר לי 'נו, את צריכה לעשות אלבום רגאיי'. אמרתי לו 'הו, אני לא יודעת, נו טוב, בסדר'. יש לו השפעה כזאת עליי. אבל היה לי ברור שזה יהיה רק אלבום עם השפעות רגאיי, כי אני לא יכולה לעשות אלבום רגאיי של ממש, כי… נו באמת".

חטפת קצת על השימוש שלך בפטואה (דיאלקט ג'מייקני שחיקוי שלו הפך נפוץ וגם מושא לביקורת רבה – מ"ש) באלבום?

"טיפה, ובצדק. אבל היי, לפחות ניסיתי, לא? בכל מדינה שאני מבקרת בה אני מנסה ללמוד ולשיר בשפה המקומית ולכבד אותה. בעבודה עם דמיאן שרתי את המילים שהוא כתב, ולא ממש רציתי לשנות את המילים שלו, אז פשוט ניסיתי כמיטב יכולתי".

זה אלבום שלקח הרבה שנים ליצור, לא דבר נפוץ במוזיקת פופ כמו שאת עושה.

"האלבום הוא לא ממש יצירה אחת. זה היה תהליך ארוך. התחלתי לכתוב חלק מהשירים בו עוד לפני שפגשתי את דמיאן, וכשהשמעתי לו אותם הוא מאוד התחבר לזה וכתבתי איתו עוד שירים. אז יצאתי לסיבוב העולמי שלי והתחלתי לשתף פעולה עם אמנים מארצות שונות שמשתמשים בכלים שונים, מקצבים שונים וצלילים שונים. יש שיר עם ביט ברזילאי, כינור אירי ומקהלת גוספל. עם כל הסגנונות האלו, שנאספו לאורך שש שנים, לקח לנו עוד זמן לחבר את הכל, אבל אני גאה בתוצאה".

וכשאת אומרת "סיבוב עולמי" את באמת מתכוונת לזה. את כל הזמן בנסיעות.

"מה שאני מנסה לעשות כבר הרבה זמן הוא להביא את המוזיקה שלי לכל מדינה בעולם, בלי להחסיר אף אחת, בלי להתייחס למדינה אחת כחשובה יותר מאחרת. אני לא עושה שום הצהרות פוליטיות, אני לא שופטת, רק באה לנגן ולהפיץ קצת טוב וקצת אור בכל פינה של העולם שאני יכולה. בסופו של יום כשיוצרים מלודיה ומוזיקה, מתחברים עם אנשים וזה עושה אותם שמחים. עד עכשיו הייתי ב־66 מדינות, יש לי עוד 130. אבל זו הדרך שחשובה".

ג'וס סטון תופיע בבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, שני (25.7) 20:30, 179־229 ש"ח