תעשיית המוזיקה רקובה. טיקטוק אשמה. והכוכב הזה רואה להם הכל

המוזיקאים בבעיה, וזה אומר שגם אנחנו. כבר זמן מה שתעשיית המוזיקה נזרקה לסחרור כלכלי שלא ברור סופו, אבל ברור שהוא בעיה. זה החל אי שם בתחילת האלפיים, אז המוזיקה שותפה באופן פיראטי, איבדה מערכה הכלכלי ולמעשה הקריסה את כל תעשיית המוזיקה לאיזה רגע. ניסיונות של רינגטונים ומכירת מוזיקה ישירות אונליין לא הצליחו לייצר אפיק כלכלי יציב לתעשייה, עד שהגיעו רשתות הסטרימינג של ספוטיפיי ואפל מיוזיק, וכמובן הטרלול שהוא יוטיוב, ושינו לחלוטין את המשחק. לכל הקלחת המבולגנת הזו תוסיפו את טיקטוק, ואפשר להתחיל להבין שגם אם מצאו משהו שעובד מספיק כדי להחזיק מעמד, זה לא עובד עבור כולם – ובמיוחד למוזיקאים עצמם.

>> וואו 2024 וואו: 7 סרטים מעולים שיצאו השנה ואתם חייבים לראות

המוזיקאי הנהדר וזוכה הגראמי ג'יימס בלייק הבהיר במהלך הסופ"ש עד כמה הפצע עמוק, בשורה של פוסטים שתקפו את בעלי הכוח בתעשייה – בראשם טיקטוק. זה החל עם שיתוף פוסט של עמוד קהילת המוזיקה Off record Sounds, שהטיל אור על טקטיקה מאוד נכלולית של העלאת מספרי האזנות: הפוסט התמקד במיקסטייפ החדש של פרנץ' מונטנה "Mac & Cheese 5", והעובדה שיצאו לו לא פחות מ-6 גרסאות שונות, עם שינויים מינוריים בלבד. זה תרגיל די עצל לייצר כפל האזנות, וכזה שחוטאים בו גם אמנים כמו מדונה ודרייק.

בלייק שיתף את הפוסט, אך הוסיף פרשנות משלו שעוקצת את הצורך של מוזיקאים לרדוף אחר טריקים כאלה, במיוחד מול הויראליות של הטיקטוק. "העניין עם הגרסאות המכופלות לא נהדר, אבל האפקט של טיקטוק/רילס על כתיבת השירים וארגון מוזיקה, הפרעת הקשב של המאזינים, גדול יותר", כתב. "לנו המוזיקאים, הזמינות המיידית של כלי מדידה ללייבלים ומוזיקאים, (או) העובדה שאנחנו חייבים להיות נהדרים בסושאל מדיה, אבל לא באמת צריכים להיות נהדרים במוזיקה. (…) זו העובדה שמעריצים יודעים רק רגע אחד משיר אחד, כך שלשארית הסט הם פשוט עומדים שם בלי להגיב כי למה שהם יעשו זאת? הם לא מכירים אותו".

אחר כך המשיך והוסיף הסבר, שמאזכר גם את הקאבר שביצע ל-Godspeed של פרנק אושן שהפך לויראלי ב-2020. "אני ממש אוהב מוזיקה. אני אמשיך להשתמש בסושאל מדיה שלי, אבל רק כדי להתחבר אתכם. מוזיקה היא מטרת חיי, ואני לא אתן לשלי להיהרס על ידי חבורת לייבים וחברות טק שאפילו לא משלמות לנו, ומנצלות אותנו באכזריות. זוכרים כשהקאבר שלי ל-'Godspeed' נהיה ויראלי? לא אני ולא פרנק עשינו ממנו סנט, כי זה היה 'סאונד מקורי' בכל וידאו. אני לא יודע כמה מיליוני סרטונים נעשו עם השיר אבל זה היה ברבים. רוב האנשים אפילו לא ידעו שזה אני, כי השם שלי לא הופיע ואני לא תוייגתי".

"לא אכפת לי מהכסף", הוא המשיך, "אבל בפעם הבאה שהמוזיקאי האהוב עליך נהיה ויראלי, תזכרו שהם לא עושים כלום מזה. פשוט 'ניתנה להם פלטפורמה', ועכשיו הם בעלי ה'פרווילגיה' של לעשות סיבוב הופעות עם קליפ אחד משיר אחד. התעשייה כבר מזמן מזויינת, והמוזיקאים מזויינים חזק יותר מכל אחד. אני בר מזל לגמרי שנכנסתי לפני שהסטרימינג השתלט ולפני שהעסקאות המפוקפקות האלו נעשו מאחורי גבנו".

העמדה הניצית מול הכוחות החזקים של תעשיית המוזיקה הפכה – באופן אירוני מעט – בעצמה לויראלית, כאשר מוזיקאים רבים משתפים את דבריו של בלייק. למחרת בלייק הרחיב את דבריו בשרשור טוויטר, שם הבהיר מה המשמעות של ויראליות עבור מוזיקאי, ואיך חברות הסטרימינג מנצלות את המצב. "משהו שאני רואה שוב ושוב זה 'אם אתה מספיק בר מזל להפוך לויראלי, פשוט תשתמש בחשיפה כדי לייצר הכנסה בדרך אחרת'. מוזיקאים צריכים להיות מסוגלים לייצר הכנסה דרך המוזיקה שלהם. אתם רוצים מוזיקה טובה או שאתם רוצים מה שאתם משלמים עבורו? אם אנחנו רוצים מוזיקה איכותית, מישהו יצטרך לשלם עבורה. שירותי הסטרימינג לא משלמים כראוי, לייבלים רוצים נתח יותר גדול מאי פעם, ורק שבו וחכו שתהפכו לויראלים, כי טיקטוק גם לא משלמת כמו שצריך, ולעשות סיבוב הופעות הופך יקר באופן בלתי אפשרי לרוב האמנים".

לקינוח, הוא מספק אזהרה אחת לעתיד, שפייר ידענו שתגיע, רק לא הבנו עד כמה היא מסוכנת. "שטיפת המוח עבדה ועכשיו אנשים חושבים שמוזיקה זה בחינם. ודרך אגב, מכיוון שזה זול יותר להפיק מוזיקה סינטטית במהירות כדי לזרוק בסטרימינג כל שבוע במטרה לנצל את החוזקות של המודל, פשוט צפו איך המודל מכין אתכם למוזיקה שנוצרה ב-AI, כדי שלא תשלם כלום למוזיקאים". אמאל'ה. אפשר רק לקוות שהמילים שלו יתחילו להתגלגל גם למוזיקאים עצמם, ואפשר יהיה להתחיל להתעורר. בנתיים, תקנו מרצ' של המוזיקאי האהוב עליכם, בואו להופעה, שלמו להם כסף. הם צריכים את זה יותר משחשבתם.