לילה לבן עם אסקובר: למה קוקאין הוא לא רעיון כל כך טוב

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

מי שעוקב אחרי המדור באדיקות אולי שם לב שיש לי חיבה מסוימת לסמים, כמעט לכל חומר שאני כותב עליו יש מקום חם בלב שלי. זה לא המקרה עם קוקאין, חומר שיש לי אליו אנטי בלתי מוסבר מאז ומתמיד. על אף אינספור הזדמנויות, טרם יצא לי להתנסות בו בעצמי, אני אפילו נמנע מכך אקטיבית. אבל קוקאין הוא לא סתם עוד סם, הוא סוג של אגדה, גדול מהמציאות. הוא הסם הלא חוקי השני הכי פופולרי בעולם אחרי קנאביס, עם אינספור סרטים וסדרות, דוקומנטריות ועלילתיות, שנעשו עליו ועל העולם סביבו. על אף המחיר הגבוה והאיכות הנמוכה הוא עדיין שומר על הפופולריות שלו, או לפחות עשה זאת עד לא מזמן. השבוע אני אנסה לשים את האנטי שלי בצד ולהבין מה אנשים כל כך מוצאים בו, מאיפה הוא מגיע, לאן הוא הולך, ומה הוא עושה לנו בדרך.

מאיפה הוא מגיע

ההיסטוריה של הקוקאין עשירה וענפה, אז בואו נעבור עליה בקצרה – קוקאין הוא החומר הפעיל בצמח הקוקה (ובצמח אחד נוסף לפחות) הגדל באופן טבעי בדרום אמריקה. צמח הקוקה נמצא בשימוש מסורתי על ידי תרבויות שונות בדרום אמריקה כבר מעל 1,000 שנים, באופן שמזכיר מאוד את השימוש בגת. עלי הקוקה היו כלי חשוב עבור האנשים שהתגוררו בהרי האנדים משום שהם סייעו לגוף שלהם להתמודד עם אוויר ההרים הדליל. כשעלי הקוקה הגיעו לאירופה, האירופאים ניסו להוסיף אותם למשקאות כמו יין, וכמובן לקוקה קולה, שבמתכון המקורי שלה הכילה עלי קוקה. הקוקאין כחומר פעיל בודד לראשונה ב-1879, ומהר מאוד התגלה בתור חומר ההרדמה המקומית הראשון (לכן הוא מאלחש לכם את האף), וכל חומרי ההרדמה המקומית האחרים פותחו בהשראתו. 

קוקאין (צילום: Shutterstock)

לפני שהוא הוצא מחוץ לחוק היה ניתן להשיג אותו במגוון צורות שונות – מסיגריות, דרך אבקה ועד נוזל מוכן להזרקה. הבלש האגדי שרלוק הולמס, הגיבור בספריו של ארתור קונאן דויל, נהג להזריק לעצמו קוקאין כדי להפיג את השעמום. גם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנאליזה, היה חובב קוק ידוע ואף פרסם ב-1884 את Über Coca, סקירה מפורטת ומעמיקה של השפעותיו של הקוקאין על האדם. פרויד לא היה לבד ומלבד השימוש בו כחומר להרדמה מקומית, קוקאין היה פופולרי בקרב רופאים רבים גם בשעות הפנאי. לאחר הוצאתו מחוץ לחוק, קוקאין עדיין נשאר חומר פופולרי בכל שכבות החברה, כאשר הוא שומר על ארשת של יוקרה שהפכה אותו לפופולרי במיוחד בקרב המעמדות הגבוהים.

תחת המלחמה בסמים של 50 השנים האחרונות, נראה שהקוקאין רק הלך והתחזק. שווי הקוקאין שנמכר ברחוב בארה"ב לבדה נאמד בעשרות רבות של מיליארדי דולרים, וכשמדובר בכל כך הרבה כסף תמיד יהיו יזמים אמיצים שירצו להרוויח. מי שצפה ב-Narcos כבר יודע שההיסטוריה של הקוקאין בחצי המאה האחרונה מלאה בסיפורים על קרטלי ענק, שחיתות בקנה מידה בלתי נתפס, ומאות אלפי הרוגים ברחבי דרום ומרכז אמריקה. על פי הערכות, הקרטל הקולומביאני של פאבלו אסקובר המפורסם היה מכניס כ-70 מיליון דולר ביום כשהיה בשיאו, קרוב ל-150 מיליון דולר במונחים של היום. על אף המלחמה העיקשת של ארה"ב והעולם כולו כנגד התופעה, צריכת הקוקאין העולמית עדיין נמצאת בעליה מתמדת. על פי הערכות, בשנת 2019 כ-20 מיליון איש ברחבי העולם השתמשו בקוקאין, זאת ביחס לכ-18 מיליון ב-2018. 

מה הוא עושה לנו

"שמחה ואופוריה מתמשכת, אשר בשום אופן לא שונה מהאופוריה הרגילה של האדם הבריא. אתה חווה עלייה בשליטה עצמית בחיוניות, וביכולת לעבוד. במילים אחרות, אתה פשוט נורמלי, ועד מהרה קשה להאמין שאתה תחת השפעה של סם או תרופה." – זיגמונד פרויד, מתוך Über Coca

בפשט, קוקאין הוא חומר ממריץ, עם כל מה שזה מביא איתו. הוא מעורר אופוריה, ממלא באנרגיה, מעלה את הביטחון עצמי, ועל הדרך גם מחרמן. אבל כנראה שהפופולריות הגדולה שלו, לפחות בסצינת הלילה התל אביבית, לא מגיעה דווקא מהעלייה ביכולת לעבוד, אלא בעלייה ביכולות החברתיות. הביטחון העצמי עולה, החרדות החברתיות פוחתות, ועל פי סיפורים של משתמשים, יש משהו בקוק שפשוט עוזר לנקודות במוח להתחבר טוב יותר בשיחה. אבל זה לא רק ההשפעות הסובייקטיביות של החומר, כמו פשוט התפקיד שהוא תפס במשחק החברתי. "רוצה באמפ/שורה?" כבר הפך מזמן לשורת פתיחה לגיטימית במועדון אפלולי. חבורות של זרים מתחברות סביב השימוש בקוק ומנהלות שיחות עומק אל תוך הלילה, יוצרות חברויות אמת אד הוק שרובן מתפוגגת עם השפעת הקוק, אבל מרגישות אמיתיות לחלוטין במהלכה. בתוך הניכור והבדידות של העיר הגדולה, הקוק מספק לנו גשר שמאפשר לנו להרגיש שאנחנו לא לבד, גם אם זה רק לרגע. 

על אף ההשפעות החיוביות, הקוקאין גם גובה מחיר. הביטחון המלא המופרז יכול לגרום להתנהגות לא אחראית ולעתים אף מסוכנת, במקרים מסוימים גם לתוקפנות והתנהגות אלימה. את הימים שאחרי בינג', או סתם סשן קוק יפה, מלווה תחושה של אפרוריות וריקנות, ככל הנראה כתוצאה מריקון מאגרי המוליכים העצביים שאחראים לתחושה הנעימה במהלך ההשפעה. הוא גובה גם מחיר מהגוף, בין אם זה פגיעה בריריות האף עקב שימוש מאסיבי, ובין אם בהשפעה הקשוחה שיש לו על הלב – הוא מעלה בצורה משמעותית את הסיכון להתקף לב, שבץ, ושאר אירועים לא נעימים.

השילוב הפופולרי של קוקאין עם אלכוהול גורם לייצור של קוקאתילן בכבד, חומר אופורי יותר מקוקאין, אבל גם נחשב רעיל יותר ללב. מצד שני, בתקופה שבה קוקאין היה חוקי, לא מתועדת עלייה באירועים לבביים, גם לא בקרב רופאים שהיו מכורים אליו. ב-1995 אמור היה להתפרסם המחקר העולמי הגדול ביותר בהיסטוריה על שימוש בקוקאין, אבל בכיר אמריקאי בארגון הבריאות העולמי (שבין היתר היה חתום על המחקר) מנע את פרסומו משום שהנתונים שהוצגו בו הציגו את הקוקאין באור חיובי מדי. הדו"ח המלא נגנז, כך שאין לנו דרך לדעת מה היו הממצאים וכמה מהם סותרים את הדברים שציינתי לעיל.

אבי הפסיכואנליזה פרופ' זיגמונד פרויד התלהב מהשפעותיו החיוביות של הקוקאין ואף המליץ למטופליו לצרוך אותו. צילום: Wikipedia

לאן הוא הולך

עם זאת, נראה שהפופולריות של הקוקאין נמצאת בירידה. מדובר באחד הסמים היקרים, כאשר מחיר של גרם מתחיל ב-600 ש"ח במקרה הטוב ועולה ל-800 ולעתים אף 1,000 ש"ח ומעלה. מצד שני, האיכות של הקוקאין באירופה היא לא משהו – אחוזי הטוהר הממוצעים של החומר בשוק נעים בין 20% ל-50% – וכשהוא מגיע לארץ הוא מדולל אפילו יותר. על פי מחקר אחר, רק 10% מדגימות הקוקאין שנבדקו בין השנים 2010 ל-2015 באוסטריה הכילו קוקאין בלבד, 5% מהדגימות לא כללו קוקאין כלל. מה כן? 24 חומרים פעילים שונים, ביניהם קפאין, פרצטמול (החומר הפעיל באקמול), לידוקאין (חומר הרדמה מקומי שאמור לחקות את תחושת הנמלול של קוקאין באף), וביותר מ-70% מהבדיקות נמצאה התרופה לבמיזול (Levamisole), שיכולה לגרום לנזקים בריאותיים שונים בפני עצמה. ככל שהקוקאין מדולל יותר – כך תצטרכו לצרוך ממנו יותר כדי לקבל השפעה – כך גם תמצאו את עצמכם צורכים יותר חומרים מדללים שעלולים להיות מזיקים יותר מהקוקאין עצמו.

לצד הירידה בפופולריות של הקוקאין, בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה חדה בפופולריות של ‎3-MMC, נגזרת סינתטית של קתינון, החומר הפעיל בגת. המחיר שלו הוא כמחצית מהמחיר של קוקאין, אבל יש לו את הבעיות שלו. בניגוד לקוקאין שנמצא בשימוש בדרכים שונות כבר מעל אלף שנים, ‎3-MMC הוא חומר שקיים בעולם בקושי עשור ואנחנו יודעים עליו מעט מאוד. מלבד העובדה שהוא ממכר לפחות כמו קוקאין, ייתכן אף שיותר מקוקאין, אין לנו שום ידע לגבי מידת המסוכנות שלו וההשפעות הבריאותיות לטווח הארוך.

אל פאצ'ינו ב"פני צלקת". צילום מסך (היינו חייבים)

לאן אתם הולכים

בין אם אתם צרכני קוק מושבעים או כאלה שהמירו את דתם ל-‎3-MMC, כדאי לקחת בחשבון כמה דברים מרכזיים כדי לשמור על עצמכם. אפשר להתחיל מהמדריך הבסיסי למזעור נזקים, להמשיך למדריך למריח להנחיות קצת יותר ספציפיות להסנפה, וגם לבחון את מערכות היחסים שלכם עם החומר, כי מדובר בחומרים די ממכרים ושווה להיות עם אצבע על הדופק. זכרו שהתמכרות היא לא מילה גסה, היא לא סימן לחולשה, ולא משהו להתבייש בו. אם אתם חושדים שאתם סובלים מהתמכרות לקוקאין או כל חומר אחר, יש אינסוף מסגרות שונות שיכולות לעזור לכם. 

העליה המתמדת של השימוש בקוקאין ברחבי העולם חרף המלחמה הקשה נגדו היא אחת הטענות החזקות כנגד המלחמה בסמים, והדו"ח הגנוז מ-1995 הוא רק עוד דוגמה לאבסורד שבה. ההתעקשות להתעלם מעובדות ומדע מבוסס, ואף לגנוז אותן כשהן סותרות את האג'נדה, הן רק עוד ביטוי של מדיניות שמנותקת מהמציאות. קוקאין הוא חומר בעייתי בפני עצמו, אבל כמו עם הרבה סמים אחרים, הרעות הגדולות סביבו קשורות דווקא להיותו לא חוקי – האלימות והשחיתות של קרטלי הענק, המדללים המסוכנים שמצויים בחומרים ברחוב, וגם המחסור במידע ברור לגבי הסיכונים בשימוש בו והדרכים להימנע מהם. כמו עם הרבה חומרים אחרים, דווקא הסדרה של שוק הקוקאין יכולה לחסוך הרבה מהסבל והנזקים שנגרמים כתוצאה מהיותו לא חוקי.