חוק שוברים שתיקה? זה החוק להשתקת הכיבוש

החוק המכונה "חוק שוברים שתיקה", המוציא מבתי ספר ארגונים המביעים ביקורת על הכיבוש והשלכותיו, אינו אקט נקודתי. הוא חלק ממגמה של הפיכת מדינת ישראל למדינה פשיסטית, שפוחדת מכל קול שמערער על פעולותיה. הניסיון לאסור את כניסתם של אנשי הארגון לבתי ספר מגיע מתוך פחד מביקורת, ואמור לפגוע בכל מחשבה שאינה תואמת את תפיסות השלטון. זהו חלק מתהליכי ההדתה, ביטול השוויון וביטול האחר שמתרחשים כאן, תהליכים שמשלבים בין פשיזם, לחיזוק היהדות האורתודוקסית וחיזוק התפיסות השייכות לקובעי המדיניות הנוכחיים.

עוד כתבות מעניינות:
ביבי, על אפך ועל חמתך אנחנו נהיה הורים
למה שנעצור רב כי ערך חתונה יהודית?
המזלזלים בחוק הלאום לא מבינים את חומרתו

"חוק שוברים שתיקה" אינו רק סיפור של השתקה, הוא כרוך בחוקים הנוספים שחוקקו בימים האחרונים. למשל, ביטול השפה הערבית כשפה רשמית, שמירה על "טוהר" יישובים, והפיכת בית הספר למחנך לשירות צבאי על פי משנתו האישית של שר החינוך המלחמתי. הסיפור אינו על עמותות שלום, לא על בצלם או שוברים שתיקה או שלום עכשיו. הסיפור הוא ממשלה שיוצרת מרחב גדול של נושאים שאסור לדבר עליהם.

בעידן של מלחמה על הפלורליזם והדמוקרטיה אנחנו צריכים להילחם על השמעה של דעות שונות והתלמידים חייבים לפגוש אנשים בעלי דעות אחרות. אני נלחם להשמיע דעות מגוונות ומנוגדות. אני חושב שגם התקשורת צריכה להשמיע את הקולות האלה יותר. בית הספר חייב לחנך את תלמידיו להתבוננות ביקורתית במציאות הסובבת אותנו, ולהביע התנגדות למגמות הפוגעות בדמוקרטיה ובשוויון. אנחנו בגימנסיה נמשיך ונשמיע את מגוון הקולות ונהיה מאוד רגישים להשתקה.

דגני מנהל הגימנסיה הרצליה