לדנה ברגר יש ימים צפופים, והיא לא מתגעגעת לימי רוקסן

דנה ברגר לא מפסיקה להתחדש. גם אחרי עשרה אלבומים ותפקידים בסדרות טלוויזיה ובקולנוע, מי שהייתה רוקיסטית פרועה והיום אימא לשניים שגרה במושב בהרי ירושלים, מחפשת כל הזמן את הדבר הבא. הדבר הבא הפעם הוא "ימים צפופים", אלבום שהוציאה בעזרת מימון המונים (121 אחוז מהיעד) והופעה ברדינג 3, שם תחגוג את היציאה לדרך עצמאית מחברות תקליטים וגם תארח את ירמי קפלן וחמי רודנר – מכרים ותיקים עוד מהימים ההם של שינקין. לאחרונה החליפה ברגר את הנגנים שלה זה 17 שנה, ובזמן שהיא חורשת את הארץ בהופעות היא כבר מתכוננת לאלבום הבא.

"תמיד כשאני מספרת שאני עובדת על האלבום הבא אנשים לא מאמינים", היא מספרת. "אני בפגישות פעם בשבוע, פעם בשבועיים, עובדת עם דן תורן ושאנן סטריט, שני אנשי טקסטים שאני מעריכה מאוד וזה כיף גדול. יש כבר שבעה שירים, חלקם כבר ממש מוכנים".

עוד לפני האלבום הבא, בשנה החולפת הוצאת אלבום עשירי בפרויקט הדסטארט. זאת החלטה אמיצה.

"הייתה חוויה מדליקה, משמחת וטובה. זה נכון שהייתי צריכה את זוג הביצים המפורסמות שלי כי צריך אומץ לצאת להרפתקה כזאת, אבל לשמחתי קיבלתי חיבוקי ענק מהקהל שלי. הם הצביעו ברגליים, מה שנקרא, והפרויקט זכה להצלחה. יש גם רוח של מהפכה שאנחנו, הקהל והאמן, מצליחים לעשות את האלבום יחד, בלי מתווכים, בלי חברות תקליטים וגוזרי קופונים".

פחדת גם?

"בטח, בייחוד בהתחלה. זה לא מובן מאליו שהקהל יבוא איתך ויעשה את המהלך, אבל האמנתי שזה אפשרי ולכן קפצתי למים. זה בעצם קנה לי את העצמאות שלי, בפעם הראשונה אני בעלת הזכויות על היצירה שלי".

קנתה עצמאות. דנה ברגר (צילום: יוסי גבעוני)

בתוך כל זה ברגר החליפה כאמור את הלהקה שהייתה לה ב־17 השנים האחרונות – מהלך לא פשוט בפני עצמו. "מ'עד הקצה' לא החלפתי את הנגנים", היא מספרת, "אבל הפעם החלטתי שהגיע הזמן להתחדש ולהתרענן ונפרדנו, באהבה ומתוך ידיעה שננגן עוד יחד. עכשיו יש הרבה עבודה, כי אלה חבר'ה שאף פעם לא ניגנו יחד, וללמוד לנגן יחד זה כמו יחסים, זה לוקח זה זמן. קשה לעשות עיבודים חדשים עם אותו הרכב, זה כמו בן זוג – קשה לשבור הרגלים ישנים וזאת אחת הסיבות שעשיתי את זה, כדי להביא עיבודים חדשים לשירים ישנים. אנחנו גם ההרכב הכי מאוזן מגדרית שהיה לי אי פעם, שלוש בנות ושלושה בנים, וזה לא קרה אף פעם, זה תמיד היה אני וכל החיות".

בין לבין הספיקה ברגר גם ליצור עם בעלה עדי שרון אלבום אלקטרוני תחת השם DNA ("הצלחנו ליצור את הדבר הזה בזכות העבודה שאנחנו גרים יחד"). ההופעה הראשונה של הפרויקט תהיה בפסטיבל סאנביט שיתקיים באשרם במדבר ב־2 בנובמבר, וזו גם תהיה הפעם הראשונה שבה תופיע לצד בעלה ואב בנותיה זה עשור. בהמשך השנה צפוי לצאת גם האלבום עצמו.

עד מתי את מתכננת להמשיך להוציא אלבומים?

"נראה לי שלתמיד, כל עוד יבוא לי. זה מה שאני עושה וזה מה שעשיתי מהתחלה. הייתי בת 19 בהופעה המיתולוגית הראשונה ברוקסן, אם אני עדיין עושה את זה זה כנראה שזה מה שאמשיך לעשות".

מהאלבום החדש רק סינגל אחד הגיע לגל"צ. את חושבת שיש קיפוח לרעה לז'אנרים כמו רוקנ'רול?

"אני ממש לא אוהבת את המילה קיפוח, לא רוצה להיכנס למילים כאלה. אני לא מוכנה להיות בחלק המתוסכל של הקריירה. ברור שהייתי רוצה שישמיעו אותי יותר, זה מצער אותי כי אני צריכה את הגב הזה, אבל לא אתן לזה להחליש אותי ברמה של להפסיק אי פעם. יש לי כבר מקום שהצלחתי לבנות לעצמי, ועל זה אני מברכת. אני מסרבת להיות במקופחים, אני מדברת בשם עצמי, לא בשם ז'אנרים ולא בשם מגדרים".

כשהיא נשאלת איך היא רואה את השנה הקרובה, התשובה שלה מתעלה מעל כל הדברים האלה. "אני מאחלת לעצמי הרבה הופעות עם קהל שבא לשמוע ולהתחבר דרך המוזיקה ללב של עצמם בתוך עולם הזוי ומלא בהבל הבלים. אני לא שוכחת שהמוזיקה היא מתנה גדולה, ואני מאחלת לעצמי להמשיך עם זה כמה שיותר".

מהתשובה הזאת ומראיונות קודמים, עושה רושם שאת בן אדם שאפשר לכנות רוחני. את מסכימה עם ההגדרה הזאת?

"אני לא בטוחה. ההגדרה 'להיות אדם רוחני' היא קצת פלצנית בעיניי, אני לא יודעת איך להתמודד עם ההגדרה הזאת, אבל אני כן בן אדם שעובד על המידות זה שנים רבות. חשוב לי כל מה שבין אדם לחברו ולנסות לעשות טוב בעולם הזה. גם יש לי אחריות, מכוּון לי מיקרופון לפה. אבל אני לא חושבת שזה משהו של השנים האחרונות כי מגיל צעיר חיפשתי פנימה, לדבר עם עצמי ולהתכוונן לתדרים חיובים. להיות בן אדם יוצר זה גם להיות בן אדם מתבונן, וכשאתה מתבונן אתה זוכה גם להיות מחוץ לסיטואציות וזה עוזר להיות בן אדם, אולי קצת מודע יותר, וכשאתה מתבונן מתפתחת חמלה לכל הצדדים בסיטואציה; אבל רוחני זאת מילה גדולה".

כשאת מסתכלת אחורה על הדור שלך של הרוקנ'רול של שנות התשעים, מה עולה לך לראש?

"שהיה כל כך כיף ושהיינו כל כך צעירים ומפגרים ולא ידענו להעריך כמה כיף היה לנו. היה כיף גדול ופריחה מטורפת, והיה לי את העונג להיות חלק מהדבר הזה, מימי הרוקסן וירמי וחמי, שכל השנים אנחנו מצליחים לשמור על חברות אמיצה. אני מאוד שמחה וגאה שהשורשים שלי בדבר הזה, ואני חושבת שאין עוד הרבה נשים שזכו לקחת חלק בתקופה ההיא. אבל לכל תקופה יש את הדברים היפים שלה, זה לא שאני יושבת בבית ואומרת 'אוי, איך הייתי רוצה לחזור לשנות התשעים'. היום יש דברים אחרים, והם מתאימים לגיל, לתקופה ולמצב. אז הייתי פחות מאושרת מבחינת מצבי הנפשי, הייתי עלה נידף ברוח בין גיל עשרים לשלושים, פחות שמחה ממה שאני היום".

מה היית אומרת לאותה דנה של אז, שהייתה עלה נידף ברוח?

"'אל תדאגי, יהיה בסדר', או משהו בנאלי כזה. 'את עוד תגיעי לשקט ותהיה לך משפחה מדהימה, תצליחי לאהוב בצורה בריאה. הכל יהיה בסדר, אל תדאגי'".

דנה ברגר תופיע עם ירמי קפלן וחמי רודנר ברדינג 3, התערוכה 3 תל אביב (נמל תל אביב), שלישי (24.10) 22:00, 120 ש"ח