כך מצאתי את עצמי מצטרפת למצביעים לפרסי גלובוס הזהב

השכם בבוקר בלוס אנג'לס הוכרזו המועמדויות לפרסי גלובוס הזהב על ידי שתי שחקניות שלא התכוננו היטב, והקריאו את רוב השמות עם שגיאות קשות. צפיתי באירוע ששודר בזום לכל המשתתפים בהצבעה. השנה הייתי אחת מהם, לצד עוד כמה מבקרי קולנוע ישראלים, בהם יאיר רוה, נעמה רק ויונתן צוריה. איך זה קרה? שמעו סיפור.

טקס גלובוס הזהב הראשון נערך ב-1944, ותוך כמה שנים הוא הפך לזוהר לא פחות מטקס האוסקר, מה שאומר שכל המועמדים טרחו להגיע במיטב מחלצות מושאלות. אמרו שהם באו בגלל האלכוהול שהוגש לשולחנות, אבל הפרס זכה למעמד נחשב, כשני רק לאוסקר. רוב האנשים לא יודעים שמדובר בפרס שבמשך שנים רבות הוענק על ידי קבוצה סגורה של כשבעים עיתונאים זרים שהתיישבו בהוליווד. הם נשארו כשבעים עיתונאים משום שסירבו לקבל לאיגוד חברים חדשים, ורק בודדים הצליחו להשתחל. האקסקלוסיביות הזאת סידרה להם מיני צ'ופרים מפתים, ובתמורה הם נהגו להעניק מועמדויות לכוכבים הגדולים של הוליווד, גם כשאלה הופיעו בסרטים גרועים לכל הדעות. יש לציין שלא פעם הם גם העניקו מועמדויות ראויות לכוכבים אהובים שהאקדמיה נהגה להתעלם מהם, כמו ג'ים קרי.

אבל עם השנים החלו להתפרסם מיני שערוריות, על מתנות יקרות מדי, על גוון לבן מדי של חברי האיגוד, ועיתונאים שבקשתם להתקבל לאיגוד נדחתה החלו להשמיע קולם בפומבי. ב-2018 השחקן ברנדן פרייזר סיפר שהוטרד מינית על ידי נשיא האיגוד, ובתחילת 2021 התפרסמה בלוס אנג'לס טיימס כתבת תחקיר שחשפה שלל פגמים ושחיתויות חיסלה את המוניטין שלהם סופית. בתגובה לחשיפה, נטפליקס ואולפני אמזון הודיעו שיפסיקו לשתף פעולה עם האיגוד עד שיתקנו את דרכיהם, ורשת NBC ביטלה את שידור הטקס של 2022 עד שיוכיחו שהם באמת השתנו.

כדי לשנות את הגזירה הם הגדילו את מספר החברים באיגוד ל-105, בהם כמה עיתונאים שאינם לבנים. אך כדי להרחיב את מאגר המצביעים עוד יותר הם פנו לאיגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי המכונה פיפרסקי (FIPRESCI) שאני חברה בו. כך זכיתי בתואר "מצביעה בינלאומית", ותמונתי הועלתה לאתר של גלובוס הזהב, בלי שהפכתי לחברה באיגוד העיתונאים הזרים של הוליווד – כלומר לא קיבלתי צו'פרים, רק לינקים לסרטים.

על פי הספירה האחרונה בהצבעה השנה השתתפו כ-199 מצביעים, אך לפי המועמדים שהוכרזו היום בתחום הקולנוע, לא נראה שחל שינוי של ממש בהעדפות של המצביעים. בכל אופן, ב-NBC השתכנעו שלא מדובר רק במראית עין, וב-10 בינואר ישדרו את הטקס שיונחה על ידי הסטנדאפיסט ההומו השחור ג'רוד קרמייקל.

כזכור, אחד היתרונות הבולטים של פרסי גלובוס הזהב על האוסקר הוא החלוקה של קטגוריות הסרטים והשחקנים הראשיים לדרמה ולמיוזיקל או קומדיה. זה מאפשר מספר כפול של מועמדים, וגם זוכים, בתחומים שבין כה הכי מעניינים את רוב המעוניינים. בקטגוריית המיוזיקל/קומדיה לא הצליח להשתלב אף מיוזיקל. בין הסרטים המהוללים "הכל בכל מקום בבת אחת", "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית", "משולש העצבות" ו"הרוחות של אינישרין" (סרט אירי על חברות מרוסקת שזכה בפרסי התסריט והשחקן בפסטיבל ונציה) השתלב גם "בבילון" שעדיין לא יצא למסכים. לפני שצפיתי בו, סרטו של דמיאן שאזל ("לה לה לנד") על הוליווד בשנות העשרים נראה כמועמד בטוח, בגלל הנושא, בגלל הבמאי, ובגלל בראד פיט ומרגו רובי. אבל שלוש שעות מאכזבות של קולנוע שטחי ורעשני גרמו לי להניח שכולם חשבו כמוני. טעיתי, אבל אני עדיין חושבת ש"בבילון" לא יזכה להצלחה דומה באוסקר.

בקטגוריית סרט הדרמה הטוב ביותר מועמדים כמה להיטים גדולים (עניין לא פשוט בעידן הקורונה). "אלביס" (שמשום מה הוגדר כדרמה ולא כמיוזיקל), "אהבה בשחקים: מאווריק", "הפייבלמנים" (שנכשל בקופות למרות ספילברג) ושני סרטים נוספים שעדיין לא הופצו בארץ. קיבלתי לינק ל"TAR המנצחת" שיעלה בישראל בשנה הבאה, ודי בהתחלה הבנתי שאני הולכת להעניק שלל מועמדויות לסרט עם קייט בלנשט כמנצחת של תזמורת ברלין. ואילו "אווטאר: דרכם של המים", שיצא השבוע למסכים בארץ ובעולם, הוקרן בשבוע שעבר למצביעים הפוטנציאליים על מסכי ענק בארצותיהם כדי שיוכלו לבחור בו, וזה עבד.

לפרס הבימוי מועמדים כצפוי ספילברג, מרטין מקדונה על "הרוחות של אינישרין", דניאל קוואן ודניאל שיינרט שביימו את "הכל בכל מקום בבת אחת", וג'יימס קמרון, שלא היה סיכוי שלא יקבל מועמדות אחרי שב"אווטאר 2" הוא שב והוכיח שהוא יודע מה הוא עושה. גם באז לורמן מועמד על "אלביס", שהיה לאחד הלהיטים הגדולים של השנה שחלפה, אבל דמיאן שאזל לא מועמד על "בבילון", שבו הוא אימץ את סגנון הבימוי הרעשני של לורמן.

בתחום המשחק זכו למועמדויות כל הכוכבים והכוכבות הצפויים, בהם שלושה שחקנים שחורים, ושלושה אסיאתים (עדיין לא הגענו ליום שאפשר להספיק לספור). יש לציין שהמפיץ של "משולש העצבות" הציף אותנו במיילים שנועדו לשכנע אותנו להצביע לשחקנית הפיליפינית דולי דה לאון, וזה עבד (אני לא הצבעתי לה, אבל אין לי התנגדות). ההפתעה הכי גדולה היא היעדרו של ג'אד הירש מקטגוריית שחקן המשנה, אחרי שגנב את ההצגה ב"הפייבלמנים". קשה להאמין שזה יקרה גם באוסקר. והאכזבה הכי גדולה היא היעדרו של "סינמה סבאיא" הישראלי מקטגוריית הסרט הבינלאומי. וכמעט שכחתי – לא הצבעתי לאף במאית כי בעיני לא היתה אף במאית השנה שממש הגיעה לה מועמדות. שלל טקסטים על היעדר במאיות (וסרטים של במאיות) בקרב המועמדים נכתבים ברגעים אלה.

להלן המועמדים בקטגוריות המשחק והתסריט.

שחקנית ראשית בדרמה:
קייט בלנשט – "TAR המנצחת"
אוליביה קולמן – "אימפריית האור"
ויולה דייויס – "הלוחמת"
אנה דה ארמס – "בלונד"
מישל וויליאמס – "הפייבלמנים"

שחקנית ראשית בקומדיה:
אמה תומפסון – "אף פעם לא מאוחר"
לזלי מנוויל – "גברת האריס נוסעת לפריז"
מישל יאו – "הכל בכל מקום בבת אחת"
מרגו רובי – "בבילון" (היא אכן נהדרת, למרות חולשותיו של הסרט)
אניה טיילור ג'וי – "התפריט" (מתברר שהבעה אחת מספיקה כדי לזכות במועמדות)

שחקן ראשי בדרמה:
אוסטין בטלר – "אלביס"
ברנדן פרייזר – "הלוויתן" (למרות שהכריז שלא יגיע לטקס)
יו ג'קמן – "הבן"
ביל ניי – "לחיות"
ג'רמי פופ – "The Inspection"

שחקן ראשי בקומדיה:
דייגו קלבה – "בבילון" (שחקן מקסיקני יפה תואר המוכר מ"נרקוס: מקסיקו")
דניאל קרייג – "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"
אדם דרייבר – "רעש לבן"
קולין פארל – "הרוחות של אינישרין"
רייף פיינס – "התפריט"

שחקנית משנה:
אנג'לה באסט – "הפנתר השחור: וואקאנדה לנצח"
קרי קונדון – "הרוחות של אינישרין"
ג'יימי לי קרטיס – "הכל בכל מקום בבת אחת"
דולי דה לאון – "משולש העצבות"
קרי מליגן – "מילה שלה"

שחקן משנה:
ברנדן גליסון – "הרוחות של אינישרין"
בארי קיוגאן – "הרוחות של אינישרין"
בראד פיט – "בבילון" (בגלל שהוא כוכב, לא בגלל שהוא טוב)
קה הוי קוואן – "הכל בכל מקום בבת אחת"
אדי רדמיין – "האחות הטובה"

תסריט:
טוד פילד – "TAR המנצחת"
דניאל קוואן ודניאל שיינרט – "הכל בכל מקום בבת אחת"
מרטין מקדונה – "הרוחות של אינישרין"
שרה פולי – "נשים מדברות"
סטיבן ספילברג וטוני קושנר – "הפייבלמנים"