המאבק של הקהילה הטרנסית חוצה את כלל הקהילה הגאה

אפליית הקהילה הטרנסג'נדרית אינה נושא שעולה לכתרות בדרך כלל, אולם דקירתה של אישה טרנסג'נדרית בשכונת פלורנטין בשבוע שעבר הביאה לכך שמעט תשומת לב ציבורית הופנתה לעבר בעיות היומיום של טרנסג'נדרים בישראל. ואם נראה לכם שזה קשור רק לטרנסג'נדרים - אתם טועים

צעדה במחאה על האלימות נגד הקהילה הטראנסית (צילום: בן קלמר)
צעדה במחאה על האלימות נגד הקהילה הטראנסית (צילום: בן קלמר)
25 ביולי 2018

בימים האחרונים היה בלתי אפשרי לפספס את תנועת המחאה האדירה של הקהילה הגאה. השיא הגיע ביום ראשון האחרון, שבו אלפי אנשים שבתו ויצאו לרחובות – אם כדי להיאבק על זכויותיהם, להראות סולידריות או שניהם כאחד. בתור פעילה ותיקה בעמותת מעברים של הקהילה הטרנסית, היה ברור לי מהרגע הראשון שאני עומדת לעשות כל מה שאני יכולה כדי לדאוג שהקול של הקהילה שלנו יישמע.

עוד כתבות מעניינות:
חוק שוברים שתיקה? זה החוק להשתקת הכיבוש
משפט? חוק? צדק? מה לשרת המשפטים ולזה?
המזלזלים בחוק הלאום לא מבינים את חומרתו

יריית הפתיחה של גל המחאה הטרנסי הייתה בשבילי פגישת חירום שכונסה במרכז הגאה בעקבות ניסיון רצח של אישה טרנסית בפלורנטין. אחריה באו פגישות חשיבה, ישיבות תכנון ושיחות טלפון בלתי פוסקות. היה ברור לנו שאנחנו לא נשתוק, ונצעק את האמת הכי כואבת בפנים של כל מי שיביט: אנחנו חיות בחברה שבה חיים של טרנסג'נדרים הם הפקר. אירוע השיא של גל המחאה הטרנסי היה ביום ראשון בערב. הוא התחיל בצעדה משדרות וושינגטון בתל אביב, ונגמר בעצרת שלא נראתה כדוגמתה בגן הרציפים ליד התחנה המרכזית הישנה.

בחירת המיקום, כמו גם הבחירה לקיים אירוע נפרד בהנהגת ובהובלת הקהילה הטרנסית, נראו תמוהות להרבה אנשים, אבל בפועל היו חשובות מאין כמותן. לפני הזכות לשוויון וחיי משפחה, הגרעין הקשה של הקהילה שלנו מנהל מאבק יומיומי על הזכות לחיים בביטחון. המאבק הזה, כמו החיים שלנו, מתנהל איפה שפחות נעים להסתכל – בנווה שאנן, קריית שלום, פלורנטין, ובהרבה שכונות אחרות ששמם נקשר בעוני, קושי והזנחה. זה המאבק היומיומי שלנו, זה המקום שבו אנחנו חיות, ובו בחרנו להיראות.

אבל לא רק בדרום תל אביב – חברי הקהילה הטרנסית צריכים להתמודד עם פחדים וקשיים רבים כמעט בכל יציאה מהבית, בכל שכבות החברה. זו יכולה להיות אישה טרנסית שמותקפת באמצע הרחוב, וזה יכול להיות טרנס שמתמודד עם דיכאון וחרדה נוראים כי הוא לא יכול לצאת מהארון בלימודים. זה יכול להיות ג'נדרקוויר שלא מצליח למצוא עבודה ונתקלת שוב ושוב בתשובות כמו "זה פשוט מורכב מכדי שנוכל להכיל".

המאבק להישרדות בולט במיוחד בקהילה הטרנסית, אבל אם נעצור ונסתכל, נוכל לראות שהוא חוצה את כלל הקהילה הגאה. נערות לסביות נזרקות מהבית, צעירים הומואים מחפשים "תומכים" באתרי היכרויות כדי להצליח לסגור את החודש, ביסקסואליות מתויגות בתור מבולבלות ולא יציבות בעיני שירותי בריאות הנפש, וזה רק קצה הקרחון. זו הסיבה שאנחנו מתאגדות כדי לדרוש את מה שמגיע לכולנו – בית לחיות בו, עבודה להתפרנס ממנה וחיים בלי פחד מתמיד שמישהו יגלה מי אנחנו.

אמסט פעילה למען זכויות טרנסים