חוק הלאום, חוק הפונדקאות ומאסרו של הרב דובי חיון – כולם חד הם

לְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ מֵאָה מַטְבֵּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד, וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע אֶת כָּל הָאָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. (משנה, סנהדרין, פרק ד')

גדולתו של האלוהים, אומרים חכמי המשנה, היא בכך שכולנו נבראנו בצלמו, ובו בזמן – כל אחד ואחת מאיתנו שונה. אני מתפעלת מהיכולת של חז"ל להכיל את השונות, יכולת שכנראה אבדה לנו במהלך הדורות. הימים האחרונים הסעירו אותי, כמו רבים ורבות אחרים, בהעידם על חברה וממשל שמתקשים להכיל את השונוּת. כאלה המעודדים חששות קמאיים ואפלים, חשד, פחד, שנאה, פרוד. דווקא לפני ט' באב, היום שבו הוזהרנו שכדי לשמור על עצמנו עלינו לנסות ולהכיל מגוון דעות, נחצו קווים אדומים ונשברו הכלים השלובים העדינים של הדמוקרטיה הישראלית.

עוד כתבות מעניינות:
ביבי, על אפך ועל חמתך אנחנו נהיה הורים
חוק שוברים שתיקה? זה החוק להשתקת הכיבוש
משפט? חוק? צדק? מה לשרת המשפטים ולזה?

חוק הלאום, חוק הפונדקאות ומאסרו של הרב הקונסרבטיבי הרב דובי חיון – כולם חד הם. בימים האחרונים הראו הממשלה, הכנסת והמשטרה שאנחנו הולכים ויוצרים כאן, באיוולתנו, חברה הרסנית ודורסנית המבזה את הייחודיות לטובת האחדה משתקת. חברה שיש בה מקום רק לרוב יהודי שעושה ככל כוחו להשתיק ולמחוק מיעוט ערבי עצום בתוכו – שפתכם לא תישמע ואתם לא תבואו בנו וביישובינו. שקט! החוצה! (ואני שואלת את עצמי – מאיפה זה מצלצל לי מוכר, כל העניין הזה?….). חברה שבה ההגדרה למשפחה היא מצומצמת ונבערת – לא תבואו בנו, אתם ההומואים. שקט! החוצה!

חברה שבה רב נעצר באישון לילה מפני שערך חתונה יהודית, החברה היחידה בעולם שבה רב נעצר מפני שערך חתונה יהודית (וכמה היינו מזדעקים לו היינו קוראים בעיתון שכך אירע לרב במדינה אחרת בעולם?!). לא תבואו בנו, אתם הקונסרבטיבים, הרפורמים, עורכי ועורכות הטקסים האלטרנטיביים. שקט! החוצה!

בט"ו באב, כך מלמד התלמוד, הורשו השבטים להינשא זה לזה, להתערבב. זהו יום של שמחה במגוון האנושי. אני, חבריי וחברותיי הרבנים והרבות, חברי וחברות הקהילה שלי והתנועה שלי – לא נשקוט ולא נצא החוצה. אנחנו כאן כדי להישאר. להישאר ולהיאבק למען חברה שיש בה סובלנות, הכלה והקשבה, וצמיחה מתוך המגוון האנושי המופלא שבו התברכה המדינה היפה והמורכבת שלנו.

סדן רבה בבית דניאל של התנועה הרפורמית