בואי לבר: העברנו לילה עם הדי.ג'יי אלמוג לבר

היא אחת הדי.ג'ייז העסוקים בתל אביב, אבל כשמגיע הפרייד מבחינתה זה כבר לא עבודה - זו חגיגה

אלמוג לבר (צילום: תמיר דוידוב)
אלמוג לבר (צילום: תמיר דוידוב)
23 ביוני 2019

22:30 – "כשמגיע הפרייד אני לא מרגישה שאני הולכת לעבוד", מכריזה בחיוך אלמוג לבר (25). בשבוע שעבר התרחש מצעד הגאווה ואלמוג חגגה את החופש שלה. בבר הפיי שבו היא מתקלטת הערב יתקיימו צילומים, אבל לא היה לה מה ללבוש. לא צריך להגזים, כי בכל זאת, כולה תקלוט גאווה – אבל משהו באירוע הספציפי הזה עשה לאלמוג חשק לרכוש בגדים במיוחד. "אני צוחקת יותר, אני באה לפני ונשארת אחרי. לקחתי חופש ביום ראשון בשביל עפרה כדי ליהנות עם החברים ולתת את זה בגדול. זאת חגיגה שלמה. התקלוטים בסופ"ש האלה שונים – הם בווייב של חגיגה". אפילו שרק יום שלישי, אלמוג עובדת בביט גבוה. גם בזמן שהפיי מתמלא היא נהנית מכל רגע, מכל אופציה להרים לעצמה. "אנשים רוקדים ושמחים אחרת, מרגישים את זה באוויר. פתאום כולם שבוע באופוריה, כל המלחמות היומיומיות נעלמות לרגע ויש תחושה של קבלה. אבל החוכמה היא לדעת למצוא גאווה בסיטואציות שאין בהן גאווה, כשנתקלים ברצון של הסביבה להגדיר מי אני ומה אני. אני רוצה להאמין שבכל פעם שאנחנו מרגישים אופוריה בשבוע הגאווה, משהו בה נשאר איתנו גם אחרי וזה מקדם אותנו עוד צעד לקראת המטרה".

24:00 – שמה של אלמוג הולך לפניה בקהילה: היא רזידנטית בליין דרעק, מתקלטת הרבה בשפגט, במופעי דראג ובכל במה מגניבה שיתנו לה. היא אמנם מזדהה כלסבית אבל היא לא מסווגת את עצמה לקהל מסוים או המוזיקה שמנגנת. תנו לה רק אופציה להרים והיא תעשה את השאר.

1:30 – "בלילה יש הרבה קבלה והבנה, אף אחד לא שופט", היא משתפת. "אני מרגישה בטוחה, שמקבלים אותי ושאוהבים בזכות מי שאני. אבל זה לא היה ככה תמיד. פעם פחדתי לחשוף מי אני באמת ופחדתי שלא יאהבו אותי בזכות מי שאני. קיבלתי את הביטחון והבגרות מהתקלוט. כמה שעבדתי יותר, כמה שהצלחתי להיות בטוחה בדרך שלי – אחראית, מקצועית, בעלת היכולת לבנות עסק – התחזקתי כבן אדם שפוגש מציאות לא פשוטה. הכל נהיה חזק יותר: גם הזהות המינית שלי וגם החוזק הנפשי שלי".

2:15 – "אני מתחילה לראות יותר סבלנות בתוך הקהילה דרך העבודה שלי בלילה. אני עומדת מהצד, מסתכלת עליהם מעמדת הדי.ג'יי ורואה רגעים מדהימים של סובלנות, כבוד, פגישות לא צפויות בין אנשים. ופתאום גם רואים את הפתיחות הזאת במוזיקה – אין כבר רק טכנו, או רק מזרחית, או רק היפ הופ – כולם מנגנים בלי הגדרות".

אוהבת לצאת ל: דרינק עם האישה שלי
גו טו אאוטפיט: ברכיים ופופיק בחוץ
הדרינק שלי: מרגריטה
מקום אהוב לשבת: רוטשילד 12 ז"ל