פלישת המינים

את הדררה, את האיקליפטוס ואפילו את החומייני (או בשמו התקני, החיפושית מלדרה מטרידה) אפשר למצוא כמעט בכל מקום בישראל. אלא שהם לא תמיד היו כאן. המשותף לשלושתם, ולמינים רבים נוספים, הוא שהם הובאו לארץ על ידי בני האדם, במכוון או שלא במכוון, ומאז התיישבו כאן והחלו להתפשט. אלא שלתוספת הזו לנוף הישראלי יש השלכות על מגוון תחומים – מחקלאות ותשתיות ועד בריאות הציבור והכלכלה. נוסף על כך, התפשטותם של מינים זרים גובה גם מחיר משמעותי מהטבע המקומי, אשר סובל ממילא ממגוון השפעות אנושיות.

על פי ארגון שימור הטבע העולמי IUCN, מינים פולשים מוגדרים כ"בעלי חיים, צמחים או אורגניזמים אחרים שהובאו על ידי האדם למקומות שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעי, ושבהם הם מתבססים ומתפשטים תוך גרימת השפעה שלילית על המערכת האקולוגית והמינים המקומיים".

גם האקליפטוס הוא מין פולש
צילום: שאטרסטוק

סוגיית המינים הפולשים – שהיא תוצאה ישירה של הקידמה שהביאה איתה תעבורה בינלאומית של בני אדם ושל סחורות בקנה מידה חסר תקדים – נחשבת לאיום השני בחשיבותו, אחרי הרס וקיטוע בתי גידול, על המגוון הביולוגי הקיים בעולם. המינים הזרים מביאים לצמצום אוכלוסיותיהם של מינים מקומיים או אף להכחדתם, באמצעות טריפה, הפצה של טפילים או מחלות, או כשהם מתחרים עם מינים מקומיים על משאבים כמו מזון או מקום מחיה.

על פניו, היה אפשר לטעון שמדובר בתהליך טבעי של הגירת מינים, חלק מהאבולוציה. אלא שהיקף הנדידה הזו והקצב שלה, ובעיקר התרומה הקריטית של בני האדם לכך, אינם תהליך טבעי.

על פי דוח מצב הטבע 2010 שפרסם המארג, פרויקט ישראלי, לאומי וארוך טווח להערכת מצב הטבע, אותרו בארץ 166 מיני צמחים זרים, כאשר 34 מהם הוגדרו "פולשים". נוסף על כך, זוהו יותר מ־300 מיני בעלי חיים פולשים (כשני שליש מהם חרקים) ומרביתם הגיעו ב־40 השנים האחרונות ובאופן בלתי מכוון.

הדררה ננחשבת אף היא למין פולש
צילום: שאטרסטוק

נזק של 12 מיליארד יורו

בעיית המינים הפולשים, ובעיקר החרפתה בעשורים האחרונים, מוכרת גם ממקומות אחרים בעולם. להערכת סוכנות הסביבה האירופית יש ביבשת כ־1,500 מינים פולשים, מתוך קרוב ל־10,000 מינים זרים. על פי נתוני הסוכנות מ־2012, הנזקים שלהם אחראים מינים פולשים ביבשת נאמדים ב־12 מיליארד יורו (כ־56 מיליארד ש"ח) בשנה.

כחלק מהמאבק בתופעה, נתן באפריל הפרלמנט האירופי אור ירוק לחקיקה, שמטרתה לסייע במניעת כניסה של מינים פולשים לאירופה והגבלת התפשטותם של מינים שכבר חדרו ליבשת, באמצעות יצירת רשימה שחורה של מינים פולשים.

בארץ, לעומת זאת, הטיפול בנושא עדיין נמצא בחיתוליו. התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל, שפורסמה בינואר 2010, קבעה כי קיים חוסר ידע ניכר ביחס לסוגיית המינים הפולשים, אך "אין ספק שהפתרון המרכזי בנושא זה הוא בראש ובראשונה איסור גורף על הכנסה של מינים זרים, בעיקר מינים בעלי פוטנציאל פלישה, דרך שערי הארץ". מחברי התוכנית המליצו על הקמה של ועדה מקצועית שתעסוק בקריטריונים להכנסה של מינים זרים לישראל ושל ועדה בין־משרדית שתהיה אחראית על יישום המלצותיה של הוועדה ראשונה. עם זאת, מומחים טוענים שעדיין חסרים חקיקה ברורה ומנגנון מוסדר של המדינה להתמודדות עם הבעיה.

בינתיים, מפעילה החברה להגנת הטבע מיזם עצמאי, שבו יכולים אזרחים לדווח על תצפיות במינים פולשים. על פי דוח שפרסמה החברה באפריל, במהלך השנתיים הראשונות של המיזם, בשנים 2012־2014, התקבלו כ־480 דיווחים על צמחים פולשים. בעקבות הדיווחים טיפלו צוותים של החברה ב־30 מוקדים של צמחים פולשים, וכן ב־19 מעיינות בהרי ירושלים וברמת הגולן שבהם אותרו דגים פולשים.

יש עלייה בשכיחות של מיני עופות פולשים בישראל, ובפרט המאינה ההודית
צילום: שאטרסטוק

אבל לא רק שמאמצי החברה להגנת הטבע אינם מספיקים להתמודדות מקיפה ויעילה עם סוגיית הצמחים והדגים הפולשים בארץ, היא לא מסוגלת לבדה לתת מענה למינים פולשים אחרים, למשל בעלי כנף. מסיכום הספירה השנתית של ציפורי הבר בחצר הבית, שהתפרסם אף הוא באפריל, עולה כי חלה עלייה בשכיחות של מיני עופות פולשים בישראל, ובפרט המאינה ההודית והדררה.

הנושאים במחיר הם לא רק הטבע, אלא גם משלמי המסים. דוח שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה, והושלם באוקטובר 2013, בחן חמישה מינים פולשים כדי לעמוד על העלות מול התועלת בטיפול בסוגיית המינים הפולשים. בדומה להערכות קודמות, גם דוח זה הדגיש כי יש יתרון ברור לפעולות מניעה על פני צעדי התמודדות מאוחרים יותר.

אחד המינים שנבחנו הוא נמלת האש הקטנה המוכרת ממדינות רבות בעולם כמין פולש קשה במיוחד. הנמלים הקטנות אינן בררניות במזונן ולכן פוגעות קשות בשורה של מינים מקומיים בבתי הגידול שאליהן הן מגיעות. נוסף על כך, למרות ממדיה הזעירים, עקיצת הנמלה כואבת במיוחד ומותירה סימן על קורבנותיה האנושיים למשך שעות ואף ימים. על פי הדוח, מניעת חדירתה של הנמלה לישראל הייתה עולה 15.6 מיליון ש"ח, אך התפשטותה עד כה עולה למשק 27.6 מיליון ש"ח בשנה. כישלון במניעת התפשטות מלאה של נמלת האש, כולל פגיעה בייצוא, צפויה לעלות יותר ממיליארד ש"ח בשנה.

בסופו של דבר, האינטרס להתמודד עם בעיית המינים הפולשים משותף למדינות השונות ולמגזרים השונים, ולו בשל הנזק הכלכלי הברור. לא בטוח שאפשר לכמת את ההשלכות של הבעיה על הטבע במונחים כספיים. עבור מספר גדל והולך של מינים ומערכות אקולוגיות, התמודדות אסטרטגית ייעודית היא עניין של חיים ומוות.

תגובות:

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

נושא המינים הפולשים מקבל תשומת לב רבה במשרד להגנת הסביבה. המשרד מוביל פיילוט למלחמה בצמח האמברוסיה שגורם נזקים קשים לשטחים פתוחים ולחקלאות. נוסף על כך, הבאנו לכך שמשרד החקלאות יגביל מכירה והפצה של כ־180 מינים פולשים הקיימים בארץ. זאת ועוד, לאחרונה גיבש המשרד מתווה לתוכנית פעולה לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, שאחד ממרכיביה הוא הטיפול במניעת הפצה של מינים פולשים. בכוונת המשרד לקדם את התוכנית בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים. בימים אלה הסתיימה סריקה למיפוי ולזיהוי הפערים בחקיקה הקיימת למניעת הפצה של מינים פולשים, כבסיס לצורכי חקיקה חדשה. נושא זה יקודם על ידי הלשכה המשפטית במשרד ובמשרדי ממשלה אחרים.