"אופנה שהיא דה קונסטרוקציה לציפיות חברתיות": דבורה דקס מסבירה איך מעצבים לקרוסדרסרים

דבורה דקס התחילה לעצב בגדים לטרנסג'דריות וקרוסדרסריות בעקבות היכרות עם חברותיה המבוגרות של קהילת הלהט"ב של אמסטרדם. לקראת ביקור בירושלים היא מסבירה איך אפשר להרוס נורמות באמצעות לבוש

עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר
עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר

אדם שמבקר באחת מרשתות האופנה המהירה יכול לראות הרבה דברים: היצע רב, מחירים נמוכים, פוליאסטר, תוויות המעידות על ארץ ייצור ללא תנאי העסקה נאותים ועוד. עבור דבורה דקס, מעצבת חזותית משווייץ, הבעיה טמונה דווקא במה שהיא לא רואה: בגדים שמתאימים לצרכים של אנשים שאותם היא מגדירה כ"אנטי נורמה".

עוד כתבות מעניינות: 
חידון MTV לאלופים: מצליחים לזהות קליפ לפי שוט אחד מתוכו?
הכפכפים החדשים של נייק הם כל הטרנדים שבעולם
לישון עם האויב: 5 סיפורים על הדייטים הכי מעליבים בעולם

עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר
עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר

את הפתרון לבעיה החליטה דקס, בת 27 ובוגרת האקדמיה לעיצוב באיינדהובן שבהולנד, ליצור בעצמה: קולקציית בגדים ייעודית עבור טרנסג'נדריות וקרוסדרסריות בשם "A DDRESS transition". דקס תציג את הקולקציה במסגרת אירועי שבוע העיצוב בירושלים, שייערכו בין 7 ל־14 ביוני במתחם התרבות בשכונת טלביה.

אף שלימודיה היו בתחום העיצוב החזותי ("לא חונכתי בתחום עיצוב האופנה ואני לא רואה את עצמי כמעצבת אופנה", אומרת דקס), הבגדים שהיא מעצבת ניחנו בהרמוניה, הן מבחינת הצבעוניות הרכה והן מבחינת הגזרות. ניכר בהם שהם עוצבו עבור מי שחשה בוגרת ומיושבת, עם גזרות קלאסיות ובדים יקרים באופן יחסי. למרות ההוצאה המוצלחת לפועל, דקס מתעקשת שהדבר החשוב ביותר עבורה היה ונותר הקונספט: חקר של רגשות שגופם של אנשים מעורר בהם, והרצון לגרום למי שילבש את הבגדים שלה לחוש מועצם – נפשית וגופנית.

"פיתחתי את הפרויקט הזה בשנת הלימודים האחרונה שלי באיינדהובן", אומרת דקס ל־Time Out. "הקולקציה עוצבה עבור אנשים שנולדו בגוף גברי אבל רוצים להביע או להחצין את הצד הנשי שלהם. למען האמת היא נוצרה בעיקר עבור אנשים מבוגרים יותר שהכרתי מהקהילה הטרנסית באמסטרדם ובאופן ספציפי יותר כאלה שלא לקחו הורמונים ששינו את גופם. ככל שההיכרות בינינו העמיקה, גיליתי שאין בגדים שמטשטשים כתפיים ומותניים רחבים או יוצרים אשליה אופטית ש'מנמיכה' מבנה גבוה. כך מצאתי את עצמי עובדת על קולקציה שממזערת סממנים גבריים ומעצימה את התכונות הגופניות הנשיות".

לדברי דקס, הבחירה בגזרות ובצבעוניות הספציפית של הקולקציה הייתה תוצאה ישירה של דיאלוג שקיימה עם חברות בקהילה הטרנסית של אמסטרדם: "חלק מהחברות – טרנסג'נדריות וקרוסדרסריות – אמרו לי שהן לא אוהבות למשוך תשומת לב רבה מדי בציבור, אבל שהן גם לא רוצות להרגיש בלתי נראות. לכן בחרתי בעיקר בצבעים שיוצרים תחושה של הרמוניה, בניסיון לענות על הצורך שלהן".

עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר
עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר

אם דקס ביקשה לאתגר את הקיבעון המחשבתי של מי שיראה את הבגדים שעיצבה (תהליך שאותו היא מכנה "דה קונסטרוקציה לציפיות חברתיות"), נראה שהיא נחלה הצלחה עד כה. "בעבר כשהפרויקט הזה הוצג, למשל בשבוע העיצוב ההולנדי ובמוזיאון אמסטרדם, הזמנתי מוזות שלי להציג אותו, כאלה שנולדו בגוף זכרי – טרנסג'נדריות אבל גם קרוסדרסריות", מספרת דקס.

"האינטראקציה בינן ובין הקהל הייתה הפתעה נהדרת עבור כל הצדדים. מבחינת חלק מהדוגמניות, הקונטקסט של תערוכת העיצוב אפשר להן מקום בטוח לחשוף את הזהות שלהן בפומבי לראשונה. עבור חלק מהמבקרים, זאת הייתה הזדמנות ראשונה לדבר עם אדם שמביע את הזהות שלו באופן כזה. מאוד שימח אותי שאירוע עיצוב יכול לשמש גם כפלטפורמה שבה אפשר ליצור ולעודד דיאלוג והחלפת רעיונות בין קבוצות אנשים שונות".

דקס מוסיפה ואומרת כי בפעם אחרת, אחת המוזות שלה אמרה שלא חשבה שאי פעם תלבש בגדים מהסוג הזה, אבל כשהיא הסתכלה על עצמה במראה היא חשבה שהגוף שלה נראה טוב בבגדים ושינתה את דעתה. "הדוגמניות שהציגו עבורי והאנשים שראיינתי במהלך שלב המחקר של הפרויקט אמרו לי לעתים קרובות שהם גילו אספקט חדש בזהות שלהם דרך ההשתתפות", אומרת דקס. "לפעמים המגע עם האנשים האלה נמשך לאורך שנים ויותר מזה: חלק מהאנשים שהגיעו לתצוגות של העבודות שלי הרגישו שהן נגעו בהם באופן רגשי מעצם הדימוי החזק של הנושא הרגיש. לכן אני מקווה שהעבודה שלי תעודד יותר אנשים לחשוב על המראה שלהם ולחשוב מחדש על הדרך שבה אחרים צריכים להביע את עצמם – ובעיקר שהיא תעודד שיח בין סוגים של אנשים".

עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר
עיצוב של דבורה דקס. צילום: דייבי דה לפר

האם תשקלי לייצר את הבגדים באופן המוני בשלב כלשהו?

"כן ולא. העבודה שלי מתמקדת בעיקר ברגשות ובתגובות שהפרויקט מעורר אצל הקהל. אפשר גם להסתכל עליו כעל מסר לחברות האופנה שלפיו הן אינן מייצרות בגדים לכל סוגי הגוף או על פי כל הצרכים של כל בני האדם. עם זאת, אני מאוד אשמח לראות עיצובים עבור אנשים שהם האנטי נורמה בשוק".

מעניין יהיה לראות איך יתקבל המסר של דקס בירושלים בסוף השבוע הקרוב ואיזה סוג של שיח הוא ייצר. כך או כך, בחודשים האחרונים עברה המעצבת להתגורר בבריטניה, שם היא לומדת פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתואר שני באוניברסיטת גולדסמיתס בלונדון. לדבריה, היא חשה צורך להכיר את העקרונות הבסיסיים של הפסיכולוגיה "כיוון שהעבודה שלי מתמקדת בעיקר באופן שבו מחשבות ורגשות על התפיסה של הגוף שלנו. אני כרגע חוקרת איך נשים מרגישות כשהן לובשות בגדי ים בפומבי", היא אומרת.