אוחצ', תרגיעי: ניסן שור יוצא מהקונכיה

שי פירון לא חושב שהומואים הם משפחה, גדעון סער לא רוצה שתקנו מצרכים בשבת, ואתם צריכים לצאת למלחמה הגדולה ולא לבזבז אוויר על קרבות קטנים

שי פירון. צילום: יח"צ
שי פירון. צילום: יח"צ
3 ביולי 2014

הומואים, ירדתם מהפסים, התבלבלתם, קיבלתם מכת שמש ביציאה ממסיבה של שירזי. תל אביבים, גם אתם השתגעתם לגמרי. אני לא יודע מה קרה לכם. עלה לכם הקפה ברד לראש. קפא לכם המוח. הומואים ותל אביבים, תל אביבים הומואים – הגזמתם לגמרי. מרוב שאתם מרוכזים בעצמכם – התבלגנו לכם כל סדרי העדיפויות. אתם חושבים שאתם יותר חשובים מכל מה שחשוב. אבל אתם כבר לא יודעים מה חשוב או לא חשוב. יש לכם ודאות רק בדבר אחד בלבד: הקיום שלכם. הוא השמש. הוא הירח. הוא כל מה שמשנה. אין צרות בעולם הזה פרט לצרות שלכם. אתם כמו חבורה של תינוקות שעדיין לא נגמלו מחיתולים – אימא, פגעו בי! אימא, אמרו עליי דברים לא יפים! אימא, תגני עליי! אימא, למה החיים לא מושלמים?! למה יש אנשים רעים בעולם?! אימא, תעשי שהם ייעלמו! אימא, אני רוצה לחזור לתוך הרחם הליברלי שלך! תבינו. אין יותר אימא. היא מתה. אתם כבר ילדים גדולים. חבורה של ז׳לובּים. עכשיו תתמודדו עם זה.

יש איזה אחד שקוראים לו שי פירון. אין לי מושג מאיפה הוא בא ומה הקטע שלו. מישהו החליט שהוא יהיה שר חינוך. בסיידר. בכל מיני משטרים מחליטים כל מיני דברים. פירון העליב את ההומואים אחרי שאמר ש״זוגות חד מיניים אינם משפחה״. אז כל ההומואים נעלבו. מה יש להיעלב? לא ברור. רב אחד לא מקבל את הזכות של כל אחד להיות הורה. הוא יקבע מה טבעי ומה לא טבעי (אברהם ויעקב שהיו נשואים לשתי נשים זה טבעי? לא. זה סתם כיף). ואז כל ההומואיות קופצות. אימא, איך זה יכול להיות?!

הומואים בישראל הם קבוצת לחץ מדהימה. אני אומר את זה בהערכה גדולה. הם הצליחו להעלות לסדר היום את העניין ההומואי בצורה בולטת ומוחצת. אפשר רק לקנא בהישגים שלהם בתחום. וככל שהלחץ האפקטיבי שלהם על הממשל הישראלי גדול יותר, כך הם חווים פגיעה נרקיסיסטית משמעותית כשצצה לה סתירה בין התשוקות שלהם למציאות האמיתית. ההומואים כל כך מכווני מטרה, שהם עלולים לפספס את המטרה. אני מזכיר את המטרה: חברה מוסרית וצודקת לכל אזרחיה ללא הבדלי דת, גזע או מין (כן, הכי מובן מאליו). המטרה היא לא חברה מוסרית וצודקת רק להומואים. שי פירון לא אמור לקבל את דרך החיים ההומואית. למעשה, הבוז לדרך החיים ההומואית הוא הדבר הטבעי בשבילו. אם פירון היה חושב שזוגיות חד מינית היא נורמלית, הייתי אומר שהוא השתגע לגמרי. פירון הוא חלק מהקלקול הישראלי. הוא הגזען הכי בנאלי (חפשו ציטוטים). פונדמנטליסט דתי־לייט בכסות חייכן מקצועי. לא ברור לי איך חלק מההומואים מצליחים, בכל פעם מחדש, לתהות על קיומם של טיפוסים מפוקפקים שכמותו. חבר׳ה, אתם שבחרתם ביש עתיד; שהפכתם את יאיר לפיד ועופר שלח לשותפים לדרך; כרתם איתם ברית של אינטרסים מובהקים בתמורה להעלמת עין מכל החטאים שלהם. טיהרתם אותם וטיהרתם את ציפי ליבני ואת כל מי שהיו מוכנים לקבל אתכם. שיחקתם – ובצדק מבחינתכם – את המשחק הפוליטי. אבל המשחק הפוליטי בישראל משול למלחמת שוורים: רגע אחד אתה אוחז בקרניים, וברגע השני – אתה מוצא את עצמך עם הפרצוף עמוק בתוך הבוץ. זה אף פעם לא יתחיל וייגמר רק בהומואים. תפסיקו להשלות את עצמכם. רוצים שיכירו בכם כמשפחה? קודם כל תצביעו למפלגות שלא משתפות פעולה עם מנגנון דיכוי זכויות האדם הכלל ישראלי. אחר כך נדבר על משפחות בכיף.

וגם אתם, תל אביבים יקרים. תרגיעו את ההיסטריה. גדעון סער החליט לסגור לכם את AM:PM בשבת? איזה אסון! כבר התלוננתם לאימאלה? סער הוא ידיד הקהילה הגאה, מה שנקרא. ותל אביבי מושבע. איך הוא עשה לנו את זה? כי סער האופורטוניסט יודע היכן מרוחה החמאה. תל אביב היא קוץ בתחת שלו. התל אביבים מפונקים, נהנתנים ואטומים. בקיצור, הקורבן המושלם של הישראליוּת ההולכת ומקצינה. אבל אין צורך להתנצל על זה. ההדוניזם הוא העוצמה שלנו. כן, לקנות 100 גרם נקניק איטלקי בטיב טעם ביום שבת זו גם סוג של עוצמה חילונית. אבל לעוצמה הזאת אין שום ערך אם היא לא מלווה בתודעה פוליטית משוכללת: אנחנו יכולים גם לעשות חיים, גם לדאוג לזכויות העובדים וגם לסיים את הכיבוש. במדינת השכול והקטסטרופה, כיף הוא הנשק האולטימטיבי. תצרפו לו עקרונות מוסריים, ובום! שום דבר לא יוכל לעמוד בפנינו. ראש הממשלה הבא יהיה הומו תל אביבי פוסט ציוני (עם שפם ומינוי לחדר כושר).

הנה הדרך לשינוי פוליטי: דווקא מתוך תחושת העלבון, מתוך האגואיזם הצרוף, מהאובססיה להנאה ולתשוקה תקום המחאה הבאה. הומואים ותל אביבים, צאו מהקונכיות שלכם. המדינה לא תעזור לכם. אימא לא תעזור לכם. שי פירון לא יעזור לכם וגדעון סער לא יעזור לכם. הבריתות הפוליטיות מוכיחות את עצמן רק בטווח הקצר. בטווח הארוך הן מרעילות את האדמה ואת הנשמה. הדוניזם הוא לא מפלגה סקטוריאלית. המטרה היא להפיץ אותו. לא לשמור אותו לעצמך. הליברליזם התל אביבי, לאן? להפוך לבדיחה (הוא כבר בדיחה במובנים מסוימים), לחסל את עצמו, או להשתלט על המדינה. אני בוחר באופציה השלישית. אין לי ברירה אחרת כרגע.