יושבים על הענף המסוכן במשק: המסעדנים קורעים את התחת ויחטפו הכי חזק

"הלוואת המדינה שלך לא מאושרת". זאת ההודעה שקיבלתי השבוע מבנק הפועלים. זה היה יכול להיות מאד מצחיק בהתחשב בעובדה שלא הגשתי בכלל בקשה להלוואה!

באיזה עוד ענף במשק ההלוואה שלך מסורבת עוד לפני שהגשת את הבקשה? תנו לי לספר לכם – ענף המסעדנות. מה שעצוב זה שהסיטואציה הזאת לא היתה לי מוזרה, אלא טבעית. ענף המסעדנות נחשב לענף הכי מסוכן במשק ולא בגלל שהוא לא יכול להיות רווחי – אלא בגלל ההגבלות המטורפות, הרגולציה, התקנות ההזויות והמיסים הדרקוניים של המדינה.

באיזה עוד תחום שמעתם שלוקח 3 שנים (במקרה הטוב) כדי לקבל רישיון עסק? (במקרה הפחות טוב המסעדה נסגרת קצת לפני שהרישיון מתקבל). באיזה עוד מקום שמעתם על מעסיק שמשלם מעל 40% (!) מגובה השכר על הוצאות פנסיוניות וביטוח לאומי של העובדים שלו? באיזה עוד ענף מאפשרים מונופול של חברה כמו תן ביס? הרי אם היה מדובר בבנק או חברת סלולר הממונה על ההגבלים מיד היה מתערב.

למרות שהענף הוא המעסיק השני בגודלו במשק ומגלגל מעל 20 מיליארד שקלים בשנה רק בשנת 2017 נסגרו 4000 מסעדות. קחו את כל אלה ותקבלו בנקים שמסרבים להלוואה עוד לפני שזאת הוגשה בכלל.

עד לפני כמה שנים הייתי עיתונאית ועורכת בעיתונות הכלכלית. היום, 4 שנים אחרי, אני מחזיקה בשתי מסעדות טבעוניות. את הראשונה, גודנס, הקמתי מאפס בבעלות פרטית ואת השנייה, באנה, רכשתי לפני מספר חודשים עם שותפים.

כשרכשנו את באנה חודשיים לפני שפרצה הקורונה בארץ הכנו די הרבה תכניות. אף אחת מהן לא כללה קורונה. קנינו אותה במצב של הפסד ובתוך חודשיים הבאנו אותה לרווחיות. ואז כמו כל עם ישראל נאלצנו לסגור.

באנה: הגיעה לרווחיות ונסגרה. צילום: אנטולי מיכאלו

סוגרים או משלחים?

אבל רגע, בטח תקפצו, למה סגרתם? מותר לכם המסעדנים לעשות משלוחים, אז מה הבעיה שלכם? אז בתור מי שיש לה שתי מסעדות, שהאחת מפעילה משלוחים והשניה לא – תנו לי לספר לכם משהו – משלוחים זה לא הדבר הכי רווחי שיש, ולפעמים זאת אפילו פעילות הפסדית.

ההסבר הקצר לזה הוא שבשוק המשלוחים פועלות היום שתי חברות ששולטות בו, האחת זאת תן ביס והשניה זאת וולט. העמלה שמשלמים להן על התיווך ללקוח פלוס עלות השילוח מגיעה בממוצע ל-30%. זה אומר שעל כל 100 ₪ שאתם מזמינים ממסעדה, 30 ₪ הולכים אליהן. ואז עם מה המסעדה נשארת? חשבון פשוט – עם 70 ₪. ועכשיו מה? עכשיו יש מע"מ שהמדינה גובה – 17% ככה ונשארנו עם 60 ₪. אם על משלוח של 100 ₪ (כולל מע"מ) עלות העובדים היא 30% ועלות המזון היא 30% אז אנחנו מדברים על 50 ₪.

נשארנו עם 10 ₪ לשכר דירה, ארנונה, חשמל, מים, טלפונים, תמלוגים למוסיקה, השכרת ציוד, רכישת סירים, מחבתות, טיפולים במנדף, ספרינקלרים, כיבוי אש, ביטוח עסק, בעיות אינסטלציה, מיזוג, תיקון ורכישת מקררים, מקפיאים, תנורים והרשימה ארוכה. הרבה מסעדות הבינו שפשוט לא משתלם להן לפתוח ככה.

גודנס. נבנתה בעשר אצבעות. צילום: יהונתן בן חיים

מרד המיסים כבר כאן

כל סקטור חושב שהמגזר שלו נפגע הכי הרבה אבל בסופו של דבר לכולם יש עלויות של שכירות, ארנונה, חשמל, תשלומים למדינה ועוד. וכל מי שהקורונה תפסה אותו בלי רזרבות בצד, נמצא בבעיה.

אבל בכל זאת, תחום המסעדנות שונה בהרבה מובנים מכל סקטור אחר וזה מסיבה אחת עיקרית: מדיניות ממשלתית שמפלה באופן בריוני ודורסני את הענף הזה.

"אני לא מתכוון לשלם החודש מע"מ", "גם אני לא. אין לי מאיפה", ספרתי כמה עשרות בעלי עסקים בקבוצת המסעדנים שלנו שפשוט הודיעו שאין להם מאיפה להביא את הכסף ואין להם כוונה לשלם. לא כי הם לא רוצים ולא כי מדובר ב"פורעי חוק" אלא כי פשוט אין מאיפה.

המצב הזה מסוכן לא רק לאותם אלה שהודיעו שלא יעבירו כסף אלא בעיקר למדינה ולנו כחברה – ככה בדיוק מתחילה אנרכיה. אין לי טיפת האשמה כלפי אותם חברים, אותם אנשי עסקים שקמים בוקר בוקר וקורעים את התחת בשביל לא להיות זכאים אפילו לדמי אבטלה במקרה של מגיפה.

אין לאף אחד ספק שהשוק, גם אם בקרוב חוזר לפעילות, לא יחזור למקום שהיה בו. אנחנו עומדים לפי כל התחזיות לקראת שנה קשה מאוד של מיתון, והמסעדות הן אלה שירגישו את זה הכי חזק.

תום עידן הגורמה

אבל אם מחפשים טיפה של אופטימיות חוץ מלדרוש מראש הממשלה ומשרד האוצר פתרונות מידיים, מה אנחנו בכל זאת יכולים לעשות?

כמו שאני רואה את זה הפתרון מגיע מ-3 מקומות שכולם בעצם אומרים אדפטציה למצב החדש שאומר שאנשים ישבו פחות במקום ויזמינו יותר הביתה.

הראשון, היערכות של העסק בתחום השילוח והקמת מערך משלוחים עם בניית תוכנית עסקית שתאפשר בכל זאת רווחיות של המהלך. אולי אפילו הקמת מערך משלוחים פרטי של המסעדה. אולי השגת הסכם טוב עם חברת שילוח, הרחבת איזורי החלוקה, הסכמים חדשים עם חברות טייק אווי ומוצרים מתכלים, וכמובן הכשרה של הצוות למענה טלפוני מהיר.

השני, שינוי התפריט למצב החדש. יותר מנות שאפשר לאכול כמשפחה, יותר אוכל ביתי מוכן וקצת פחות מנות גורמה "מפונפנות" ואישיות. הבנה של איך בנוי התפריט שלי וכמה הוא מותאם למה שנדרש. השלישי, התייעלות פנים עסקית. אם זה אומר צמצום עובדים והפחתות שכר, הסכמים חדשים מול כל הספקים ואפילו תמחור מנות מחדש. הפחתת עלויות קבועות ומשתנות בעסק.

אם עשיתם את כל אלה, נותר רק לקוות לטוב.