בדיקת טיים אאוט: אין מקום להזמין באף מסעדה? הנה הסיבה

כמעט כבר שכחנו, אבל הקונספט הזה של לשבת במסעדה וליהנות ממנות מסעירות ותפריטים משתנים היה עד למרץ האחרון עניין מוזר ורחוק. אלא שגם בימים אלה כשהמסעדות עובדות במלוא המרץ נראה שממש לא פשוט להשיג מקום במסעדות – גם בשל העומסים והביקוש, אך גם כי מאחורי הקלעים התהווה באחרונה מעין שוק שחור שסוחר בהזמנות אליהן. יצאנו לבדוק.

מי שהתנסה בחודשים האחרונים בהזמנת מקום במסעדה דרך שירותי אונטפו או טאביט נתקל לא פעם בקשיים רבים. תאריכים קרובים יחסית שוריינו, ואם נותרו מקומות אז לרוב היו אלה לשעות פחות אטרקטיביות ולסידורי הושבה מפוקפקים (בשני ב-17:47, בישיבה גבוהה).

מארחות של מסעדות בעיר שעמן דיברנו, פרטיהן המלאים שמורים במערכת, מעידות על עומס רב וקושי להתמודד אתו. "אנשים התגעגעו למסעדות, אפילו מאוד. צפינו שיהיה פיצוץ אוכלוסין אבל לא ציפינו עד כמה", מספרת מיכל, מארחת במקום פופולרי במרכז העיר. גם עדי ממסעדה טרנדית אחרת מספרת כי רבים מתקשים למצוא מקום, ואף מגיעים לכדי תחנונים – אבל המסעדה מלאה עד אפס מקום. כך למשל יוצא שאנשים מזמינים מקום לתאריך לא ידוע – "כשיהיה", ולפעמים אף לא טורחים להגיע או לבטל את ההזמנה.

שמח בהר סיני. צילום: דין אהרוני רולנד

אם נחפש את הסיבות לעומסים, ניתן לציין כי לוח הטיסות עדיין לא דומה לתקופה שלפני הקורונה, וישראלים רבים נשארו בארץ – בטח בימים האחרונים כשחלק מהמגבלות חזרו. האלטרנטיבה היא כמובן בילוי מקומי, במסעדות בין השאר. מהצד השני, המסעדות עצמן עדיין מתאוששות מהמשבר עם משרות לא מאוישות וחוסרים מובהקים.

אלא שבנוסף לעומס שנגרם מסיבות הגיוניות אלו, אנחנו התוודענו באחרונה לתופעות נשנות של סחר או 'הורשת' הזמנות למסעדות. אנה (שם בדוי) מספרת שעברה לא מזמן תאונה, ובזמן ששכבה במיטה בלי יכולת לצאת – השתעממה והחלה להזמין מקומות. "הגעתי למסקנה שזה יהיה ממש נחמד אם בכל שבוע עד הקיץ יהיה לי שולחן במסעדה שאני אוהבת", היא סיפרה לנו.

"התחלתי להזמין מקומות חודשים קדימה לשלושה ימים קבועים בשבוע, כדי שתהיה לי האופציה ללכת למסעדות שאני רוצה מבלי להמתין לשולחן או להזמין מקום מראש. במידה ואני לא הולכת למסעדה אני 'מורישה' את השולחן לחברים, כי בכוונה בחרתי במסעדות או ברים שאני יודעת שיש להן ביקוש. יש לי רשימת תפוצה שמקבלת עדכון בכל פעם שיש שולחן פנוי באיזשהו מקום".

אוזריה. שם דווקא עושים את זה נכון. צילום: יח"צ

השיטות האלו זלגו גם לרשתות החברתיות, כך למשל בקבוצת הפייסבוק 'מקומות למסעדות בין חברים'. במקרה הטוב, אנשים כותבים בה שהם מפנים למשל שני מקומות לבראנץ' באלנה, ובמקרה הפחות טוב: סוחרים במקומות. כך לדוגמה פוסט שנכתב בקבוצה: "מבקשת להחליף ארבעה מקומות בשילה בחמישי ב-19:00 תמורת ארבע מקומות לשילה ביום שאחרי".

נציין שישנן מסעדות בעיר בהן נהוגה מסורת של השארת פרטי אשראי מראש (אוזריה ומשייה למשל) כדי למנוע תקריות כאלה, אך רוב המסעדות סומכות עלינו שנגיע ואם לא – נבטל את ההזמנה וכך נאפשר לאחרים להגיע, בין אם הם ברשימות ההמתנה או שמעוניינים להזמין מעכשיו לעכשיו. כך נוצר 'מעגל סגור' שלא מאפשר לאנשים מחוצה לו לעסוק בהזמנת המקומות.

לסיכום, לא סוד שחשבנו שלאכול במסעדה זו פריבילגיה, אבל נדמה שהפריבלגיה מתחילה כבר בהזמנת המקום.