"התל אביבים פתוחים לטעמים ולהתנסויות, זה כיף כל פעם מחדש"

שם: רועי קינן

גיל: 42

עיסוק: מהבעלים של המעדנייה ההולנדית "ביאטריס"

סטטוס: נשוי + 2

מתי הגעת לתל אביב?
"נולדתי וגדלתי ביהוד סיטי. לתל אביב הגעתי ב־1998, קצת אחרי הטיולים הגדולים והשגעת. למזלי, מהרגע שהגעתי לעיר עבדתי במסעדות בעיקר כברמן וכשליח, שזה הג'וב האהוב האהוב עליי עד היום; יש בו מלא חופש. אתה מסתובב כל היום עם קסדה ואוזניות, עושה מה שאתה רוצה. הדירה הראשונה שלי הייתה ברוטשילד 111 – דירת שני חדרים ענקית עם מרפסת לכל האורך ונוף לשדרה, וברקע סאונד של מזרקה, פכפוך מים היסטרי. מאז אני פה, זו העיר הכי טובה בעולם והכי כיף לי לחזור לפה, לא משנה מאיזו חופשה הגעתי".

איך משם החלטת לפתוח מעדנייה?
"מאז ומתמיד נעו החיים שלי ושל אשתי סביב אוכל. בשנת 2002 אשתו של חבר טוב, מרים ואן אוסטן, הקימה את המעדנייה הזאת מתוך געגוע הביתה, להולנד. היא התחילה לייבא בקטנה ושילבה גם אותנו. בהתחלה הבאנו החלסלח – פצפוצי השוקולד ההולנדים ששמים על חמאה ולחם, וגם סטרופוואפל. באותה תקופה היו בעיר רק מעדניות מסורתיות בלוינסקי וביפו, ואנחנו עשינו משהו שאף אחד לא עשה. היום המעדנייה חיה ובועטת, ואנחנו מביאים מהולנד יותר מ־100 מוצרים שונים – חרדל, מיונז, גבינות, ריבות, קקאו. ומובן שלכל זה מצטרפת תאורה ומוזיקה טובה לפי החשק – סטילי דן, לנון וגם אבי סינוואני. בקיצור, המקום הכי רומנטי בעיר.

המוצרים שנמכרים אצלכם הם מוצרי בוטיק. האם יש להם שוק אמיתי ויציב?
"חד משמעית כן. החך הישראלי מתפתח ומורכב מהרבה דברים. הישראלים נוסעים בעולם, אוכלים, מתנסים ובעיקר מאוד לא פראיירים – הם רוצים מוצרים איכותיים המחירים הוגנים, וזה בדיוק מה שיש אצלנו. גם הצריכה השתנתה ונהייתה אירופית יותר, לפחות במרכז העיר. המשפחות קטנו ואנשים מעדיפים לקחת כל יומיים קצת קפה, גבינה ובקבוק הביתה – זורמים על החיים. זה המודל של המעדניות האלה, על קהל כזה הן מתבססות. נוסף על כך אנחנו יודעים לקנות סחורה כמו שצריך, ככה שנוכל למכור מוצר בעשרות אחוזים פחות מהמחיר ברשתות הגדולות, וזה משמעותי".

מה ההעדפות הקולינריות של התל אביבים? מה המוצר הכי נמכר שלכם?
"קודם כל, מלא דגים כבושים – בעיקר מטיאס, הרינג, סלמון ומקרל – אלה ארבעת האסים שרצים פה בטירוף. גם הגבינות נמכרות בכמויות, בדגש על גאודה, גבינות בקר, צאן, מיושנות, רכות, קשות. אחד המוצרים שהכי הפתיעו אותי בקבלה שלהם הוא הליקריץ המלוח. ליקריץ הוא טעם נרכש, ואני מכור קשה, ייבאתי אותו תחילה לעצמי בגלל האהבה האישית שלי, ופתאום קלטתי שהרבה לקוחות קונים אותו. זו נישת הנישות, ועכשיו אנחנו מייבאים שמונה סוגים של ליקריץ לארץ בדרגות קושי שונות. זה רק מראה כמה שהתל אביבים פתוחים לטעמים ולהתנסויות, זה כיף כל פעם מחדש".

לסיום – גלה לנו סוד תל אביבי.
"בפינה של החשמונאים בקינג ג'ורג' יש קפה קטן שהכל טעים בו, פשוט מדהים. תכלס קצת מבאס אותי לגלות עליו, שלא יתמלא באנשים".