שוק ההון: האם שרונה מרקט שנפתח השבוע ימשוך אליו את הפודיז?

שניים בעשר? נסו אחד בשמונה אפסים. 8,700 מ"ר מרוצפים באינספור פנטזיות ובכל מה שגרגרנים יכולים לבקש הושקעו בשוק שרונה (סליחה, שרונה מרקט) שפותח את הבסטה השבוע בתקווה להפוך לתפוח האדמה הלוהט של העיר. אבל האם הפודיז התל אביבים יגלגלו את העגלה שלהם מהכרמל לטובת המתחם המעוצב?

שרונה מרקט. צילום: יח"צ
שרונה מרקט. צילום: יח"צ
28 ביולי 2015

זה היה טיזינג של ארבע שנים וחצי שבהן שמענו שוב ושוב על שרונה: שוק מושקע במתחם מסודר שאמור להזכיר לנו את החופשה האחרונה בברצלונה – מינוס גאודי, פלוס גאודה. כבר שנים ששמו מצמרר את הבסטיונרים מכיכר מגן דוד ואת אנשי התבלינים מלוינסקי. הוא יוקרתי, אין ספק, ואמור לענות על כל החשקים של התל אביבי הנהנתן הממוצע: 70 אחוז מבתי העסק בשוק החדש והממוזג יספקו חומרי גלם טריים, גבינות, בשרים, אלכוהול, פסטות, מאפים, ממתקים וכמובן ירקות ופירות (גיברת, רק היום). היתר – מסעדות.

המומחים הנחשבים בארץ גויסו בניסיון לברוא שוק מאפס בתקציב של שמונה אפסים. גינדי החזקות השקיעה בשוק כ־530 מיליון ש"ח כדי לייצר את התחושה שלא חסר כלום במתחם שחולש על 8,700 מ"ר. הפרויקט מנוהל על ידי שרון מומן בייעוצו של השף והקצב ירון קסטנבוים, בעיצוב האדריכלים אורי בן דרור ומיכאל אנקווה מסטודיו מו, במיתוג של פיליפ בולקייה ובייעוץ אינטראקטיבי ועיצוב של סטודיו מואר. שמות מוכרים מביאים את הידע הרב גוני שלהם אל השוק: השף שגב משה חתום על שלושה דוכנים של קינוחים, בשרים ודגים, ישראל אהרוני חוזר לקדוח על הכיריים בדוכן אחר ומעדניית פושון הפריזאית שולחת זרוע מקומית ראשונה.

שרונה מרקט. צילום: יח"צ
שרונה מרקט. צילום: יח"צ

בפרויקט הענק תלויות תקוות עצומות, ולא רק בגלל גודל ההשקעה ושטח הנדל"ן. גם בעלי המסעדות שבמתחם הבניינים ההיסטוריים נושאים את עיניהם לאחות מעוררת התיאבון: אחרי צוק איתן בקיץ שעבר הבינו המסעדנים כי הם לא יכולים להסתמך אך ורק על תיירים מחו"ל, בייחוד לאחר שהשקיעו בשרונה סכומי עתק כדי להקים בתי אוכל בהתאם לדרישות המחמירות של אנשי השימור. תוסיפו לזה חפיר חוסם לקראת רכבת קלה ותבינו שגם הקהל שמחוץ לעיר הוא לא בדיוק סיסטמטי כרגע. מי שאמור להציל את המתחם ולנהור לשרונה ברגליו ובאופניו הוא דווקא הקהל התל אביבי, שלא ממהר לגלגל את עגלת השוק שלו מהכרמל.

לשוק שרונה כמה אתגרים שישפיעו על הצלחתו. החזית הראשונה היא מול השכנים במגדלים שמעל, שמבקשים למנוע מהשוק לפעול בשבתות – המאני טיים של המסעדות בעיר. החזית השנייה היא מול השווקים הקיימים. התל אביבים צריכים להשתחרר מנאמנות רבת שנים לשוק הכרמל. זה יהיה קשה במיוחד לנוכח העובדה שבמרוצת השנה האחרונה נפתחו בשוק מסעדות מצוינות וברים באנרגיה נכונה. הכרמל מציע כל מה שפודי גחמן יכול להעלות על הדעת, מירקות אסייתיים נדירים וטריים עד מאות סוגי בירות בוטיק. הוא לא זול אבל שומר על כמות סבירה של מוצרים במחירים נגישים. אלא שהתשתיות שלו רעועות, הוא צפוף כמו מסיבה שהצליחה יותר מהמצופה, והדבר הופך את התנועה בו להידחקות בין תיירים, בסטיונרים וכפכפים בעשרה ש"ח. חיסרון נוסף של הכרמל הוא צחנה בכמה מוקדים, ורק שיפוץ העומק הצפוי יציל אותו מהסירחון.

שרונה מרקט. צילום: יח"צ
שרונה מרקט. צילום: יח"צ

השוק הכי דומה באופיו לשרונה מרקט הוא שוק הנמל בהאנגר הממוזג בנמל תל אביב, שאמנם בסופי שבוע מצליח לייצר תנועה של קונים, אך נשאר כמעט מיותם באמצע השבוע. שרונה עלול ליפול היכן ששוק הנמל טבע: רמת המחירים הגבוהה. השאיפה לאקסקלוסיביות באה בנמל על חשבון מנעד רחב של מחירים ועל חשבון פנייה לקהלים שונים. רמת התמחור של שרונה מרקט תקבע אם יהפוך לשוק הומה בחיילי קריה, סטודנטים, צעירים, פודיז ותושבי מרכז העיר שיעניקו לו תחושה של לב בלייני פועם, או ימצא את עצמו כעוד יעד לשטיפת העיניים, העלאת ריר ושמירת הארנק בכיס.

דווקא העובדה שהשוק החדש ממוקם בחלל מרווח, ממוזג ומעוצב יכולה להיות יתרון. נכון שזה לא נראה ומתנהג כמו שוק שצמח באופן אורגני מתוך העיר, אבל תנאי אקלים מבוקרים מקלים לא רק על הקונים אלא גם על סחורה רגישה. סיור על פרקט העץ, בין הדוכנים שנפתחים בזה אחר זה, גורם לבטן להתחיל לקרקר. האם אפשר יהיה למלא אותה כאן?

שרונה מרקט. צילום: יח"צ
שרונה מרקט. צילום: יח"צ