בנימין נתניהו, על אפך ועל חמתך אנחנו נהיה הורים
ניר ייני ויוסי צברי ממריאים בקרוב לפורטלנד כדי להתחיל בהליך שבסופו, אם הכל ילך כשורה, יחזרו לארץ עם ילדים. אבל ברור להם: חוק הפונדקאות הוא רק יריית הפתיחה לסוגיות אחרות הקשורות לאפלייה
בעוד שבועיים, אחרי שהדי המחאה ישככו קצת, נעלה על מטוס למרפאת פוריות בפורטלנד, אורגון כדי לעבור סדרת בדיקות ולהשאיר שם את "המטען הגנטי" שלנו. הנסיעה הזאת לבדה תעלה משהו כמו 20 אלף ש"ח והיא רק הראשונה מבין כמה שבסופן, אם הכל ילך כשורה, נחזור לארץ עם ילדים. זאת יריית הפתיחה בתהליך שיעלה לנו במקרה הטוב חצי מיליון ש"ח.
ניר ואני עצמאיים ומיותר לציין שאלמלא היו לנו הורים נדיבים לא היינו יכולים אפילו לחלום על התהליך היקר הזה. כל זה כי ממשלת ישראל החליטה שלניר ולי אסור להיות הורים.
אבל חוק הפונדקאות המבזה איננו היחיד. בשבוע שעבר ממשלת ישראל העבירה שורה של חוקים שמצרים את החופש ומגבילים את הדמוקרטיה. שר החינוך סותם פיות ומונע מחיילים לספר לתלמידי מערכת החינוך על השירות שלהם, שרת המשפטים עושה עוד צעד לסיפוח שטחי יהודה ושומרון, רב נעצר כי חיתן זוגות שלא דרך הרבנות, וכמובן חוק הלאום הגזעני שנועד בעיקר לתקוע אצבע בעין של האזרחים הערבים.
עוד כתבות מעניינות:
המאבק של הקהילה הטרנסית הוא שלה וגם שלכם
המזלזלים בחוק הלאום לא מבינים את חומרתו
חוק שוברים שתיקה? זה החוק להשתקת הכיבוש
אני לא יודע אם חברי הממשלה קוראים Time Out, אבל אנחנו רוצים לנצל את הבמה המכובדת הזאת ולפנות ישירות אל מר בנימין נתניהו והכפופים לו: ככל אשר תענונו כן נרבה וכן נפרוץ. על אפכם וחמתכם אנחנו נהיה הורים. על אפכם וחמתכם אנחנו נהיה אזרחים שווי זכויות. דעו לכם שכיכר רבין לא הייתה מתמלאת אילו המאבק היה מצטמצם לכמה הומואים הדורשים את הזכות להביא ילד לעולם. הציבור הרחב נהר לכיכר כי הוא מרגיש שהממשלה הזאת מובילה את ישראל למקום חשוך, שהאג'נדה שלה מוכתבת על ידי משיחיסטים דתיים לאומנים, וכי הפופוליזם המבוסס על שנאת ערבים, מהגרים, הומואים ונשים הופכת את ישראל למדינה שקשה לחיות בה.
ואל תטעו. גם אם הסתופפו בהפגנה אנשי ימין ושמאל ביחד, זאת הפגנה פוליטית. חשיבות ההפגנה נובעת דווקא מהאופי הפוליטי שלה. הדרישה לשוויון איננה נחלתו של מיעוט אחד אלא שייכת לכלל האוכלוסיות המוחלשות. טרנסים, פליטים, עניים ועוד. מי שמתנגד לאפליה על רקע נטייה מינית לא יכול להתעלם מהאפליה על רקע לאומי. חוק הלאום וחוק הפונדקאות קשורים זה לזה ממש כמו ששנאת ערבים והומופוביה קשורים זה לזה. המאבק שלנו לזכויות הוא חלק ממאבק האיתנים בין הלאומנות והשמרנות לבין סולידריות וליברליזם, בין אתנוקרטיה לדמוקרטיה, וכן, גם בין דמוקרטיה לבין כיבוש.
לממשלה הזאת מעולם לא היה מצפן מוסרי או ערכי אבל מאורעות הימים האחרונים מראים שאין לה גם בושה.
צברי הוא שחקן ואמן ספוקן וורד, ייני הוא מעצב גרפי ושותף בדניאלוניר, סטודיו לעיצוב