תחגגו לבד: מה יותר טוב מחג האהבה? חג הלהביא ביד

אז נכון, לא באמת צריך את ולנטיינ'ס בשביל לאהוב מישהו, בטח לא את עצמנו, אבל מי אמר שאנחנו עושים רק דברים שצריכים? אם כבר יש יום ספציפי שיוחד בשביל זה, תביאו, נשתמש. אהבה עצמית היא דבר לא מאיים – הנה, תראו איך בשתי שניות אנחנו מנפיצים לעצמנו אישור מחלה, יושבים בבית ומזמינים וולט של קוסקוס מנחם שיאהב אותנו. או לפחות יוכיח את האהבה הבלתי תלויה בדבר שאנחנו רוכשים עבור העצמי.

שימו ליזו ברקע, זה הרגע שלכם, תזיזו הצידה הסחות דעת. כמובן שיש לאהבה עצמית עוד ביטויים חוץ מקוסקוס, אז בואו נשים בצד את ההתחמקויות – אנחנו רוצים לחגוג את הולנטיינס עם אוננות. מה יותר טוב מחג האהבה? חג הלהביא ביד. דמיינו את זה כחג יהודי אמיתי, המצווה לאהוב לבטלה. סעודה חגיגית שכל מטרתה – זרוע הנטויה. חלום. ושיהיה ברור, שזו לא סתם גחמה. אנחנו חשות בהתעוררות – התעוררות מינית נקרא לזה – בכל מה שקשור לעבודה עצמית. ואנחנו לא היחידות.

שלי ורוד, מטפלת מינית מוסמכת המתמחה בפתרון בעיות אינטימיות, מאששת את התחושה שלנו בנוגע לפריחה מינית מסוימת שמתרחשת כעת בארץ הקודש. לפיה, "יש פריחה עצומה בהקשר למיניות, ובעיקר מוצרי בריאות מינית. בקליניקה שלי אנשים מבקשים לדעת איך להתחבר לתחושות ההנאה טוב יותר, ואיך להיעזר במוצרים. מלא מבקשים מוצרים להנאה עצמית". ואנחנו לא רוצים לומר שאמרנו לכם – אבל אמרנו. אולי אלו תוצאות הבחירות, מגיפות עולמיות, הלחץ הכלכלי, הייאוש הכללי או מזג האוויר – משהו דוחף את הישראלים מסתבר להביא ביד כאילו אין מחר. "לדעתי זה שינוי מאוד חיובי", אומרת ורוד, "כי זה מגוון, מעצים תחושות וגם עוזר לגברים או נשים להכיר את המיניות שלהם/ן במקום הכי אינטימי – מול עצמם/ן".

והנה רק בחודש שעבר הושקה בסופ פארם קטגוריית Sexual Wellness – משהו שהיה בלתי אפשרי לפני, נניח, עשור. נכון, גם קודם נמכרו ברשת מוצרים שקשורים במיניות, באתר ובחנויות הפיזיות, אבל ההשקה ציינה תפנית שיווקית ביחס הכולל למיניות ולצרכנות הקשורה בה. ההבנה שמוצרי מין הם כאן כדי להישאר. ואולי הפריחה הזו מגיעה בעקבות הסבלנות של השנים האחרונות לסקס, והכניסה שלו לקטגוריות פיל-גוד שמשיקות לניו-אייג'. גווינית' פאלטרו והמותג שלה, מגוחך ככל שיהיה (ויהיה) הם דוגמה טובה: אמנם לא בטוח שכולנו זקוקים לנרות ב"ריח וגינה" כדיי ליהנות מחיי המין שלנו, אבל אין ספק שהכניסה של ויברטורים לאזור הזה של wellness, לצד כל שכניהם הסבונים, היא משמעותית. גם בנטפליקס חשבו כך, ולא מפסיקים לפנק בשנים האחרונות עם הנגשת מידע על סקס. "מקרוב" עשה את זה מעולה ב-2018, אך בשנה שעברה קיבלנו את הדוקו המעולה "עקרונות העונג", שמראיין את מיטב המומחיות בתחום. נראה שאוננות עושה את הדרך להיות לג'יט.

להיות לג'יט? היא תמיד הייתה לג'יט. לא? אז לא: לפחות עבור חלק גדול מהאוכלוסיה, אוננות אינה מובנת מאליה גם היום. גם המחקר על אוננות גם לא ממש מובן מאליו – ולמען האמת סקס נחקר ברצינות רק במאה שנים האחרונות – אז קשה בכלל לראות מאיפה להתחיל. אולי, נגיד, במחקר שנערך ב-2022 באונברסיטת אוסלו שאלו נשים וגברים אם הם הביאו ביד בחודש האחרון. יותר מ-4000 נורווגים מגילאים ושכבות אוכלוסיה שונות הניבו תוצאות מעניינות: 84% מהגברים העידו שאוננו במהלך אותו חודש, כשלעומתם רק 66% מהנשים הודו בדבר דומה. באנגלית לתופעה הזו אפילו יש כינוי – "The Masturbation Gap".

חוקרים וחוקרות רבים מאמינים שהסיבה למיעוט האוננות היא לא שנשים פחות מיניות – אלא שגורמים חברתיים שונים מונעים מהן להקדיש לעצמן את הזמן הזה. הטאבו לגבי מיניות נשית, המחסור בחינוך מיני ובהסברים על גופן או היחס החברתי לנשים פעילות מינית. אבל חכו, יש עוד. ד"ר ליאת יקיר – ביולוגית, מרצה וחוקרת (שגם הביאה לעולם את השידוך האייקוני מ"חתונמי" של ניר והגר) מסבירה בהרצאותיה שאפילו לפי המדע, עבור נשים סטרס הוא קוקבלוק משמעותי. זה עניין מוחי לחלוטין, אבל גם חברתי: המהפכה הפמיניסטית הביאה את הגלולה ואת החופש, אבל נשארו חובות רבות שמוטלות על נשים – משפחה, עבודה, ילדים, טיפול בבית, שכר דירה – כולן סיבות לסטרס.

יואב אלעני, אחד מבעלים של מוסד הסקסישופ (בשותפות עם יוסי פיליבה), גם חש בהתעוררות משמעותית בתחום ההתעוררות. החנות שלהם קיימת בגלגולים שונים כבר משנת 1996, והם מוכריים, בין היתר, בתור היבואנים של המותג סטיספייר וחומרי הסיכה של ID. בשלוש שנים האחרונות הם גם יצרנים של מותג מוצרי מין בשם TOYBOX, שהצטרף כעת למדפי סופרפארם. מוצרי מין נמכרים יותר, כך הוא מספר לנו. למוצרים יש נראות משמעותית באינטרנט, ובעקבות הקורונה הם נסקו במכירות – ומאז לא ירדו. אם כבר, להפך. אלעני מתאר עלייה משמעותית בתקופה האחרונה, מה שמסביר במעט את ההחלטה של סופרפארם להתרחב בתחום. .

לפי אלעני, הפריחה בתחום היא דבר שרואים כבר שנים – אבל עכשיו ממש מתפוצץ, ולדעתו יש לכך כמה סיבות: "יש נירמול של היחס באוכלוסייה לנושא. תחום אביזרים יצא מחנויות המין לעולם הפארמים, וקיבל את הכותרת של 'בריאות', שהופכת אותו יותר ידידותי למשתמשת או המשתמש. זה משהו שכולם עוסקים בו, ומוציא אותו מהמקום הסליזי. זה נלקח למקום שכל אחד מאיתנו צריך לחוות ולחיות בעולם שבו יש בריאות מינית, והבריאות המינית שלנו היא חשובה ולא צריך להזניח אותה. גורם נוסף שהשפיע מאד על הנרמול של הנושא זה מגיפת הקורונה, שהפכה בן לילה את השימוש באביזרי מין למשהו שהוא נחלת הכלל. תעשיית ה- 'Pleasure Products' פרחה בתקופה הזו, והפכה את הסיפור לנחלת הכלל".

אז ככה התהליכים קורים. חוץ מזה, חנויות סקס היום פשוט נראות אחרת. אם פעם הן היו מוחבאות ונדירות, כיום הנוכחות שלהן משמעותית באונליין ובאופליין. חוץ מזה, הן מאד מאד יפות ומזמינות. למשל, סיסטרס שממוקמות בנמל תל אביב או האסתטיקה של הסקסישופ. ובעולמות האינטרנט, מותגים כמו סטיספייר, סוואקום וללו חרטו על דגלם את תחום העיצוב, וגם זכו בפרסים על כך. "בתקופת הקורונה המחזורים של התעשייה צמחו לפחות פי שתיים", מסביר אלעני. "אנחנו עדים לזה שהנסיקה הזו ממשיכה. בתקופת הסגרים המכירות היו באונליין, אבל אחרי הן גם עוברות לאופליין. אחד הדברים שאנחנו עדים לו זה שרשתות גדולות מגלות את הפוטנציאל שיש בקטגוריה הזו ורשת כמו סופרפארם פתאום מכניסה שלל אביזרים ומוצרים מתוחכמים למדף וגם לאונליין. סופרפארם ושופרסל הכניסו קודם כל לאונליין, ראו כי טוב, והמשיכו ולקחו את זה צעד נוסף. סופרפארם הכניסו את זה גם לחנויות עצמן".

סוגיה נוספת היא המחיר, שהפך לנגיש יותר לציבור הרחב. אלעני מספר שכשהתחיל לעסוק בתחום בשנת 1996, המחירים ממש לא היו כמו היום. ויברטור היה עולה אלפי שקלים, וכמובן שגם המבחר והחומרים היו מוגבלים. היום נדיר למצוא בחנויות דילדו שמדיף ריח של גומי, בניגוד לפעם. הסיליקונים אנטי אלרגניים וידידותיים שאפשר להשתמש בהם בלי לחשוש נמצאים בכל פינה רוטטת. וגם זה דבר, כפי שאלעני מסביר: "גם מבחינת הפונקציות של הצעצועים: בעבר היה רוטט, לא רוטט. היום יש רוטט, טופח, מקצבים שונים, כזה שעולה ויורד, נכנס ויוצא. כל אפשרות קיימת. הטכנולוגיה מביאה אותנו לשם במהירות הבזק".

בתור מי שעשה קריירה מכל המסביב, לאלעני יש גם מה להגיד על אוננות – "היחס של החברה לאוננות הוא אמביוולנטי. לא ממש מדברים על אוננות, מדברים על שימוש בצעצועים, ולא ממש נכנסים לשאלה אם השימוש הוא שימוש יחיד או זוגי. זו אחת הסיבות שצעצועים לגברים הם הרבה פחות פופולאריים, כי הם כאילו מכוונים לאוננות. הגישה היום היא שאביזרי מין יכולים לשמש גם בתוך זוגיות וגם בלבד. לתת כותרת שהמוצרים הם לאוננות עושה להם קצת עוול. בעולם אידיאלי, אוננות נחשבת למשהו בריא ורצוי, וחלק בלתי נפרד מבריאות מינית. אני מניח שלזרמים דתיים או מסורתיים יש קצת יותר בעיה עם זה. אנחנו משתדלים לא לעטוף את המוצרים בעטיפה של אוננות כי לדעתנו זה עשוי להוריד מקרנם מחד, ולהרתיע את הרוכש מאידך".

אבל למה עכשיו? למה עכשיו ממש ישראלים מתחרפנים ממוצרי מין?
"דווקא לגבי השוק הישראלי זה מאד מעניין מה שקורה. האוכלוסיה הלא מסורתית מגלה את עולם מוצרי המין, זה די טבעי והגיוני. אבל מאידך גם האוכלוסיה המסורתית מקבלת ומגלה את עולם אביזרי המין, בצורה טיפה שונה. העולם הדתי כיום משווק אביזרי מין כ"מוצרים לשלום בית". ברגע שזה מוצר לשלום בית, גם הרבנים הכי גדולים ממליצים. אחד הצעדים הגדולים שאנחנו עשינו ב-2013 כדיי להכניס את עולם מוצרי המין לעולם הדתי חרדי, היה להוציא כשרות לחומרי סיכה. באותה שנה הוצאנו כשרות לחומרי סיכה של חברת WET. זה עשה כל כך הרבה רעש בעולם שקונאן אובריאן דיבר על זה בתוכנית שלו".

והטאבו, מה איתו? כי אנחנו לא איפה שאנחנו יכולים להיות כחברה אנושית ביחס לאוננות
"הטאבו שיש לנושא אוננות, אם אנחנו בודקים בשורשים של זה, הוא עמוק בעולם הדתי מסורתי שבו מעודדים קיום יחסי מין בין גבר ואישה נשואים על מנת להביא פיריון. על מנת לנרמל את הטאבו על אוננות, אני חושב שיש לנו עוד דרך ארוכה. אחד הדברים שאנחנו רואים זה שימוש במוצרים לגברים שהופך לאט לאט יותר פופולארי. אני חושב שהשנים הקרובות יבשרו לנו מהפכה בתחום הספציפי הזה, פתאום כולם ירגישו שהרבה יותר כיף לקנות מוצרים גם לגברים כי המוצרים האלה הולכים ומתפתחים. אז הנרמול הוא ללא ספק חלק מטכנולוגיה שמתפתחת – ככל שיתפתחו מוצרים יותר כיפיים, כך לכולנו לא תהיה בעיה להודות ש'וואלה, קניתי את המוצר הזה, הוא מדהים'. ואין ספק שאנחנו בדרך הנכונה".