"אנשים יודעים מעט מאד על תבלינים": שיחה עם הנכד של חבשוש

כמה זמן קיימת החנות ומהו הסיפור שמאחוריה?
"מי שהתחיל את החנות הוא סבא, אליעזר חבשוש. עד היום החנות מנוהלת עם אבא שלי, אריה חבשוש. סבא שלי עלה מתימן ממשפחה של סוחרים, גם שם הם עסקו במסחר של בדים ותבלינים. המשפחה של סבא שלי שלחה כמה מבני המשפחה לבדוק את ארץ הקודש, אמרו להם לבדוק אם אפשר לקנות אדמות. ב־1928 הוא בא לתור את הארץ וקנה שטחים, ולאחר זמן מה עלתה שאר המשפחה. החנות נפתחה ב־1931 ביפו ואחרי הפרעות במלחמת העצמאות היא עברה לשוק לוינסקי. זה היסטוריה וזה מדהים. לפעמים את רואה סבא עם נכד שמגיע לחנות ומספר לנכד שהוא היה מגיע עם הסבא שלו לחנות כשהיה ילד".

הילדים שלך גם ימשיכו את הדרך בחנות?
"הלוואי שהעסק ימשיך עוד ועוד, אבל אני לא אבא שמכתיב את החוקים. אני חושב שזה יהיה יפה שהמשיכה תהיה טבעית, שכל אחד ינסה את הדברים שלו והעסק יהיה פתוח תמיד. הילדים מחוברים מאוד לעסק ואוהבים אותו".

אורי חבשוש בחנות התבלינים (צילום: שלומי יוסף)

"לפעמים את רואה סבא עם נכד שמגיע לחנות ומספר לנכד שהוא היה מגיע עם הסבא שלו לחנות כשהיה ילד"

מהי החוויה הכי מרגשת שהייתה לך בחנות?
"קודם כל אני מתרגש מכל השפע, בכל פעם שאני נכנס אני מתרגש כי יש כל כך הרבה סוגי ריחות, תבלינים וטעמים. בשבילי החנות היסטורית מאוד. פעם הייתי בחנות, ואת סבא שלי בא לבקר חבר מבוגר וזקֵן. סבא שלי קם אליו וחיבק אותו וראיתי שיש לו כבוד מיוחד אליו. שאלתי מי הוא, וסבא סיפר לי שהאיש הזה היה הרץ הכי מהיר בתימן. לא הבנתי למה הכוונה, כי אף אחד לא התייחס לספורט בזמנו. סבא הסביר לי שהאדם הזה היה רץ כדי להציל ילדים יתומים מיד המלך, שהיה לוקח אותם לארמון ומאסלם אותם כי כך היה החוק. הוא היה מבוקש בתימן, היה פרס על הראש שלו אך הוא המשיך לחרף את נפשו כדי להציל יהודים – פרופורציות אחרות ממה שאנחנו מכירים. מאז הוא נפטר ואף אחד לא ידע מה הוא עשה. מובן שהעבודה עצמה מדהימה גם כן – לטחון תבלינים ולשתף פעולה עם אנשים מאוד מוכשרים בתעשייה. זכות גדולה לא להיות עובד משרד, ואני ממש מודה על מה שאני עושה".

מה אנשים לא יודעים על עולם התבלינים ועל שוק לוינסקי?
"אנשים יודעים מעט מאוד על תבלינים. יש כאן ידע על איכות אבל בעיקר בקרב המאמות שבאו ועלו ממקומות שונים בעולם – נשים מבוגרות שיודעות איך האימהות שלהן טיפלו בתבלינים. הדור החדש לא ממש יודע על התבלינים, צריך להיוולד לכל הסודות האלו. יש ספרות על תבלינים אבל צריך לדעת איך לטחון אותם, מאיזה אזורים להביא אותם, מאילו אקלים וחקלאות נכונה. אנשים לא יודעים שיש כ־15 סוגים של פלפל שחור ושלאורז פרסי יש כל מיני סוגים של גרעינים. זה ידע שהצטבר במשך הזמן, יש לנו חברויות של דורות מעבר לים, גם שם זה עובר במשפחה".

אורי חבשוש בחנות התבלינים (צילום: שלומי יוסף)

תבלינים משחקים תפקיד חשוב בקוקטיילים מקוריים, איך אתה עוזר למיקסולוגים לגלות את הקוקטייל הבא?
"אנחנו צריכים לדעת מה הרעיון הכללי ומאילו טעמים הוא עשה את הבסיס. הוא בא עם רעיון שצריך עוקץ, או מה הוא רוצה שהמשקה ישדר. לפי זה אנחנו יודעים לייעץ ולהתאים מה כדאי, למשל כוסברה היא לימונית בטעם שלה אז היא תתאים לסאוור. יש תבלינים עם קשת טעמים ברורה מאוד, ואנחנו מכירים את כל התבלינים ויכולים להמליץ על מיקסים או על שילובים שאנחנו חושבים שיתאימו. יש גם עניין של צבע, עובדים על איך זה ייראה וכך מגיעים לטעמים הבאים".

מהו התבלין שאתה הכי אוהב?
"כל תבלין הוא עולם, זה כמו לשאול איזה סוג של בן אדם אתה אוהב – יש מיליונים ואתה יכול להתחבר לרובם. אני חושב שהל יהיה באחד התבלינים שאני אעדיף. מי שעומד ליד מטחנה חווה חוויה מיוחדת מאוד, הודות לחוזק של הריחות וגם הודות לאווירה. קשה לשים את האצבע על תהלין אחד, אבל הל הוא כמו מנטוס לנשמה".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"התל אביבים. תל אביב היא סוג של פצצת אנרגיה מעורבבת עם חופש. זה כיף לראות שגם הרבה תיירים מגיעים אלינו מכל העולם. האנשים, והאווירה – זה לא מובן מאליו".