זו דירה עם הרבה היסטוריה משפחתית, אבל הם הפכו אותה לגמרי לשלהם

מי: נעם רונאל (28), מיכאל אימס (30) ועלמה (8)
איפה: רחוב נחמני
ותק: שנתיים
מטראז': 88 מ"ר

בשבוע שעבר ביקרנו בדירה הקסומה של יסמין רונאל ברחוב חיסין ושמענו שבתה, נעם רונאל, מתגוררת בדירה של אחותה של יסמין שנפטרה לפני שנתיים. האחיות התברכו בחוש עיצוב מפותח, כישרון וסטייל ייחודי שמשתקף בדירות של שתיהן: פריטי וינטג' מיוחדים, אקססוריז מכל העולם, ציורים ואיורים. ומסתבר שגם דור ההמשך ניחן בחוש עיצובי מפותח לא פחות.

נעם רונאל ומיכאל אימס. צילום: נועם רון

נעם, מאיירת ומעצבת גרפית במקצועה, ומיכאל, מתכנת, מצאו את עצמם עוברים מהרגע להרגע מדירת חדר בכרם התימנים לדירת שני חדרים גדולה, מרווחת ועמוסת סיפורים משפחתיים ברחוב נחמני. "זו אמנם הדירה של דודה שלי, אבל היה לנו חשוב להכניס אליה את עצמנו אליה", מספרת נעם. "היא הייתה מעצבת פנים ומורה ליוגה, אז התכנון הכללי של הבית ייחודי – כי הוא שימש גם כסטודיו שלה. במעטפת יש לה נוכחות משמעותית, אבל התוכן מרגיש כבר לגמרי שלנו. שלנו באופן שמבוסס על העבר, אבל חופשי ללכת למחוזות חדשים".

ללכת למחוזות חדשים. צילום: נועם רון

הסלון

"החלל של הסלון, פינת האוכל ופינת העבודה היה בעבר הסטודיו. דודה שלי הייתה מעבירה פה את שיעורי היוגה, ובגלל זה יש פה המון ספייס. לאמא שלי יש אמנם חיבה ללקט מהרחוב, אבל מתחם הליקוט החביב עליי הוא המרקטפלייס בפייסבוק. את כורסת הוינטג' עם ההדום הבאתי משם, וגם את השולחן והשרפרף של הרמקול של מרשל, שתמיד פועל".

ליקוטים מהמרקטפלייס וספה מפנקת מאבא. צילום: נועם רון

"אם יש משהו שאני הבאתי למרחב, זה את החוק שכל דבר יפה צריך להיות גם נוח", אומר מיכאל. "הטלתי וטו על ספת הוינטג' התואמת לכורסה שהייתה פה כי זה היה כמו לשבת על אבן. אז הבאנו ספה מפנקת מאבא של נעם שמתאימה פה בול".

השרפרף של מרשל הרמקול. צילום: נועם רון

פינת העבודה

"פינת העבודה ממוקמת במרחב של הסלון, ובעזרת שידת הטלוויזיה יצרנו מחיצה ביניהם", מסביר מיכאל. "אני בעיקר עובד מפה, ונעם אוהבת לשבת בפינת האוכל. יש חלון גדול ומרכזי שפונה לעץ ענק, ככה שהנוף ממנו נראה כמו תמונה. זה אחד הדברים שאני הכי אוהב בבית הזה: מכל פינה פה רואים ירוק. זה מרגיש כמעט כמו לגור במושב".

כמו לגור במושב. צילום: נועם רון

פינת האוכל והמטבח

"את השולחן קניתי במרקטפלייס ואת הכיסאות לקחתי מאבא שלי", אומרת נעם. "הוא מתעסק בתחום האירוח כך שהוא אוגר הרבה רהיטים, ומה שאפשר אני מנכסת לעצמי. המטבח עצמו פתוח ופונה לבית, מה שהופך אותו למאוד נעים. אנחנו אוהבים לארח והדירה הזו בנויה באופן מושלם בשביל זה.

מושלמת לאירוח. צילום: נועם רון

מדפי המטבח מלאים במזכרות מכל העולם: שעון שהבאתי מיפן, תה עם קליגרפיה כובשת לב מסיני, קומקום מסין וכוסות מתאילנד. לאחרונה נוספה גם פינת הקפה אחרי שמיכאל החליט לקנות מכונה של רציניים. הוא למד להכין בה קפה מדהים, אז אנחנו בקושי שותים בחוץ. זו אחת ההשקעות הכי מוצלחות שעשינו, ממליצים".

מזכרות מכל העולם. צילום: נועם רון

הקפה של מיכאל. צילום: נועם רון

הזולה

"הפינה האהובה עלינו בבית היא פינת הזולה המוגבהת שממוקמת במרפסת הסגורה", אומרת נעם. "אנחנו מטיילים המון בעולם ואוהבים במיוחד יעדי חוף זרוקים. לא היה לנו ספק שנייצר פינת סתלבט גם בבית כדי להרגיש קצת בחופש גם בשגרה. מיכאל גולש קייט וגלים, ולי פשוט יש אהבה גדולה מאוד לים. הרכבנו את הפינה משטיח צבעוני מסיני והרבה כריות מיותרות מהבית הקודם שלנו, שאת חלקן ריפדנו מחדש. יש בה גם טלוויזיה ושמיכות כך שהכי כיף לראות בה סרט בסוף היום. חוץ מהזולה, נמצא במרפסת גם ספסל העישון של הבוקר, שהבאתי מאחד השווקים".

קצת חופש גם בשגרה. צילום: נועם רון

ספסל העישון של הבוקר במרפסת. צילום: נועם רון

חלון הספינה

"סבא שלי היה בונה ויוצר ממתכת", מספרת נעם. "הוא בנה לדודה שלי בחדר האמבטיה חלון של ספינה. מסביבו הוא שיבץ צדפים, אבנים וחלקי זכוכית שהופכים אותו ליצירת אמנות של ממש. החלון פונה למרפסת, אז כשמיכאל חוזר מסשן בוקר ואני בדיוק קמה לסיגריה וקפה, אנחנו פותחים את החלון ומדברים דרכו. סבא שלי גם בנה את המראה והכיור שיושבים על קונסטרוקציית מתכת שעוד לא ראיתי כמותה, ומאחוריה יושבת שידה שדודה שלי הביאה במיוחד מיפן".

חלון הספינה באמבטיה שהוא יצירת אמנות של ממש. צילום: נועם רון

שידה שהובאה במיוחד מיפן. צילום: נועם רון

המקדש של עלמה

"עלמה הייתה הכלבה שמיכאל והשותף שלו לקחו יחד (לא בקטע זוגי). קצת אחרי שעלמה הגיעה עברתי לגור איתם, וכשאני ומיכ עברנו לדירת זוג – היא באה איתנו. היא בת 8 ואנחנו בני 7, אז יש לה פינה מלכותית בבית. מעל המיטה שלה תלינו שטיח קיר שהבאנו מטורקיה, לצידו מנורת וינטג' מהממת שאמא שלי הביאה לנו ומעליה חריטה יפנית זהובה שזהה לה נמצאת בחדר האמבטיה של אמא. ככה הכתרנו את עלמה לשייח' של הבית".

עלמה, השייח' של הבית. צילום: נועם רון

שידת המיטה

"את השידה לצד המיטה חברה טובה של נעם אספה מהרחוב כשהייתה בדרך אלינו ונתנה לנו אותה במתנה", מספר מיכאל. "יש עליה מנורה עם אהיל שדודה שלה הכינה, ואת עץ האהבה שקיבלתי מאמא שלי לפני משהו כמו 10 שנים והולך איתי מאז. הוא איכשהו שרד את כל מעברי הדירות בתל אביב. לידו יש תמונה מהטיול הראשון שלי ושל נעם יחד שהיה בעצם טיול אחרי צבא של שנינו. רק התחלנו לצאת ושנינו טסנו למרכז אמריקה. מהר מאוד המשכנו לטייל יחד. כיף להיזכר בזה כל לילה לפני השינה".

זכרונות ליד המיטה. צילום: נועם רון