נפלה עטרת ראשנו: הסנדוויץ' של איציק ורותי – הסוף

מוסד הסנדוויצ'ים הוותיק והאהוב ביותר בעיר סוגר את שעריו באופן סופי עקב משבר הקורונה ואחרי 63 שנים של כריכי בוקר מופתיים. דודי פליישר, הבעלים ובנם של המייסדים: "די, מספיק. נגמר הסוס. התעייפנו"

היו זמנים ברחוב שינקין. דודי ושולי פליישר עם הילדה בחלון של "איציק ורותי" (צילום: טל חבר)
היו זמנים ברחוב שינקין. דודי ושולי פליישר עם הילדה בחלון של "איציק ורותי" (צילום: טל חבר)
26 באוגוסט 2020

המשבר הכלכלי ממשיך לגבות קורבנות מענף המסעדנות. והפעם זה כואב במיוחד: הסנדוויצ'יה של איציק ורותי, מהמוסדות הוותיקים והמוערכים בעיר, שרק בחודש יוני האחרון כיכב ברשימת המוסדות שבלעדיהם תל אביב אינה תל אביב כאן אצלנו ב-Time Out.

"הקורנה גמרה עלינו. אחרי 63 שנה נגמר הסוס. די, מספיק. התעייפנו", ציטט הבמאי דורון צברי את דוד פליישר, בנם של המייסדים, בציוץ שפורסם לפני שעה קלה והוסיף "דודי ושולי סגרו את החנות. לתמיד. נפלה עטרת ראשנו". ספוט הסנדוויצ'ים האהוב נסגר יחד עם כל ענף המסעדנות ב־15 למרץ ומאז לא נפתח. על הדלת נתלה שלט שבו נכתב "בעקבות המצב שנוצר, ולפי הוראות משרד הבריאות, אנחנו נוקטים משנה זהירות ולכן החנות תהיה סגורה עד להודעה חדשה". זו, כך מסתבר, לא תגיע.

63 שנים של סנדוויצ'ים מופתיים על הבוקר. הסנדוויץ' של איציק ורותי (צילום: טל חבר)
63 שנים של סנדוויצ'ים מופתיים על הבוקר. הסנדוויץ' של איציק ורותי (צילום: טל חבר)

הסנדוויץ' של איציק ורותי הוקם על ידי איציק ורותי פליישר, זוג חרוץ שנהג לפתוח את המקום בשעה 04:00 יום אחר יום מאז 1957. טרום ימי הזוהר של שינקין וגם לאחר דעיכתו והפיכתו לרחוב חסר אופי, נהגו פליטי מסיבות ואזרחים משכימי קום לפתוח את היום בסנדוויץ' בטעמים של בית ונוסטלגיה. בתוך לחמניה פשוטה נדחסו סלטי ביצים, קישואים וטונה שטעמם לא השתנה לאורך השנים, והפכו לסנדביץ' שהוגש במאור פנים. לפני כ־20 שנה לקח על עצמו הבן דודי פליישר את הניהול, כמי שגדל בעסק ועזר בילדותו לסחוב בלוקים של קרח. לימים הצטרפה אליו רעייתו שולי ויחד הם שינו מעט את התפריט ואף הוסיפו שקשוקה, אך העיקרון הבסיסי שבו המהות חשובה יותר מהניראות נשמר.

כעת המוסד הוותיק סוגר את הדלתות לתמיד. את מה שלא עשו המלחמות, המבצעים הצבאיים והמשברים עשתה הקורונה, שחורצת כעת עוד חריץ בחגורה. אנחנו כבר מתגעגעים. ועצובים ממש.