כך משתמש האח הגדול במניפולציה הכי ישנה בספר

בניגוד למה שאפשר לחשוב, הדמעות שמורידים הדיירים במפגש עם בני משפחתם לא נובעות מגעגוע. זו לא הסיבה שהפקת האח דואגת להבאתם

אדם, שירלי ו... בידודידו? (מתוך "האח הגדול")
אדם, שירלי ו... בידודידו? (מתוך "האח הגדול")
16 במרץ 2020

פרק השאריות המחוממות שהוגש לנו אתמול (ראשון) היה קצרצר (פחות מחצי שעה) ודל בקווי עלילה – כמעט חצי ממנו הוקדש לכוחות הכישוף המקושקשים של אודליה. אבל דווקא בזכות הסיפור של אדם אפשר לראות את הפרק כמייצג של אחת המניפולציות החזקות ביותר בבית האח, תרגיל שעובד על כל אחד מהדיירים ללא יוצא מן הכלל, ותמיד מביא לתוצאות. אני מדבר על תסביך האם של האח הגדול או, אם תרצו, יום המשפחה הבלתי נפסק.

הפרק נפתח מבלי להתעכב ישר בביקור המוזר מאוד של אמא של אדם. לפני שננסה להבין (לשווא) למה היא נכנסה כדודידו (אולי בדיחת בידודידו? לא יודע, אני נכנע), אולי כדאי שנבחן למה דווקא היא. מפעם לפעם הדיירים מקבלים הפתעה בדמות חיבוק אם אוהב, או מכתב, או תמונה, או וידאו, או מילקשייק קובה. זה לא באמת משנה, העיקר שיש סימן חיים מבחוץ. התגובה תמיד לא פרופורציונלית, אך מובנת במידת מה. כל מסר מהבית הוא מפתח לפרץ רגשות.

עדיף ממילקשייק קובה (מתוך "האח הגדול")
עדיף ממילקשייק קובה (מתוך "האח הגדול")

הבכי המוגזם של אדם, שנשמע מבעד למיקרופון בעודו נופל לזרועות אמא-דודידו, הוא לא תוצאה של געגוע, אלא שחרור כל הפקעות הרגשיות שהוא אסף ב-75 ימיו בבית. הוא לא בכה בגללה, אלא בכה בעזרתה. והוא לא היחיד – כל אחד מדיירי הבית, ללא יוצא מן הכלל, בכה במהלך השהות מרוב געגוע למשפחה, ואצל רובם, האמא זה הטריגר האולטימטיבי. היא הרי המייצגת של הבית, של המוכר, של כל מה שהשאירו מאחור. נראה שבבית הצורך בקבלה הורית מתגבר פי כמה – בכל פעם שדייר שמע מאמו, הדבר היחיד שעניין אותו הוא מה היא חושבת עליו ועל מעשיו. בסופו של יום, כולנו רק רוצים קצת אישור הורי.

מה שמחזיר אותנו למפגש של אדם עם אמא. "אני לא יורד פה על אף אחד", הוא אמר לה מבין הדמעות, רגע לפני שחזרה לעבוד עם דפנה דקל. "אנשים ירדו איתי לפסים אישיים, אבל אני לא יורד אמא". זה היה רגע נהדר של רגרסיה לגיל 8, ללבכות לאמא אחרי שהמנהל קרא לה כי הלכת מכות עם דותן בניסטי מכיתה ג'3. באותה מידה אדם יכול היה להגיד "אמא, זה הוא התחיל". בניגוד למה שאולי ירדן חושבת, זה לא בגלל שאדם הוא ילד, אלא בגלל שהשהות המנותקת בבית מגרדת מהאדם (כל אדם, לא רק אדם) את שכבות הבגרות, וכל מפגש משפחתי מרגש חושף כמעט מיידית את הילד הפנימי הפגיע.

כשאדם פגש את אמא

עונה שלמה הוא לא קיבל אף מסר מהבית, ואז זה קרה: אדם פגש את אמא. צפו בפרק המלא ששודר אתמול >>> https://bit.ly/3cYrhh0

פורסם על ידי ‏האח הגדול‏ ב- יום ראשון, 15 במרץ 2020

לביקורי ההורים האלה יש השפעה גדולה, הרבה יותר מעל שק הדמעות. כן, הדיירים תמיד מדברים על כמה זה נותן להם אנרגיה להמשיך ולהחזיק מעמד בבית, אבל זו לא הסיבה שהפקת האח דואגת להבאתם. הבאת האם היא כמו מוקש רגשי שאפשר להשתמש בו על כל דייר, רק פעם אחת בכל עונה, והאח מחליט להביא אותה בדיוק ברגע הרגשי הנכון, כשדייר צריך דחיפה לכיוון כזה או אחר.

לא סתם אמא של אדם הגיעה בדיוק ברגע המשבר בין אדם לשירלי, הרגע הכי מעניין של אדם העונה. הם יודעים שהמפגש עם אמו יקדח לו בתוך הראש, יפעיל אותו רגשית ויוביל, בהתאם, להחלטות גדולות. ואכן, רגע אחרי המפגש אדם ניהל עם שירלי את השיחה שהוא לא הצליח לקיים בימים שלפני. התרגיל הפשוט הזה תמיד אפקטיבי. אדיפוס היה קורא לזה דואס אקס מאכינה, אבל אדיפוס גם היה רוצה הרבה יותר מרק חיבוק ומילה טובה מאמא.

>> כל מה שקרה בפרקים הקודמים

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"