איך לסדר את הבית

1. לנקות ולהפוך לאמא שלך

הבית מגעיל. נשורת של שגרה שהשארת בדרך אל או מאיפשהו, זבל, רצפה מגורענת במשהו שנפל ואף אחד לא טרח להרים. זה קורה. מה שאף פעם לא קורה זה טקס במשרדי העירייה שבו אומרים לשורה של אנשים: מזל טוב, מעכשיו אתם אנשים מבוגרים ומן הראוי שהבית שלכם יהיה מסודר. לא מסודר שיגרום לאורח לפחד שאם הוא יניח כוס במקום הלא נכון אמא שלכם תמות, אבל מסודר מספיק כדי לא להיראות כאילו מוכרים משם נייס גאיי, רון חולדאי גוזר לכם סרט, נותן ספר ציטטות ואומר "ברוכים הבאים לעולם המבוגרים". לא, זו תחושה חמקמקה שמתעוררת בכל אחד בזמנה, כמו גיל התבגרות שני שבמקום לעשות את בעליו חרמנים על אנשים אחרים הוא עושה אותם חרמנים על פתרונות אחסון.

איך עושים את זה? קודם כל צריך להפוך לאמא שלך. זו חרדה נפוצה להפוך להורה שלך וכמו כל חרדה נפוצה היא כזו כי בעצם מדובר בגורל שבהכרח יתגשם. כולנו נהפוך להורים שלנו, והשלב הראשון הוא להתמסר. כמו במדיטציה – צריך לשתוק מספיק זמן כדי שדאגות היומיום והמחשבות והרגשות יפנו את מקומם לדממה שלווה, ומתחת לדממה השלווה נמצא הבנאדם שלימד אותך לדבר ולאכול ולהשתין. תקשיבו לו. הוא לוחש, "למה יש גרביים בסלון?", "קראתי ב־ynet בריאות שלנשום כל כך הרבה אבק עושה אסטמה" ו"שלחו לי באימייל טיפ איך למתוח את המצעים, אני אעביר לך".

כולנו נהפוך להורים שלנו, והשלב הראשון הוא להתמסר. כמו במדיטציה – צריך לשתוק מספיק זמן כדי שדאגות היומיום והמחשבות והרגשות יפנו את מקומם לדממה שלווה, ומתחת לדממה השלווה נמצא הבנאדם שלימד אותך לדבר ולאכול ולהשתין. תקשיבו לו. הוא לוחש, "למה יש גרביים בסלון?"

2. לסדר ולהפסיק לפחד מהמוות

אם פרויד היה כותב גרפיטי בפלורנטין במקום להמציא את הפסיכואנליזה, הוא היה אומר שהארון הוא התת מודע של החדר. סטטיסטית, לסדר את הארון זו המטלה הדחויה ביותר מבין מטלות הבית (הסטטיסטיקה מבוססת על שכנה ששאלתי, לא לצטט את זה בדוקטורט). מחקרי מקרא עדכניים משערים שחג הפסח הומצא מהדמיון רק כדי שאנשים ייאלצו הלכתית לפתוח את הארון ולזרוק בגדים ישנים. נחש משיל את העור שלו וממשיך הלאה ללחוש דברים מפחידים להארי פוטר, בני אדם משילים את המלתחה שלהם וקוברים אותה במאחורה של הארון כי מה, אולי אני ארצה מתישהו את החולצה הזאת מיום הצופה שלא בכבוד שלי ללבוש כפיג'מה אפילו.

ארון הוא לא פתרון אחסון אלא פתרון אגרנות. למה אנשים אוגרים? גיגול של הדבר העלה תמונות של אוגרים אוכלים גזר, אז נאלץ לנחש. זמן זה מפחיד. היומרה של האנושות לקצוב אותו לשעות ודקות שווה ערך ללהניח קולר על דינוזאור. האם הדינוזאור הזה באמת שלך עכשיו? אתה יכול להגיד לו מה לעשות? לזרוק לו כדור ושהוא יביא? לא אחי. זמן זה כאוס. הוא עובר, אין שום הוכחה לכך שהדברים שקרו אכן קרו למעט הזיכרון, ומי יכול להאמין לו בכלל. אנשים אוהבים ושונאים ורבים ומשלימים ואוכלים ומבזבזים כסף ובוגדים ולובשים את אותה חולצה יום אחרי יום – ואז הם מתים. כל דקה שעוברת נוקשת על הרעיון שבסופו של דבר נמות ונישכח יחד עם כל הדברים היפים שקרו לנו.

מה עושים מול הכאוס הזה? הופכים את הארון למקלט סנטימנטים. אוגרים נעליים וחולצות ותחתונים. הם הוכחה שהזמן עבר והדברים קרו. אבל כדי לסדר את הבית צריך להסתכל לפחד הזה בעיניים. נכון, הכל יעבור. נכון, כולנו נמות. נכון, תפיסת הזמן האנושית היא כלי הישרדותי אבולוציוני שהתודעה פיתחה כדי שנוכל להתרבות כחומר ביולוגי. האם זה אומר שהארון שלי צריך להיות מבולגן? לא. פותחים שקית זבל, מרוקנים אליה כל בגד שלא לבשת עונה ונותנים לנזקקים. מה נזקקים יעשו עם ג'ינס עד הכוס וגרבי ספורט שכתוב עליהם SLUT? זה עניינם.

ברגע שמסיימים לסדר, הטבע נכנס לתוקף ואומר שצריך ללדת. חשוב מאוד לצפות את זה מראש ולא להקשיב לו. הטבע טועה. הטבע מגעיל. ראית פעם קופים אוכלים כינים אחד של השני? זה טבע. ראית פעם כלב מתפלש בקקי על דשא? זה טבע. אפשר להציע לטבע פרס ניחומים ולקנות עציץ

3. לרהט ולעשות סיבוב באיקאה

אדם לא מתבגר בגיל מסוים אלא בפעם הראשונה שהוא רוצה ללכת לאיקאה. איזה מקום. לבתי הבכורה אקרא איקאה, חנות שמוכרת קווי מתאר נקיים לחיים שלך. אני מקנאה במעצבים השבדים הגבוהים כי רק נפש צלולה מאוד יכולה לייצר רהיט מפוסטר כמו ארון הנסוויק. על מה חולם בן אדם שהמציא רהיט כמו שולחן אשקהולמאן? האם הוא פשוט חולם את היום שלו מחדש ומתעורר רענן אחרי שמונה שעות? כנראה. למה אנשים נוסעים להודו כדי לעשות מדיטציה? מה הודים מבינים בשלווה? הרהיט היחיד שהם המציאו כאומה זה לוכד חלומות, והוא עובד רק אם הם חלמו על תשתיות.

4. לסיים לסדר ולא להביא ילדים

חוסר מזל גדול של הקיום האנושי הוא שאי אפשר להגיד "אוקיי, טוב לי ככה, אשמח שדברים יישארו אותו דבר לכל החיים, איפה חותמים?". לסדר את הבית זה להתנהג כאילו אורחים אמורים להגיע, רק בטוב, כלומר בלי שמישהו ידפוק בדלת ויפריע לך לגלול בטלפון בשביל "לנהל שיחה". ברגע שמסיימים לסדר, ברגע שהכל מונח באיזשהו סדר פנימי שנמצא גם בתוכך, הטבע נכנס לתוקף ואומר שכן, יש אורחים, אבל צריך ללדת אותם קודם. חשוב מאוד לצפות את זה מראש ולא להקשיב לו. הטבע טועה. הטבע מגעיל. ראית פעם קופים אוכלים כינים אחד של השני? זה טבע. ראית פעם כלב מתפלש בקקי על דשא? זה טבע. אפשר להציע לטבע פרס ניחומים ולקנות עציץ. זה גם מאוד פותח את החלל.