זאת לא באמת סדרה חדשה. זאת עוד עונה של "משחקי הכס"

משימה קשה עמדה בפניהם של יוצרי "בית הדרקון". לא סתם קשה, מסורבלת, כמעט פרדוקסלית. מצד אחד, הסדרה היא פריקוול של אחת הסדרות המצליחות בתולדות הטלוויזיה. מצד שני, הסיום של "משחקי הכס" היה כל כך מחורבש שרבים מהצופים עדיין מרגישים נבגדים בגללו. כישלון העונה האחרונה התעצם עוד יותר בגלל מידת תשומת הלב שהיא קיבלה – היא לא גוועה לאיטה אלא פישלה בענק לעיני כל, תאונת דרכים תסריטאית שכולם ראו ושנאו.

אז מה עושים במצב כזה, נשענים על ההצלחה ומסתכנים באנטי אוטומטי של המאוכזבים? או ממהרים למתג את עצמכם כמשהו שונה לגמרי? נכון לפרק הראשון, ב-HBO החליטו ללכת בכל הכוח בכיוון הישענות על המקור. האווירה והטון כמעט זהים והפרק גם כולל המון איסטר-אגז ומחוות לסדרת האם – שמות בתים ואזורים שמוזכרים באגביות, נגיעות של הפתיח המיתולוגי בפסקול וגם הצדעה גדולה יותר (ותכלס די מיותרת) רק לפני סיום הפרק.

"בית הדרקון" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

הדימיון המשמעותי ביותר הוא העלילה המסתמנת – עוד מאבק ירושה עקוב מדם בו בני משפחה, חברים ובעלי ברית יבגדו זה בזה חופשי כדי לשבת על כס הברזל. השינוי הוא שהפעם אנחנו אמורים לחזות במאבק הזה שנים ואולי אפילו עשורים קדימה. אם הכל ילך כשורה, יש סיכוי שמתכננים לנו עלילה שתמשך עד ימי "משחקי הכס", כי מקור העניין פה הוא לא רק ההיכרות עם בית טארגריאן המסתורי אלא נפילתו הגדולה אחרי כ-200 שנות מלוכה.

"בית הדרקון" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

הפרק הראשון מציג בפנינו את הנפשות הפועלות בזריזות די מבלבלת, מהסוג שמחייב מעריצים נאמנים לצפות פעמיים או לפחות ללכת להשלים קצת מידע בניתוחים ביוטיוב. 172 שנים לפני הולדתה של דאינריס, בית טארגריאן מחזיק בכס כבר מאה שנה ובידיו עשרה דרקונים בוגרים. המלך נדרש לבחור את יורשו אחרי 60 שנות שלטון רגועים ויציבים, ובוחר באחיינו וייסריז (פאדי קונסידיין) על פני בתו ראיניס (איב בסט) מטעמי "לבנות יש כינים". תשע שנים אחר כך, המלך וייסריז מקווה להפוך סוף סוף לאב לבן זכר, בעוד אחיו דיימון (מאט סמית) מסתובב בחצר המלך ונותן וייבים של סקאר עם פיאה.

"בית הדרקון" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

התסבוכת הפוליטית הממתינה להתרחש בחצר המלך כוללת לורדים עם אינטרסים משלהם, צבא של שוטרים אלימים בראשות אחיו של המלך, טיפוסים מארצות רחוקות שעוד לא פגשנו וגם שתי נערות בנות כ-15 – בתו הבכורה של וייסריז, רהאינירה, וחברתה הטובה אליסנט, שהיא גם בתו של יד המלך. הפרק מסמן לנו רמזים לעלילות המשך, שעל פי המסורת עשויים כולם להתגלות ככוזבים בעקבות מוות או בגידה פתאומיים. ברור לגמרי שהסדרה תעסוק במעמדן של הנשים בחברה האפילו-יותר-פטריאכלית הזו, אבל בהתחשב בכמות הגדולה בהרבה של גברים בתפקידי מפתח זה כנראה לא יהיה העיקר. "הדבר היחיד שיוכל להפיל את בית הדרקון זה הוא עצמו", מכריזה רהאינירה הקריינית בראשית הפרק כדי להבהיר שאנחנו שוב בענייני כוח ואגו בין אצילים.

"בית הדרקון" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

הפתיחה של "בית הדרקון" כל כך מתאמצת להזכיר לנו מאין היא באה, שקשה לא לראות בה פשוט עוד עונה של "משחקי הכס". ככזה, מדובר בפרק לא רע אבל גם לא בולט או משמעותי באופן מיוחד. הדמויות נחמדות, העלילה מסקרנת גם אם לא מאוד מקורית והשחקנים עושים עבודה סבבה, אפילו שחלקם נתקעו עם פיאות בעייתיות מאוד. השאלה היא האם זה פשוט ניסיון להמשיך את "משחקי הכס" עם יוצרים חדשים במקום אלה שפישלו, או שיש כאן גם כוונה לפתח סדרה נפרדת עם אופי ייחודי משלה. בשביל זה נצטרך לחכות לפרקים הבאים או אולי אפילו לעונה הבאה.

>> אל תהיו חמוצים: לא כולם שנאו את הסוף של "משחקי הכס"
>> "זו הרגשה חמוצה-מתוקה": פיטר דינקלג' נפרד מ"משחקי הכס". ריאיון