בסך הכל בגידה

כשבצרפת נותרים אדישים לבגידות של הנשיא, בישראל השמרנית בגידה היא אחד מהטאבואים האחרונים. האם הצרפתים יודעים משהו שאנחנו עוד לא הבנו?

16 בינואר 2014

צרפת רעשה וגעשה השבוע עם פרסום הידיעה על כך שלנשיא פרנסואה הולנד יש מאהבת – שחקנית בשם ז'ולי גאיה, הצעירה ממנו ב־18 שנה. הדבר המדהים ביותר בכל הסיפור הזה היה הדרך שבה הולנד נהג להגיע לדירתה של גאיה: לעת ערב, כשהחרמנות (או הרומנטיקה, תלוי מאיזה צד של הבגט אתם מסתכלים על זה) הייתה משתלטת עליו, היה הולנד עולה על הטוסטוס, חובש קסדה שחורה שהסתירה את פניו, ועושה דרכו אל בית אהובתו. מאבטחיו היו כמובן בסוד העניינים – הרי לא יעלה על הדעת שהנשיא יתהולל בדירת סתרים מבלי שאיש יידע איפה הוא. בבקרים, כך התברר, כשהולנד היה מתעורר מפוהק ומסופק, המאבטחים היו קופצים לבולנז'רי הסמוך ומביאים לצמד המאוהב מאפים טריים. מאמה מיה!

אירופה אף פעם לא פחדה מבגידות. כל מי שצפה ב"סופרנוס" נחשף שם לתרבות ה"גומאר" האיטלקית – אותה מאהבת שכל גבר שמכבד את עצמו מחזיק. גם בצרפת זה ככה. סקר שהתפרסם ב־2010 חשף ש־52 אחוז מהפריזאים חוו בשלב מסוים רומן מחוץ לנישואים. לא סטוץ, רומן. להזכירכם, לפני כשנתיים רעש העולם כשנחשף אתר היכרויות צרפתי בשם Gleeden, שמיועד לאנשים נשואים. האתר מונה כרגע שני מיליון (!) חברים, ופועל בהצלחה במדינות רבות בעולם (כולל בישראל, כך דווח). מנהלי האתר יוצאים מנקודת הנחה שבגידה היא "הסוד לנישואים ארוכים" וטוענים שרוב בני האדם "מעוניינים ברומן שירענן את חיי הנישואים שלהם".

לפני כמה שנים יצא בצרפת ספר בשם "גבר, אהבה, נאמנות", של פסיכולוגית בשם מאריס ואיאנט. ואיאנט מתייחסת בספרה לפופולריות של הבגידות בתרבות הצרפתית, פופולריות שהיא כה גדולה עד שלא רק שאנשים לא מסתירים את הבגידות שלהם – הם אפילו מדברים עליהן בחברה. לטענת הסופרת לא רק שנאמנות היא לא תכונה נאצלת, אלא שהיא מעידה על חוסר אופי!

אצלנו בישראל השמרנית בגידה היא אחד מהטאבואים האחרונים. אם חבר יספר לנו על כך שהוא בגד בבת זוגו, סביר להניח שנגיב כאילו הוא סיפר לנו שהוא התחיל להזריק הרואין. אבל כשחושבים על זה, מה כבר הסיפור הגדול? אם יש בין בני זוג אהבה אמיתית – האם רומן קטן אמור להרוס אותה? יכול להיות שהצרפתים – עם גדול ומגעיל שכמותם – יודעים משהו שאנחנו עדיין לא הבנו?