הטעם הזה של בן & ג'ריז הוא הילדות האמריקאית שלא הייתה לנו

בחירת הקהל של בן & ג'רי'ז. גלידת Gimme S'more (צילום: יחסי ציבור)
בחירת הקהל של בן & ג'רי'ז. גלידת Gimme S'more (צילום: יחסי ציבור)

החטיפים הכי לוהטים של חודש מאי עומדים למבחן: הגלידה של בן וג'רי עושה את זה שוב, המגנום החדש מפציץ בסוכר, התפוציפס החמוץ - ובכן, הוא חמוץ - ויש גם הפתעה לילדים. יאללה מאנצ'יז

10 במאי 2021

שוקולדי: בן אנד ג'ריז Gimme S’more!

מבין מגוון החוויות המתוקים שנגזלו מאיתנו רק מעצם העובדה שלא נולדנו בארצות הברית, הס'מור הוא אחד הכואבים. הוא מאכל המדורה האולטימטיבי, מורכב מבסקוויט, מרשמלו שרוף וקוביית שוקולד נמסה, שילוב כל כך אמריקאי שמטיל צל של בושה על המרשמלו על מקל והקרטושקס בקומזיץ שלנו. ל"ג בעומר כבר עבר אבל העונה החמה רק מתחילה, כך שבן אנד ג'ריז הביאו לארץ את גרסתם לס'מורז, והיא מצוינת. 

"גלידת שמנת עם מרשמלו קלוי, פירורי עוגיות שוקולד וחתיכות פאדג'" זה תיאור לא מספיק חגיגי לחגיגת השוקולד המהנה הזו, שמצליחה לגוון את הפורמט של שמנת-שוקולד עם סוגים שונים של עוגיות ואותו מרשמלו קלוי, שאמנם לא משפיע יותר מדי על הטעם אבל בהחתם נותן פוש למרקם. גלידה שוקולדית באופן מפתיע ועדין, ולמרות שזו לא חוויית הס'מור המלאה, היא בהחלט פיצוי הולם למי שחלם עליה בילדותו.

קרמלי: מגנום דולצ'ה גולד

בחיי שמירוץ החימוש של המתוק סחרר אותי לגמרי. בכל פעם שאני חושב שאי אפשר לעשות עוד צעד לעבר הדוניזם של מתיקות מאגפי המגנום, טעם חדש ומורכב יותר צץ. תראו למשל את התיאור המפוצץ למהדורת הדולצ'ה גולד – הגלידה היא שמנת וניל קלאסית עם ריפל שוקולדי, ציפוי בקרם בטעם קרמל, ציפוי עם שוקולד לבן, שברי ביסקוויט וקרמל. הבנתי כל מילה שלישית בלבד, אבל זה נשמע טעים. אז מה הטעם של מתיקות זהובה, בתרגום חופשי? מתוק מאוד, אולי אפילו מתוק מדי. 

זה מתחיל בציפוי, שמפיל מכת קרמל עם פריכות של ביסקוויט שעשויה לכאוב לשיניים רגישות, ממשיך עם שכבה סוכרית במיוחד (אם כי איכותית לגמרי) של קרם קרמלי מתקתק ומסתיים עם גלידת וניל עשירה עם יותר מטאץ' שוקולדי. זה מושלם למי שחווה נפילת סוכר ביום קיץ לוהט, אבל עבור מי שמעדיף קצת עדינות כדאי להישאר עם המגנום הקלאסי, אם בכלל תצליחו למצוא אותו בין כל המגנומים המחומשים. 

מתוק מאוד, אולי מתוק מדי. מגנום דולצ'ה גולד (צילום: יחסי ציבור)
מתוק מאוד, אולי מתוק מדי. מגנום דולצ'ה גולד (צילום: יחסי ציבור)

חמוצי: תפוצ'יפס חומץ ומלח

אני יודע שיהיו הרבה אנגלופילים שבטח יכעסו עלי, אבל מעולם לא הבנתי את החיבור בין חומץ לצ'יפס. בשביל חמוץ יש לי לימון וסוכריות חומץ-אומץ, מה הקשר תפוח אדמה חמצמץ? ובכל זאת, הבנתי שיש התרגשות רבה מהגעת הטעם ההו-כל-כך בריטי הזה לארץ בגרסה של תפוצ'יפס אז תפסתי לי שקית והכנתי כוס מים לאזן את החומציות. 

כמה שטעיתי. הייתי צריך להיזכר בשיעורי כימיה מהחטיבה ולהכין כוס חלב שתבטל את החומציות. כי הדבר הזה חמוץ. ממש חמוץ. אני חושב שברמת המליחות הוא דווקא דומה לרוב התפוצ'יפס שטעמתי בחיי, אבל יכול להיות שאני טועה כי שום טעם אחר לא עמד בפני החמיצות המרוכזת. לחמוצים בלבד.

חמוץ, כל כך כל כך חמוץ. תפוצ'יפס מלח וחומץ (צילום: יחסי ציבור)
חמוץ, כל כך כל כך חמוץ. תפוצ'יפס מלח וחומץ (צילום: יחסי ציבור)

מקורי: פתיבר דובוני שוקולד

קצת מוזר ומפתיע המהלך של פתיבר בשנים האחרונות, שמנסים להפוך מחטיף שנותנים לתינוקות ללקק עד גועל כדי שלא יצעקו לחטיף לגיטימי. המאמץ לטפל במעלה מדפי החטיפים ממיקומו הנוכחי בתחתית (לרוב גם פיזית) הוא הימור מעניין, ונכון לעכשיו הם עושים עבודה לא רעה עם מילויים וטעמים שונים. עכשיו הם התחילו להתעסק גם עם חיות, או יותר נכון, עם דובוני שוקולד במילוי קרם חלבי. 

מה זה אומר? קופסה קטנה בהרבה של 175 גרם תעלה לכם פי כמה (בין 10 ל-14 ש"ח) עבור חצאי ביסקוויטים שעליהם ישנם שני חצאי דובי שוקולד. מרגיש דל, אבל ביס אחד ותבינו את הקטע. השילוב בין הטעם הבסיסי-עד-רמת-תינוק של הביסקוויט יחד עם הדובון הכמעט קינדרי יוצר חטיף מקורי, מתקתק במידה וממש כיף. חבל שלפעמים הוא קצת יקר מדי.

ממש כיף, חבל שקצת יקר. פתיבר דובוני שוקולד (צילום: יחסי ציבור)
ממש כיף, חבל שקצת יקר. פתיבר דובוני שוקולד (צילום: יחסי ציבור)