משפט? חוק? צדק? מה לשרת המשפטים ולזה?

לפי חוק שאישרה הכנסת בשבוע שעבר יועברו סמכויות שיפוטיות הנוגעות ליהודה ושומרון מבג"ץ לבית דין מחוזי. מטרתו של החוק, שאותו יזם ח"כ בצלאל סמוטריץ' ושזכה לתמיכת שרת המשפטים איילת שקד, היא להקשות על פלסטינים לעתור נגד מדינת ישראל

ילדים לצד חומת ההפרדה צילום: GettyImages)
ילדים לצד חומת ההפרדה צילום: GettyImages)
25 ביולי 2018

שרת המשפטים איילת שקד לא ניסתה להסתיר את שמחתה לאחר שהכנסת אישרה חוק נוסף שנועד לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של האנשים המוחלשים ביותר שחיים בין הירדן לים. הפעם היה זה החוק שמונע מפלסטינים תושבי הגדה המערבית לעתור לבג"ץ נגד עוולות שגורמות להם הרשויות הישראליות. "חגיגת העתירות" נגד המתנחלים הסתיימה, הצהירה שקד באושר. היא הוסיפה שהחוק "ינרמל" את מפעל ההתנחלות, ועכשיו דין המתנחלים כדין תושביה (היהודים) של "ישראל הקטנה". משפט? חוק? צדק? על זה אל תבקשו משרת המשפטים לדבר.

עוד כתבות מעניינות:
חוק שוברים שתיקה? זה החוק להשתקת הכיבוש
ביבי, על אפך ועל חמתך אנחנו נהיה הורים
המאבק של הקהילה הטרנסית הוא שלה וגם שלכם

ממשלת ישראל עובדת קשה כדי להסתיר מעיני הציבור את המתרחש מעבר לקו הירוק, אבל זה לא משנה את העובדה שהשליטה הצבאית הישראלית בגדה היא מצב חריג. קילומטרים ספורים מירושלים, כפר סבא ועפולה מתקיימת האנומליה שנקראת הכיבוש. בין ההתנחלות חיננית שבצפון להתנחלות מצודת יהודה בדרום ישנה יישות מוזרה, "זמנית" כבר יותר מ־50 שנה, המתקיימת מחוץ לגבולות מדינת ישראל הריבונית, ובה צה"ל הוא הריבון. ואם אתה פלסטיני, אין שום דבר חינני באופן שבו מתנהלת מדינת "יהודה ושומרון".

בשטח הזה חיים בני אדם שזכויותיהם נפגעות על בסיס יום יומי; חייהם ממושטרים בכל צעד ושעל; הם מופלים לרעה בכל הקשור להשקעת משאבים וקרקעות; חייהם נידונים במערכת משפט צבאית בזמן ששכניהם חייבים דין למערכת משפט אזרחית; ממשלת ישראל על כל זרועותיה פועלת כדי להלבין את גזל הקרקעות שלהם; הם אינם יכולים לבחור, להיבחר ואפילו להפגין. כל מה שנותר להם הוא לפנות לבית המשפט (הישראלי) לבקש לצדק.

עד היום את עתירותיהם שמע בית המשפט הגבוה לצדק, מסיבה פשוטה – הם חיים במצב לא נורמלי, מחוץ לריבונות הישראלית ולחוקים הישראליים. לעתים רחוקות הם באמת זכו לראות צדק. אבל גם מעט הצדק שזכו לו מבג"ץ היה יותר מדי בעיני הימין המתנחלי, הלובי החזק ביותר בישראל, שב"שיחדש" של ממשלת ישראל מוצגים כחלשים, מסכנים ומופלים.

אז נכון שבמערכת הביטחון חוששים שהעברת הדיונים לבית המשפט המינהלי רק תגביר את העומס; ונכון שמשפטית לא ישתנה הרבה כי מדובר בעתירות נגד הצבא או המדינה ולא נגד אזרחים, אבל אולי ההליך הממושך יצליח להתיש פלסטינים שמבקשים צדק ואולי הגשת ערעור בנוסף על עתירה יתגלה כיקר מדי לחלק מהעותרים. בכל מקרה, שקד יכולה לשמוח, כי הרי שלטון החוק, משפט או צדק לא היו המטרה מעולם. המטרה היא להפוך את האנומליה שנקראת הכיבוש למצב "נורמלי" ולעשות צעד נוסף של סיפוח, מבלי לקרוא לילד בשמו.

גילד חיו עורכת דין, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח