10 החומוסיות הכי טובות בתל אביב. מה היינו עושים בלעדיהן
עם גרגרים, עם פול, עם ביצה או בלי, חומוס הוא הדלק שמניע את גלגלי תל אביב. עדכנו את הרשימות ותתחילו להתווכח עד חורמה: אלו הן 10 החומוסיות הכי טובות בעיר, כי ככה החלטנו אחרי שאכלנו כ-372 קילו חומוס בשנה בכל רחבי העיר. כן, כמובן שאבו חסן בפנים, אפשר להתקדם?
החומוס שמכינים בעלי קרוון, המוכר גם כאבו חסן מאז 1959 (ואולי עוד קודם), הוא מיתולוגיה עירונית (אנחנו חושדים שלעולם לא נדע אם המתכון המקורי היה בכלל של אום חסן). ייתכן שאי שם בגליל יש חומוסייה טובה יותר, אבל בשביל תל אביבים אבו חסן הוא הטוב בעולם. זאת הסיבה לתור המתמיד ברחוב הדולפין ובשבטי ישראל. אין פה סלט קצוץ דק או כדורי פלאפל, רק גרגירי חימצה מבושלים ומוגשים בשלוש גרסאות, ויש הטוענים שהמסבחה החמימה היא המשובחת שבהן. על השולחן רוטב הלימון־שום־פלפל חריף, זיתים ופלחי בצל (18 ש"ח). האמת אנחנו לא זקוקים ליותר מזה. ועכשיו, קפיצה לחומוס בסגנון סורי.
אבו חסן הדולפין – כל הפרטים
אל קלחה
חומוסולוגים אמיתיים מתרגשים כאן עד דמעות ממנת הפאטה המסורתית של משפחת ח'טיב, בדיוק אותה המנה שמגישים במסעדות של בני המשפחה שלהם בכווית ובעמאן, והאמת היא שזה אתגר לא קטן להזמין משהו אחר אם יש פאטה. אבל גם החומוס הביירותי שלהם עצמו ברמה גבוהה ביותר ומעורר תשומת לב עירונית נרחבת מאז שנפתחה אל קלחה אי שם בימים הרחוקים של הסגר הראשון ב-2020. אגב, יש גם קודוסיה (שזה חומוס עם פול שמעורבב לתוכו) שזה בכלל להיט שצריך לדבר עליו יותר.
אל קלחה, סלמה 3
הבן של הסורי
פעם שכנה בכרם התימנים חומוסייה קטנה של הסורי, ואנשים יודעי דבר מספרים כי החומוס שהוגש בה גרם לסועדים להתגלות רוחנית. הסורי נעלם יום אחד, ובמקומו צץ "הבן של הסורי". זו כנראה דרכו של עולם. אופן הכנת המנה, עם פול ושבבי ביצה קשה, גורמים לסועדים להאמין שאכן יש פה קשר גנטי למקור. מאז, זרמו הרבה גרגרים בנהר וממש לאחרונה 'הבן של' פתח סניף נוסף בשכונת מונטיפיורי. לא צריך יותר מביס אחד כדי להבין שמדובר באותו החומוס המקורי. ומפה, היישר למשאוושה תל אביבי.
הבן של הסורי, הלל הזקן 10
>>הסלמה בגזרת הגרגיר: כתבי טיים אאוט על החומוס האהוב עליהם
משאוושה
כולנו אומרים "משאוושה" אבל מעטים מבינים את המשמעות כבדת המשקל: משוואשה היא למעשה הגירסה הגלילית למסבחה ובתל אביב, היא אחת המנות המבוקשות בחומוסיות הפזורות. משאוושה עברה לאחרונה מפינת בוגרשוב פינסקר אל שכונת גן החשמל, והיא עדיין מנסה להוכיח (וגם מצליחה) שיהודים יודעים להכין משוואשה טובה, ואפילו טובה מאוד. המקום הקטן מציע משאוושה וחומוס, אך גם מנות קטנות נהדרות כמו חצילים בטחינה וסלטים כמו סלט גבינה ובצל עם הרבה כמון. ההוכחה הכי טובה שמדובר בחומוס טוב באמת, הם התורים הנצחיים שמשתרכים בסופי השבוע מחוץ למקום. מחלון המטבח אגב, אפשר להציץ בעובדים שלא מפסיקים לטחון חומוס טרי ומצוין. אל תפסיקו. ומגרגר לגרגר, עוברים לגרגר הזהב.
משאוושה, הרכבת 12
גרגר הזהב
נתחיל מהמיקום של החומוסיה, פינת הרחובות השוק ולוינסקי, בום. מיקום אסטרטגי לאינספור פיות רעבים ואנשי עמל שמחפשים חומוס זריז לנגב ולהמשיך הלאה בשגרת יומם. גרגר הזהב הוא למעשה מסעדת פועלים שתמיד עמוסה בסועדים עם הייפ בלייני. החומוס מוכן במקום לפי מתכון בסגנון גלילי, ונטחן במשך כל היום בשם הטריות. התוצאה היא מנה שנותנת בראש בעיקר כשהיא מגיעה לצד הפתעות מענגות כמו קרעי כרובית מושחמים, סלט קצוץ, טאבולה לימוני, צ'יפס ועוד (19 ש"ח). ומכאן, בחזרה ליפו, למקרה שאתם עדיין רעבים.
גרגר הזהב – כל הפרטים
האחים קלבוני
משפחת קלבוני היפואית הנפיקה כבר מספר דורות של חומוסאים וחומוסיות תחת שלל שמות ובמגוון מיקומים ברחבי הארץ, אבל ברחוב יפת נמצא הדבר האמיתי (והוא משתרע משני צדי הרחוב) והוא כולל חומוס קליל במפתיע וייחודי במרקמו – לא גרגירי ולא משחתי אלא משהו נעים באמצע – לצד כל התוספות שאפשר לצפות להן מחומוסיה יפואית ופול מוצלח במיוחד. יש מי שנשבעים בחומוס הזה עד כדי קריאת תיגר על החומוסיה הכי מפורסמת של יפו.
האחים קלבוני, יפת 136
חומוס זיתון
בכל בוקר היה עובר יחי מסלאוי בשוק התקווה, מברך לשלום את הסוחרים והלקוחות ורוכש ירקות טריים לחומוסיה שלו שמקורה בשכונת התקווה . במהלך עידן הקורונה הנוכחי התחלפו הבעלים ומנות נהדרות כמו קוסקוס וקובה ירדו מהתפריט, אבל החומוס היה ונותר לב העניין והוא עשוי לפי אותו מתכון סודי כמובן. מלבד חומוס-פול-ביצה וחומוס עם בשר, תמצאו בזיתון גם קבב וקציצות של אמא, אבל אם כבר הגעתם עד כאן אז אתם קודם כל בעניין של החומוס. באזור כמעט חף מחומוסיות יש כאן נוה מדבר.
חומוס זיתון, מנחם בגין 55
חומוס חג'
משפחת חג' כחיל מפגינה את כוחה הקולינרי במסעדה הקרויה על שמה בכניסה ליפו מכיוון כיכר השעון, אבל מי שמכיר יודע שזו דווקא המסעדה שלה שבתוככי רחוב יפת ששווה ביקור ביומיום, ולא רחוק ממנה גם חומוסיה מרווחת וממוזגת שעושה כבוד לארסנל המשפחתי (הכולל גם שווארמיה ופלאפליה). במקום מוגש חומוס אוורירי במרקם גס יחסית, מסבחה נהדרת וגם מנת פאטה מעולה, ויחד עם חומוסיות יפואיות אחרות היא שולטת במפת החומוס המקומית של תל אביב.
חומוס חג', יפת 93
חומוס מגן דוד
אין יותר פשוט מהחומוס הזה. הוא התחיל את חייו בתור "חומוס הכרמל" בתוך שוק הכרמל, אבל מיקומו בתוך מה שהיה פעם בית כנסת גנב את תשומת הלב התקשורתית, חולל סערונת של חרדים זועמים וקיבע אותו כ"חומוס מגן דוד". המחיר היה הזול בעיר, התפריט כלל חומוס ומסבחה בלבד והכלים היו חד"פ, אבל מאחורי הגימיקים והמחיר הסתתר חומוס רך, נפלא ומשחתי שבהחלט היה אנדרייטד לעומת אחיו בכרם התימנים. עם המעבר שלו לרחוב אלנבי נשמרו אלמנטים עיצוביים מהגלגול הקודם, אבל בעיקר נשאר חומוס טוב מאוד במחיר נמוך במיוחד.
חומוס מגן דוד, אלנבי 52
חומוס שלמה ודורון
אין בתל אביב חומוס מקטב יותר. יש הנשבעים לו אמונים ברמה של כת שטופת מוח ויש הרואים בו שיקוץ מוסרי – ובעיקר בשלל הווריאציות היצירתיות המוגשות בו מעל גבי החומוס, כולל חומוס סלט ירקות (!) או חומוס פריחולס, חלפיניו ונאצ'וס (!!!), אבל מומחי חומוס בלתי תלויים שהצליחו לבודד אותו מתוספותיו המוגזמות העידו שמדובר בחומוס מעולה כשלעצמו ואף למעלה מכך בגרסת החומוס-פול. עם זאת, החומוס דאל-טנדורי הוא הברקה מדהימה ולא מעניין אותנו כלום.
חומוס שלמה ודורון, רחוב ישכון 29