תמונת מחזור: 5 בוגרים טריים של בתי הספר לאופנה שצריך לעקוב אחריהם

רתם לויתן | שנקר

איורי האופנה שהיא מעלה לאינסטגרם תחת השם Retema כבר זיכו אותה ביותר מעשרת אלפים עוקבים ובשיתופי פעולה עם מותגים ורשתות נוסח קלווין קליין, הודי'ס ואופטיקנה. בעולם שמתקיים בראש ובראשונה בפיד אין ספק שמדובר נתוני פתיחה מרשימים וכי יש כאן מישהי שיודעת לחבר בין הנקודות. קווי המתאר והשרבוטים שהובילו את רתם לויתן לנקודה הזאת, המשיכו לקולקציית הגמר שלה וקומרו. תחת השם "Let Me Eat Cake" הציגה לויתן בשורה מרעננת ובלתי מתנצלת – נשים במידות 42־50 לא צריכות לעמעם את עצמן ולהתחבא מאחורי אוהל במעטה של שמלה. הקולקציה הסקסית הזאת היא קולקציית הפלוס סייז הראשונה שהועלתה אי פעם על מסלולי הסיום של שנקר.

עיצוב של רתם לויתן. צילום: תום מרשק

אמיר שביט | שנקר

"צבא מדומיין שבו החיילים עדינים, נוגים ורגישים שמרימים אצבע משולשת מרוחה בלק אל פטריארכיה מצ'ואיסטית", מתאר אמיר שביט את קולקציית הגמר שלו, ולא באמת צריך לשבור את הראש בשביל להבין מאיפה הוא שאב השראה. אחרי הכל הייתה זו שנה רוויה בתותחים רועמים ובמוזות שלמרבה הצער, כלל לא שותקות. שביט פרק את אשר על לבו, ובתגובה פירק למדים ולבדים הצבאיים את הצורה והרכיב אותם מחדש. כך נפרם הדרס קוד האחיד והשמרני והפך לחגיגה פוטוגנית של בדלנות וחתרנות.

עיצוב של אמיר שביט. צילום: תום מרשק

דניאל כוכבי | שנקר

זו אולי לא קולקציית הגמר האדג'ית או החדשנית ביותר שידע מסלול התצוגה של שנקר, אבל היא כל כך יפה שפשוט אי אפשר להתעלם ממנה. דניאל כוכבי יצרה שש מערכות לבוש חלומיות שמורכבות מטול, משי, קטיפה ושיפון. השאיפה שלה לבטא שברי זיכרון ופיסות נוסטלגיה מילדותה אמנם יכולה הייתה להיאמר בצורה משוכללת יותר, אבל גוני הפסטל המעושנים, הרכות המתפרצת, תחושת הריחוף והמינונים המדויקים של הגלאם מסמנים אותה כמעצבת שמבינה מה נשים רוצות.

עיצוב של דניאל כוכבי. צילום: תום מרשק

אנסטסיה פוקולונסקי | ויצו חיפה

מעיל פוך ורדרד וקטיפתי, אוברול אדום צמרירי שנראה כמו בנם הממזר של נינג'ה וספיידרמן וסריגים מעוטרים בדובונים – ברושם ראשוני אסופת הפריטים הזאת עלולה להישמע אינפנטילית להחריד, אך כשיורדים לעובי הקורה מבינים שמעטה החמידות מסוכך על סוגיות שלעולם לא יוצאות מהאופנה. אנסטסיה פוקולונסקי בחרה לעסוק בדימוי גוף, חפצון, הגדרה עצמית ועוד נושאים שמטרידים את מנוחתן של מיליוני נשים בכל העולם. הגישה הספק ילדותית ומצועצעת ספק נשית ומודעת, הושפעה מנשים יצירתיות אחרות – בהן האמנית והאיט גירל פטרה קולינס, האמנית החזותית והצלמת זואי באקמן ועוד אחת, לינה דנהם שמה. אסתטיקת הפופ והווייב המתריס שמאפיינים את שלושתן לחלוטין ניכרים גם כאן.

עיצוב של אנסטסיה פוקלונסקי. צילום: אלינה מיטלמן

נעם מרום־הוך | בצלאל

תוכניות ארכיטקטוניות של מה שהיה פעם ביתה של נעם מרום־הוך נחתכו, נצרבו והוטבעו על גבי חולצה מכופתרת, מכנסיים מחויטים באורך הברך וז'קט רחב ממדים בצבע זית. "הולך ונעלם" הוא שמה של הקולקציה הפיוטית אך הלבישה, שמפגישה בין פריטי לבוש פונקציונליים ופרופורציות מנוגדות לגעגועים עזים שפורקו והופשטו לכדי קווים גיאומטריים. במילים אחרות – אין כמו בבית.

עיצוב של נעם הוך