אין שנייה לה: חנות הווינטג' "אהבה לשנייה" נפרדת מהעיר עם מכירת חיסול מיוחדת

עבודות הרכבת הקלה בתל אביב נמצאות רק בראשיתן, כך שעדיין אין לדעת איך יפגעו החפירות ושינויי התנועה במרקם של העיר, אך קורבנות ראשונים בתחום העסקי הם בעלי חנויות שהחליטו מראש לוותר על ההתמודדות עם השיבושים. הראשונה להניף דגל לבן בתחום האופנה היא דפנה גורדון, הבעלים של סלון הווינטג׳ רחב הידיים “אהבה לשנייה" ששכנה במשך עשור שלם ברחוב רש"י בואכה קינג ג'ורג', אזור שהיה, טרם סגירת ה"מחתרת" ז"ל ועם החנות השנייה של אשת חיל לאחד ממתחמי הווינטג' המוצלחים של העיר.

“כבר הרבה שנים שקשה מאוד לעסקים קטנים, ועכשיו אנחנו כבעלי עסקים עצמאים עומדים בפני אתגר חדש", מסבירה גורדון. “אין לי ספק שהעבודות האלו יעשו רע למסחר בעיר – ירתיעו גם תיירות פנים שמגיעה מחוץ לתל אביב וגם את התל אביבים שיתקשו להתנייד למקום. לא בא לי להיות בתוך הכאוס הזה. אני מעדיפה לפרוש בשיא עם זיכרונות טובים ולהמשיך הלאה עם הפורמט במקום אחר".

לא רוצים להיפרד. "אהבה לשנייה" (צילום: יולי גורודינסקי)

גורדון לא יודעת עדיין מה יהיה אותו מקום אחר ומודה שהעובדה שהיא עצמה עזבה את העיר למגורים בעמק חפר כבר לפני כמעט שמונה שנים משפיעה על הבחירה, שכן גם לה יהיה מסורבל יותר להגיע לעבודה. ההחלטה הייתה לה קשה: “תל אביב – אין שנייה לה. לא הייתי חושבת לעזוב ללא איום עבודות הרכבת ואני לא חושבת שיהיה יותר טוב במקום אחר, אף שהדרישה לווינטג' גברה וכמות הלקוחות שמגיעות אליי מחוץ לעיר הולכת וגדלה".

גורדון הייתה בעבר שותפה לאחת מחנויות היד השנייה הוותיקות והאהודות של העיר, אובססיה, ופתחה את החנות שלה בשנת 2005 במקביל לעבודתה כמנהלת של מועדון ההופעות הייניקן הבימה קלאב. החיבור בין רוקנ'רול לאופנה היה תמיד נר לרגילה, בצד הצורך הבלתי נשלט לחפש, לשוטט, לרכוש ולגלות פריטים מעשורים קודמים. “הייתי קונה דברים יפים לאו דווקא מתוך הרצון להתחדש או להתלבש בעצמי, אלא כדי לאצור אותם. בשלב מסוים הבנתי שכדי להמשיך אני חייבת להפוך את זה לעיסוק מקצועי".

מי יבוא לגרור אותנו בכוח? "אהבה לשנייה" (צילום: יולי גורודינסקי)

הדבר שהיא מתגאה בו יותר מכל הוא ש"אהבה לשנייה" הייתה מתחילת דרכה ועד סופה חנות של וינטג' פרופר, בעיקר מאמצע המאה ה־20 , ושלעולם היא לא התפשרה על פריטי רטרו יד שנייה. “זה היה עיקרון מהותי וגם לא הרגשתי מעולם שאני חייבת להתגמש", היא אומרת. “ישראל היא קיבוץ גלויות של אנשים שהגיעו מכל העולם, והמלתחות שלהם היו אוצָרות. קניתי מעט בחו"ל, אבל הרוב הגיע מפינוי דירות, מניקוי ארונות ומשווקים ברחבי הארץ". לקראת הסגירה בסוף חודש יולי היא החלה במכירת חיסול – פרידה מיוחדת שבה כל החנות מוצעת ב־50 אחוז הנחה, כולל אוסף השמלות וחלק מהרהיטים. “אני רוצה להיפטר ממש מהכל, למרות שאני מתכננת לפתוח מחדש, אבל אני רוצה לעשות את זה בדף חלק שלא יהיה בו שום דבר שנראה לפני".

רש״י 17 , עד 31.7

"אהבה לשנייה" (צילום: יולי גורודינסקי)