לאור הביקוש: להקת Grandaddy מוסיפה הופעה שניה בישראל

***עדכון 11.1***

אחרי שכל הכרטיסים להופעתה של גרנדדי נחטפו תוך פחות מ־24 שעות, הוסיפה חברת נרנג'ה הופעה נוספת ללהקה האמריקאית האהובה. לשמחת המעריצים שלא הספיקו לרכוש, גרנדדי תופיע הופעה נוספת בבארבי ב־20 במרץ – יום קודם לתאריך המקורי לו נמכרו כל הכרטיסים. המחיר נותר 209 ש"ח גם למועד הנוסף.

להקת גרנדדי, שהתאחדה לפני 4 שנים, תגיע לראשונה לשתי הופעות בישראל לקראת צאת אלבום הקאמבק שלה – "Last Place". גרנדדי נחשבת לאחת מלהקות האינדי רוק האמריקאיות החשובות והמרגשות שפועלות מאז שנות התשעים והיא אחראית לאלבום המופת, "The Sophtware Slump", שסימן את המעבר מהאלף הקודם למילניום הנוכחי. הופעותיה יתקיינו ב־20 ו־21 במרץ בבארבי ומחיר כרטיס עומד על 209 ש"ח. על הפקת ההופעה אחראית חברת נרנג'ה שהביאה לישראל בשנה שעברה את בריאן ווילסון, טיים אימפלה ו־Thee Oh Sees.

חבורה של מזוקנים, שנראים כמו חוואים אך בכלל מגיעים מקליפורניה, החלה לנגן יחד ב־1992 בביתו של הגיטריסט והסולן ג'ייסון לייטל אחרי שנפצע בברכו בתאונת סקייטבורד. במהלך רוב שנות התשעים גרנדדי עוד הייתה להקה לא מוכרת מחוץ לחוגי האינדי המקומיים והוציאה מספר דיסקים וקלטות בהוצאה עצמאית, שאופיינו בסאונד רוק לו-פיי עם אלמנטים אלקטרוניים. בתחילה הושפעה מפאנק אמריקאי דוגמת להקות Bad Brains ו־Suicidal Tendencies והופעותיה הראשונות התקיימו בפארקים שמיועדים לסקייטרים.

ב־1997 ראה אור אלבום הבכורה, "Under The Western Freeway" שהפך די במהרה ללהיט בקרב יודעי ח"ן וחובבי אינדי אמריקאי. האלבום זכה לשבחים במגזינים שונים והניים דרופינג החל כשהמוזיקה של הלהקה העלתה בעיתונאים מחשבות על מוזיקאים החל בוויזר, פייבמנט והפיקסיז דרך הביץ' בויז וכלה בניל יאנג. השיר "A.M. 180" מתוך אלבום הבכורה כיכב בפסקול הסרט "28 יום אחרי" וכמו כן בפרסומות ברדיו ובטלוויזיה. בנוסף, הסינגל "Summer Here Kids" נבחר לסינגל השבוע עם צאתו במגזין NME שהיה אז מוביל דעה בולט בבריטניה.

המפץ הגדול של הלהקה הגיע בשנת 2000, אחרי שחתמה חוזה הקלטה בלייבל V2 והוציאה בו את אלבום המופת "The Sophtware Slump". יש האומרים, וכותב שורות אלה נמנה עמם, שאלבום זה מיטיב לתאר אפילו יותר מ־"OK Computer" של רדיוהד את החרדה מפני העתיד הטכנולוגי העיוור וחסר החמלה של שנות האלפיים. אלבום יפהפה זה כולל, בין היתר, שיר הספד שובר לב שנכתב על "Jed The Humanoid", אנדרואיד שננטש ונשכח לטובת דגם חדש יותר ושיר נוסף שנכתב, כביכול, כשיר פרידה מן העולם מאת האנדרואיד עצמו – ששתה עצמו למוות.

הסינגל השני מתוך האלבום, "He's Simple, He's Dumb, He's the Pilot", הוא תיאור דיסטופי של הניכור המאפיין את איש שנות האלפיים ואת הדה־הומניזציה הטכנולוגית שמביאה את בני האדם ליצור פחות ופחות קשר בינאישי זה עם זה. עם צאת האלבום הופיעו מדי פעם גרנדדי יחד עם אליוט סמית ולעיתים עם ספרקלהורס. השניים האחרונים שמו קץ לחייהם. לשמחתנו, גרנדדי עדיין כאן.

מאז אלבומה השני הוציאה גרנדדי עוד שני אלבומי אולפן רשמיים. "Sumday" מ־2003 המשיך את הקו של קודמו מבחינה תמתית אך נשמע יותר אישי ועם שירים יותר "קטנים" ומסוגרים. גם אלבום זה גרר ניים דרופינג אינסופי של אסוציאציות מוזיקליות על ידי מבקרים שציינו את ההשפעות של Alan Parsons Project, ELO וג'ון לנון. האלבום אמנם נוגה ויפה, אך ב־2003 נותר בצילו של "Yoshimi Battles The Pink Robots" שהוציאה הפליימינג ליפס באותה שנה ושעסק באופן צבעוני יותר בסוגיות דומות של עולם שהולך ונאטם.

"Just Like The Fambly Cat" יצא ב־2006 ונחשב לאלבום האחרון של הלהקה שהתפרקה תוך כדי ההקלטות שלו. האלבום זכה לביקורות חיוביות ואפשר לומר ששילב באופן די מאוזן בין הרוק והאלקטרוניקה הפופיים והקופצניים של החומרים המוקדמים של הלהקה, לבין המלנכוליה שהפכה אותה לשם ידוע שמופיע בליינאפים של פסטיבלי מוזיקה בינלאומיים.

אחרי שש שנים של הפסקה, בהן לייטל יצא לקריירת סולו, חזרה הלהקה למספר הופעות מצומצם ב־2012, אך רק ב־2015 החלה לעבוד על אלבומה החמישי – "Last Place". מתוכו ראו אור בשנה שעברה השירים "Way We Won't" ו־"Clear Your History". האלבום צפוי לראות אור במהלך השנה בלייבל 30th Century Records של דיינג'ר מאוס.