הפאשיזם עבר בפריים טיים. "תודה שבאת לאולפן", אמרה לו יונית

יום חג היה אתמול במהדורות החדשות: הכוכב הגדול של הפריים טיים האקטואלי התייצב באולפנים של שלושת הערוצים, האיש שמקבל יותר זמן מסך מכל פוליטיקאי אחר למעט פטרונו בנימין נתניהו, המטאור הפוליטי שהתקשורת הישראלית בנתה וטיפחה וניפחה עד שהתפוצץ על מציאות חיינו. ועכשיו כשהוא מחולל כאוס בכל רחבי הארץ, דם נשפך ברחובות ואלימות בלתי נתפסת היא חלק מהיומיום, מגיע איתמר בן גביר לאולפן. סופרסטאר.

במשך כרבע שעה מחרידה במיוחד כיכב בן גביר בכל המהדורות המרכזיות. הוא זומן לכאורה כדי לתת לציבור דין וחשבון על כישלונו המזוויע כנבחר הציבור האמון על המשטרה ועל ביטחון הציבור, על רקע קריסת גורמי האכיפה מול גל הרציחות בחברה הערבית. כלומר, זה כנראה מה שעורכי המהדורות סיפרו לעצמם, תוך כדי שהם מחככים ידיים מטאפוריות בהנאה ומפנטזים על הרייטינג. בפועל, בן גביר הגיע לאולפנים כדי לערוך את סיבוב הניצחון שלו על התקשורת. שלא תהיה טעות: מה שקורה עכשיו זה סיפור הצלחה מסחרר מבחינתו. זאת לא טעות – זאת מדיניות.

ברשתות החברתיות זעמו על יונית לוי שלא הגיבה בחריפות – ולא הגיבה למעשה כלל – לאמירתו הגזענית של בן גביר על כך שחופש התנועה שלו ושל אשתו וילדיו חשוב יותר מחופש התנועה של ערבים. "סליחה מוחמד", אמר סוכן השנאה לפרשן מוחמד מג'אדלה שישב מולו באולפן. השתיקה המוחלטת בתגובה הייתה עוד רגע מצמרר שבו שוכני אולפני הטלוויזיה מנרמלים את האפרטהייד דה-פקטו, תוך כדי שהם משוכנעים שהם עושים את עבודתם ושואלים את כל השאלות הקשות. "השר בן גביר, תודה שהגעת לאולפן הערב", נפרדה ממנו לוי כאילו היה עוד מרואיין לגיטימי מהשורה שאוחז בדעות לגיטימיות.

הביקורת שהוטחה ביונית לוי ברשתות לא הייתה לגמרי הוגנת: זה היה ריאיון לא מתנחמד שחשף את שקריו הרפטטיביים של בן גביר ואת חוסר היכולת שלו לקחת אחריות על המתרחש, כשלצדה גם מג'אדלה ויוסי מזרחי עושים כמיטבם כדי לקעקע את מופע האפרטהייד הפאשיסטי באולפן. "אולי עדיף שלא תעשה שום דבר ואז יהיה פחות נזק", הטיח בו מזרחי את כשלונו, "זה תפקיד חשוב וזה גדול עליך, זה לא בשבילך, זה גדול עליך בעשרות מונים". רגע נדיר שבו עיתונאי מדבר אמת לכוח.

גם במהדורה המרכזית של רשת 13 לא עשה אודי סגל שום הנחה לבן גביר, תקף אותו, לעג לו, הפריך את שקריו ועימת אותו עם הנתונים ועם המציאות. בניגוד ללוי הממלכתית, סגל לא הצליח להסתיר את תיעובו ובאחד-על-אחד גם הצליח לערער את דקלומי דף המסרים שהביא איתו השר הכושל מהבית. בכאן 11 עשתה מיכל רבינוביץ' עבודה יפה אף היא ושלפה במקומות הנכונים את הנתונים הנכונים שמוכיחים כי האיש הוא לא רק סוכן כאוס מצליח, אלא גם סוכן בולשיט בלתי נלאה. אבל האמת היא שכל זה, כל "השאלות הקשות" והריאיונות הנוקבים, לא משנים דבר. בטח לא לבן גביר.

אם היה למישהו ספק, בן גביר ניצח בנוק-אאוט את שלושת מראייניו אמש. זה קרה עוד לפני שפתח את פיו. זה קרה ברגע שבו הוזמן להתייצב באולפן. זה קרה במשך שנתיים ברציפות קודם לכן, כשבאותם אולפנים ממש הפכו אותו לכוכב הגדול הבא של הפוליטיקה הישראלית באלפי דקות שידור, בעודו עדיין ח"כ שולי והזוי במפלגה אזוטרית. ההתנערות של תקשורת המיינסטרים מאחריותה לעלייתו ומתרומתה לקריסת הדמוקרטיה הישראלית עדיין בעיצומה, ובמקום לומר לרכיכת האנוש הזאת "חזור בך מהאמירה הגזענית או שלא תשב יותר באולפן הזה", נפרדים ממנו בדברי תודה. ובכן, בבקשה.

וזה כל הקסם: למרות שמבחינה מקצועית סיפקו בשלושת הערוצים את הסחורה בריאיונות קשוחים שעומדים לא רע בכל פרמטר עיתונאי, בן גביר השיג את שלו: הוא חזר בכל הערוצים על שקריו המופרכים, צווח על מארחיו שהם מהנדסי תודעה, טינף אותם וזלזל בהם באופן בוטה, התקרבן והתבכיין, האשים את כל העולם ואחותו והתנער מכשלונו המדמם. בבוקר שלמחרת איש אינו מדבר על הקטסטרופה שהוא מחולל, וכולם דנים בשאלה האם התכוון לזכות תנועה, זכות לחיים או זכות לתת שירות, והאם אחת מהזכויות הללו אכן עליונה על זכויותיהם של בני אדם אחרים. את "השאלות הקשות", כמו את הסגן של בר כוכבא, איש לא יזכור. רק אל תגידו אפרטהייד, כן?