האיש שרב גם עם מארוול, גם עם די.סי וגם עם כל הוליווד לקינוח
אם יש משהו עקבי בקריירה של יוצר הקומיקס האגדי אלן מור ("השומרים", "ונדטה") הרי שזו העובדה שבכל פעם שיש לו הזדמנות לעשות המון כסף מהיצירה שלו, הוא בורח לכיוון השני. לפחות בכל פעם שנכפה עליו עיבוד קולנועי חדש בניגוד לרצונו אפשר לסמוך על עוד ראיון ארסי וקורע מצחוק
אם לא שמעתם על אלן מור, עדיין יש סיכוי טוב מאוד שאתם כנראה מכירים את היצירות שלו, בדרך כזו או אחרת. מור מוכר בראש ובראשונה בתור היוצר של הרומן הגרפי "Watchmen" משנות ה-80 (שהיה פורץ דרך קודם כל בגלל שהיה לאחד הרומנים הגרפיים הראשונים שנלקח ברצינות גם כיצירה ספרותית), "V for Vendetta" וכמובן הקומיקס האגדי על הג'וקר; "Batman: The Killing Joke". אלו כמובן לא כל יצירותיו – הוא כתב עוד המון, המון רומנים גרפיים אהובים ומשפיעים, אבל בהוליווד אלן מור הוא זה שלא מוזמן למסיבות. הוא מהיוצרים שבחיים לא יהיו מרוצים מהאדפטציות שעושים ליצירות שלהם. הזקן הנרגן של הוליווד, שלא היה מוכן בכלל להיתפס מת בשטחה.
מור הוא יליד העיירה נורת'המפטון שממוקמת באנגליה. בתור ילד הלימודים לא עניינו אותו יותר מדי – הוא העדיף לקרוא את הקומיקסים של פלאש ובאטמן וסולק מבית ספרו לאחר שנתפס סוחר בסמים בשטח בית הספר. בשלב הזה בחייו הוא גם התחיל לנסות לאייר קומיקס ופרסם מאמרים ושירים שכתב, לאחר מכן החל לכתוב רצועת קומיקס שבועית בשם "מקסוול חתול הקסם" עד שנת 1986, אז התפטר מעבודתו לאחר שהעיתון בו כתב פרסם מאמר מערכת נגד הומוסקסואליות בקהילה. אולי זה היה רגע יותר משמעותי אפילו מתחילת קריירת הקומיקס הפורמלית שלו – המעבר מילד בעייתי לאידיאליסט שמוכן לאבד עבודה בשם העקרונות שלו. זו ממש לא הפעם האחרונה בה הוא יעשה זאת.
לאחר מכן התחיל מור לכתוב עבור "מארוול בריטניה" ו-"2000AD" (מגזין קומיקס שבועי בריטי ותיק – בין יתר, שם נוצרה הדמות של השופט דרד) ומהר מאד הפך לכותב הקבוע של "קפטן בריטניה" מבית מארוול. כשעבד תחת IPC, המוציאים לאור של 2000AD, מור מקרוב ראה כיצד לוקחים לאמנים את זכויות היוצרים ומנצלים את היצירות והחליט להפסיק לעבוד איתם. בראיון הסביר ש-"IPC שיקרו לי, רימו אותי ובכללי התייחסו אליי כמו חרא". זה לא הגיע משום מקום, באותה תקופה בשנות ה-70 וה-80 זכויות יוצרים ועצמאות יצירתית היו שיחת היום. אבל מור לקח את זה רחוק: עם מארוול בריטניה הסתכסך לאחר שמארוול ביטלה את המגזין "The Daredevils" בו הופיע קפטן בריטניה, אבל המשיכו להוציא מחדש את הסיפורים שכתב מבלי ליידע אותו. עם DC רב כאשר רצו להמשיך לבנות את "ונדטה" ו"השומרים" ולהפוך אותם לפרנצ'ייזים – דבר לו התנגד בתוקף, וגם דרש שיתחייבו שלא ייצרו מרצ'נדייז מהרומנים הגרפיים שלו (הם סוג של עמדו בהתחייבות, אבל לא עד הסוף).
מור עצמו, יש לומר, ממש לא מנסה להסתיר עד כמה הוא בעייתי בדברים האלה. הוא עצמו סיפר כיצד הגיב כאשר שמע על התכניות לסרט של "קונסטנטין" (ג'ון קונסטנטין, דמות שיצר בסדרת "Hellblazer") עם קיאנו ריבס בתפקיד הראשי. "קיבלתי שיחה מ-DC Comics ואמרו לי, 'כן, אנחנו הולכים לשלוח לך כמות עצומה של כסף כי הם מכינים את הסרט הזה של הדמות שלך, קונסטנטין, עם קיאנו ריבס.' אמרתי, 'אוקיי, טוב, תמחקו את השם שלי מזה ותפזרו את הכסף בין האמנים האחרים'. זה היה קשה, אבל עשיתי את זה ואני מרגיש די טוב עם עצמי".
לעומת זאת, כשהסרט המצליח "ונדטה" (של האחיות ווצ'אוסקי, הפרויקט הראשון שלהן אחרי טרילוגיית "מטריקס") יצא, מור טען שהבעיה הגדולה שלו עם הסרט היא העובדה שלא מוזכרים בסרט המונחים "פשיזם" או "אנרכיה", שהיו חלק גדול מהרומן הגרפי. לגבי "השומרים", המאסטרפיס שלו, שרבים ניסו להביא למסך בטרם זאק סניידר ביצע את המשימה ב-2009, אלן מור טוען שהוא לא ראה את הסרט וגם לעולם לא יראה (למעשה, הוא מסרב תמיד לצפות בעיבודים לקומיקס שלו), אבל בראיון לאל.איי טיימס אמר: "אני יכול לומר לכם שאני אמשיך לירוק ארס על כך עוד חודשים רבים". כך גם עשה.
ביום שלישי האחרון, בראיון למגזין GQ לרגל צאת קובץ סיפורים פרי עטו (מור פרש מקומיקס בשנים האחרונות, אבל בשנים האחרונות פנה לכתיבת פרוזה), מור סיפר שדיימון לינדלוף, שיצר סדרת המשך ל"שומרים" ב-2019 שזכתה לשבחים רבים (לינדלוף הוא גם יוצר "הנותרים" ואחד מיוצרי "אבודים") שלח לו מכתב שנפתח במשפט: "מר מור היקר, אני אחד מהבני זונות שמשמידים כעת את 'השומרים'". הוא כנראה חשב שזו מודעות עצמית שתקרוץ למור, אבל מור לא כל כך נקרץ.
"לא שורת הפתיחה הכי טובה", אמר מור ל-GQ, "ומשם הוא המשיך לקשקוש נוירוטי, 'אתה יכול לפחות להגיד לנו איך הוגים את השם אוזימנדיאס?' הגבתי עם תגובה מאד בוטה וכנראה עוינת ואמרתי לו שחשבתי שאולפני וורנר ברוס מודעים לכך שלא כדאי להם או לאף אחד מהעובדים שלהם ליצור איתי קשר מכל סיבה שהיא". למעשה, לינדלוף טוען שמור איים להטיל עליו כישוף (תחום בו מור עוסק מאז שנות ה-90' – לא ברור אם ברצינות או בתור סוג של תעלול אמנותי). מור, כמובן, לא עצר שם. "הסברתי לו שהתנערתי מהפרויקט המדובר, ושבאופן חלקי זה מפני שתעשיית הסרטים ותעשיית הקומיקס יצרו דברים שאין להם קשר ליצירה שלי, אבל עבור הקהל הם יהיו מזוהים איתי. אמרתי לו, 'תשמע, זה מאד מביך עבורי. אני לא רוצה שום קשר אליך או לסדרה הזאת. בבקשה אל תטריד אותי שוב'".
יש מי שיגידו שמור כועס ובצדק על תעשיית הקולנוע, שלא אחת הרסו לו את היצירות (גם אם לא תמיד). יש מי שיטענו שאכן רימו אותו ועבדו עליו לא מעט והוא מתרחק מהעולם הזה בצדק. אבל בסופו של דבר צריך לומר גם שזאק סניידר התאים את עלילת הקומיקס לקולנוע והגרסה האולטימטיבית שלו (באורך של ארבע שעות, כי בכל סניידר) אכן יותר נאמנה למקור (מלבד הדיונון הענק בסיום. גם בגרסה הארוכה אין את הדיונון הענק של מור), וגם "ונדטה" זו אדפטציה קולנועית מצוינת, גם אם לא נאמרות בה המילים "פשיזם" או "אנרכיה".
לא כל אדפטציה לכל יצירה יכולה להיות מושלמת, אבל נדמה שמור עדיין לא למד לשחרר מהיצירות שלו ברגע שהן עוברות למדיה אחרת. אז מיהו אלן מור? זקן נרגן ששומר על זכויותיו יתר על המידה, או אמן שלא מבין איך כסף עובד והתאגידים מרשים לעצמם להתעלל ביצירותיו ובזכויותיו? אולי הוא קצת מזה וקצת מזה, ואי אפשר גם לשכוח גם שאצל יוצר כל כך מתוחכם וכל כך מודע לעצמו, הכל יכול להיות חלק מהאמנות שלו. גם הנרגנות האינסופית בראיונות. גאון, נו.