הכירו את המטרוג'ק: ההכלאה בין המטרוסקסואל לחוטב העצים

מסקר שערך ב־2014 המכון הגלובלי למעקב אחרי התפתחות השפה, עלה שבכל הנוגע לביטוי בכתב – ה"מילה" הנפוצה ביותר בשנה שחלפה לא הייתה מילה במובן הרגיל, אלא אימוג'י של לב. ב־2013 זכתה בתואר המילה "סלפי".

מכאן עולה השאלה אם מילים כפי שאנחנו מכירים אותן עדיין יכולות ללכוד את רוח התקופה. מומחים לחיזוי טרנדים וחוקרי תרבות עדיין מאמינים בכוחה של המילה. בראיון שערכנו בקיץ האחרון עם לי אנדלקוט – אחת הנשים המובילות בתחום חיזוי הטרנדים – היא הפתיעה בהצהרה שלפיה היא אינה עובדת כמעט עם חומרים ויזואלים, אלא חוקרת מגמות וצופה טרנדים עתידיים בעזרת טקסטים, ספרות, עיתונות ושיחות.

בכך הדגישה אנדלקוט את כוחן של מילים כמתוות דרך להגדרת תופעה תרבותית חדשה שאפשר לזהות אותה. חשבו על תופעות בולטות בעשורים האחרונים כגון היפסטר, מטרוסקסואליות ובשנה האחרונה נורמקור – כולם מילים המעלות במחשבה זהות חזותית ברורה.

החיבור של כל אלה הוליד מגמה חדשה, שאמנם הייתה קיימת, אך הפכה לתופעה כשחוזי טרנדים הצביעו עליה ככזאת: לקראת סוף השנה האזרחית הקודמת החלה להופיע שוב ושוב בתקשורת המוטציה שנוצרה מחיבור שלוש המגמות הפופולריות הנ"ל, וכונתה "לאמברסקסואל" או "מטרוג'ק" – שני קצוות שמגדירים את הלוק ואת הלך הרוח של הגבר העירוני באמצע העשור השני של המאה ה־21.

השם הראשון מורכב משתי מילים: lumberjack – כינוי עתיק לחוטב עצים; ומטרוסקסואל. החיבור בין השניים משקף מעין "איש יערות מטופח": אדם שמעוניין שהאנשים שבסביבתו יחשבו שהמראה המחוספס שלו הוא "טבעי" ולא נוצר בעבודה של שעות מול המראה. סימני ההיכר המזוהים ביותר שלו הם זקן מחושב הכולל הרבה יותר מזיפים עבים ומכסה את כל האזור המיועד בפנים בגודל בין בינוני למלא מאוד; חולצה משובצת מבד פלאנל או מצמר עבה; ג'ינס או מכנסי דריל עבים בגזרה צרה (אך לא סקיני); מגפיים או נעלי עור משופשפות בעלות מוטיבים מנעלי האתגרים.

התמונה שמצטיירת לכם בראש ודאי מוכרת למדי. הייעור הזה תואם את הארכיטיפ ההיפסטרי הגברי המצוי, ואכן סביר שאותו חוטב מטופח משתייך לזן ההיפסטרי על פי ההגדרות היבשות, אך באופן אישי הוא בז להן. כמו כן הלוק הזה מרפרף לקטגוריית הנורמקור באנונימיות שהוא משדר, וגם הוא לא מתהדר במותגים של תאגידי אופנה.

הדבר שמבדיל בין החוטב המטופח הזה מאיש יערות אמיתי הוא הניקיון שלו והמודעות שלו לשמירה על גוף ונפש בריאים. סביר שהזקן שלו נמשח מדי בוקר בשמן זקנים של חברת טיפוח אורגנית, והוא מעדיף לתרגל יוגה או מדיטציה במקום לחטוב עצים. הוא נמצא ממש באותם מרכזים עירוניים מערביים שמהם יצאה בשורת ההיפסטריזם – וילאמסבורג שבברוקלין, הקני שבמזרח לונדון והאזורים בעלי הבתים הנמוכים בלוס אנג'לס, בברלין ובטורונטו.

[interaction id="54abdaedcd7e120f0d037bc9"]

באזורים אלה חיות קהילות שמתקיימות בתוך עצמן ובזכות עצמן, והעדפות התרבותיות שלהן נגזרות בין השאר מעקרונות של קיימות, צרכנות חכמה ומודעות לאיכות הסביבה. לפיכך אפשר בהחלט לטעון שהלאמברסקסואל הוא יותר מטרנד חולף אלא סוג של לייף סטייל – גבר מודע ורגיש שחי בסביבה עירונית ביותר, אך בלבו הכמיהה להרגיש את הכפר.