חומוס הוא דת. ואנחנו מאמינים: 11 החומוסיות הכי טובות בתל אביב

החומוס שמכינים בעלי קרוואן, המוכר גם כאבו חסן מאז 1959 (ואולי עוד קודם), הוא מיתולוגיה עירונית (אנחנו חושדים שלעולם לא נדע אם המתכון המקורי היה בכלל של אום חסן ז"ל). ייתכן שאי שם בגליל מסתתרת חומוסייה טובה יותר, אבל בשביל תל אביבים אבו חסן הוא הטוב בעולם. זאת הסיבה לתור המתמיד ברחוב הדולפין ובשבטי ישראל. התפריט מינימליסטי וכלל גרגירי חימצה מבושלים ומוגשים בשלוש גרסאות, ויש הטוענים שהמסבחה החמימה היא המשובחת שבהן. על השולחן תטבילה ופלחי בצל וזהו. ולא צריך יותר מזה.
אבו חסן, שבטי ישראל 14, הדולפין 1

אבו מרוואן

החומוס של אבו מרוואן הוא שם דבר כבר יותר מ-30 שנה, ובחוגי החומוסולוגים זוכרים היטב את המסעדות שלו ברחוב ברחוב מנדס פראנס ואחר כך ביפת. לפני מספר שנים הוא שיחרר את האחיזה ביפו ופתח מקום בכפר קאסם, אבל החודש הוא חזר בסערה ללוקיישן מושלם בנמל יפו והפך בבת אחת לסיבה הכי טובה להגיע לנמל גם כשאין הופעה בבארבי. והחומוס? קטיפתי כמו פעם, באותה חמיצות עדינה, ניגוב אחד ומבינים מיד איך המיתולוגיה נולדה.
רציף העלייה השנייה, נמל יפו (הכניסה הצפונית)

אל קלחה

חומוסולוגים אמיתיים מתרגשים כאן עד דמעות ממנת הפאטה המסורתית של משפחת ח'טיב, בדיוק אותה המנה שמגישים במסעדות של בני המשפחה שלהם בכווית ובעמאן, והאמת היא שזה אתגר לא קטן להזמין משהו אחר אם יש פאטה. אבל גם החומוס הביירותי שלהם עצמו ברמה גבוהה ביותר, ומעורר תשומת לב עירונית נרחבת מאז שנפתחה אל קלחה אי שם בימים הרחוקים של הסגר הראשון ב-2020. אגב, יש גם קודוסיה (שזה חומוס עם פול שמעורבב לתוכו) שזה בכלל להיט שצריך לדבר עליו יותר.
אל קלחה, סלמה 3

גרגר הזהב

המיקום האסטרטגי בה הוקמה, בלב שוק לוינסקי, הוביל לאינספור פיות רעבים ואנשי עמל שמחפשים חומוס זריז לנגב ולהמשיך הלאה בשגרת יומם. לכן, מבחינות רבות, גרגר הזהב הוא למעשה מסעדת פועלים שתמיד עמוסה בסועדים עם הייפ בלייני, ולשמחתנו התרחבה לחומוס עם צד לילי בגרגר הזהב דיזי. החומוס מוכן במקום לפי מתכון בסגנון גלילי, ונטחן במשך כל היום בשם הטריות. התוצאה היא מנה שנותנת בראש בעיקר כשהיא מגיעה לצד הפתעות מענגות כמו קרעי כרובית מושחמים, סלט קצוץ, טאבולה לימוני, צ'יפס ועוד. ומכאן, בחזרה ליפו, למקרה שאתם עדיין רעבים.
גרגר הזהב, לוינסקי 30, דיזנגוף 93

חומוס המשורר

המשורר מביצרון, הלוא הוא בועז חזן, האכיל את השכונה ממזרח העיר בחומוס במשך כ-4 שנים לפני שעבר ב-2022 לאבן גבירול, וכמעט מיד הפך לאחת החומוסיות האהובות עלינו באזור, מהסוג ששווה גם את המעבר בין עבודות הרכבת האינסופיות. שילוב בין מנות מסורתיות להרפתקנות פוסט-היפסטרית קלילה מאזורי הרידיפיין, ויש מנה טעימה, חמימה במידה ועמוסה בגרגרים שנטחנו בגסות למשחה לא חלקה, וזה בדיוק מה שאנחנו אוהבים בה.
אבן גבירול 8

החומוס של אבי מעכו

הכוח הגדול של החומוס התל אביבי הוא להביא את הבסט מכל רחבי הארץ, והחומוס של אבי מעכו (זה השם המלא) הוא גרסה מאוד מותאמת לתל אביב של המנה העכואית. אולי זה כי אבי הוא אבי בן שיטון, שף שעבד 9 שנים במסעדותיו של מאיר אדוני, ששואב מהדקדוק של עולמות הפיין דיינינג כדי לייצר חומוס חלק ומינימליסטי כמו עכואי, אבל גם ישיר ומיוחד כמו העלית. גרגרים בלגים, שמן זית איכותי, פיתה דקה, בלי ביצה קשה (כי בן שיטון טוען שהיא הופכת את המנה לכבדה), וגם לא פטרוזיליה ופפריקה. ויוצאת לו מנה נהדרת, שגם בין כל הכללים מזקקת את מהות ממרח החומוס.
יהודה הלוי 72

האחים קלבוני

משפחת קלבוני היפואית הנפיקה כבר מספר דורות של חומוסאים וחומוסיות תחת שלל שמות ובמגוון מיקומים ברחבי הארץ, אבל ברחוב יפת נמצא הדבר האמיתי (והוא משתרע משני צדי הרחוב) והוא כולל חומוס קליל במפתיע וייחודי במרקמו – לא גרגירי ולא משחתי אלא משהו נעים באמצע – לצד כל התוספות שאפשר לצפות להן מחומוסיה יפואית ופול מוצלח במיוחד. יש מי שנשבעים בחומוס הזה עד כדי קריאת תיגר על החומוסיה הכי מפורסמת של יפו. אנחנו לא שם, אבל זה לא עוצר אותנו מלטרוף אותו.
האחים קלבוני, יפת 136

חומוס חג' כחיל

משפחת חג' כחיל הפגינה את כוחה הקולינרי במסעדה שהייתה קרויה על שמה בכניסה ליפו מכיוון כיכר השעון ונסגרה בתחילת המלחמה, אבל מי שמכיר יודע שהמקומיים תמיד העדיפו את המסעדה העממית שלה שבתוככי רחוב יפת ששווה, ולא רחוק ממנה ממוקמת גם חומוסיה מרווחת וממוזגת שעושה כבוד לארסנל המשפחתי (הכולל גם שווארמיה ופלאפליה). במקום מוגש חומוס אוורירי במרקם גס יחסית, מסבחה נהדרת ובעיקר מנת פאתה מעולה, ויחד עם חומוסיות יפואיות אחרות היא שולטת במפת החומוס המקומית של תל אביב.
חומוס חג', יפת 93

נאדר הגדול

הסוד השמור שעל גבולות יפו אמנם נפתח רק לפני כ-8 שנים, אבל האווירה היא של וותק של משפחה יפואית שיודעת דבר או שניים על חומוס, עם שמועות על קשרים למשפחת קלבוני. קשר משפחתי או לא, הטעם בהחלט מהדהד את המנה ההיא עם חומוס קליל במרקם ביניים נפלא, מנות גדולות ושפע של תוספות צד בקומפלט, ומסבחה שמתחרה ברצינות על תואר הטובה בעיר. באמת גדול זה.
נאדר הגדול, דרך בן צבי 35

חומוס חמודי

הפינה שעל נחמני ויהודה הלוי תמיד היתה נקודת מפגש של חובבי החומוס, ולשמחתנו המסורת לא נשברה גם כש"חומוס נחמני" נסגר. במקומו (או יותר נכון, במקום החומוס המתחרה) הגיע חמודי עם מנה תל אביבית בהשראה ירושלמית, מעט חמצמצה ולגמרי חלקה. הסניף המקורי היה ביגאל אלון, אבל כאן בנחמני חמודי מצא בית וממשיך לספק את אותו החומוס המורכב-אך-ישיר שנאמניו מוכנים להישבע שהוא הטוב בעיר.
יהודה הלוי 93

חומוס שלמה ודורון

אין בתל אביב חומוס מקטב יותר. יש הנשבעים לו אמונים ברמה של כת שטופת מוח ויש הרואים בו שיקוץ מוסרי – ובעיקר בשלל הווריאציות היצירתיות המוגשות בו מעל גבי החומוס, כולל חומוס סלט ירקות (!) או חומוס פריחולס, חלפיניו ונאצ'וס (!!!), אבל מומחי חומוס בלתי תלויים שהצליחו לבודד אותו מתוספותיו המוגזמות העידו שמדובר בחומוס מעולה כשלעצמו ואף למעלה מכך בגרסת החומוס-פול. עם זאת, החומוס דאל-טנדורי הוא הברקה מדהימה ולא מעניין אותנו כלום.
חומוס שלמה ודורון, רחוב ישכון 29