אני תל אביבי כמו סניף טיב טעם. אני רוסי כמו סניף טיב טעם

היו לך בתים שניים אחרים בתל אביב. הם היו מגניבים יותר. היה להם איזשהו משקל תרבותי. היה אפשר לספר עליהם בכמה מאות מילים יותר רומנטיות. אבל מתישהו הברים נסגרים, מתחלפים באחרים ואתה אפילו לא מוצא את עצמך מתגעגע אליהם יותר מדי. אתה עובר דירה לצד השני של איילון וכבר לא מגיע לאכול בסנדוויץ' הזה, עם הסנדוויץ' שהמצאת לעצמך שהוא שלך אבל בעצם הוא של עוד אלף אנשים אחרים, או שלא, ומה זה משנה בכלל, זה סנדוויץ'.

>> כל אחד בתל אביב צריך מקום שיהיה לו בית שני, כי על הראשון כבר ויתרנו
>> שוק הכרמל הוא השלמה ארצי של השווקים. הוא גם הבית שלי
>> יונתן אגסי הרס את חיי. עם החטיפים הנפלאים שהוא מוכר לי

בתי קפה? שנים לא ישבת בבית קפה, ובכלל, זאת מעולם לא הייתה קלישאה שהרגשת בה בנוח. וזאת הנקודה בה אתה צריך להסתכל לאמת ולעצמך בעיניים ולהגיד: חביבי, אל תתחיל לספר פה סיפורים על הבלוק או על המנזר או על אצל הרצל. אתה, הדבר הכי קרוב שאי פעם היה לך לבית שני בתל אביב היה הסניף הכי קרוב של טיב טעם.

לקח ל"סופר של הרוסים" קצת זמן לעלות לתל אביב. זה בסדר, גם לכותב (צילום: לם ווליץ)

אני כבר מספיק שנים בהכרה בשביל לזכור שפעם טיב טעם הייתה "הסופר של הרוסים". הסניפים הראשונים נפתחו, מספרים לי באינטרנט (לא הייתי עד כדי כך בהכרה) בתחילת שנות ה-90 בערים שהיו בהן ריכוזי אוכלוסיה גדולים של עולים מרוסיה. אני בא ממשפחה של עולים מרוסיה שלא היו נוסעים לטיב טעם, וגם בשר חזיר לא היה נכנס הביתה, גם אם לא בדיוק בקטע דתי. אבל גם איסור תרבותי היה מספיק טוב להתמרד נגדו, וכשעברתי לתל אביב – צללתי לטיב טעם במיידי.

>> בית בונים מהשילוב הבלתי הגיוני של חוקים ואהבה. הבלוק היה הבית שלי
>> תודה לך, האימפריה העות'מאנית, על המסילה שהפכה לפארק המסילה
>> לכל חלקי פרוייקט "הבית השני שלי"

טיב טעם השתנה בינתיים. בשנים ההן, לפני כ-15 שנה, עוד לא כל כך היו מעדניות מגניבות עם ייבואים קולינריים מגניבים, אבל היה את טיב טעם. הסניפים היו נוצצים ומעוצבים יותר מהאמפמים. היה פרשוטו, היו שרימפס וכמובן שהיה בייקון. היו כל מיני גבינות. כמוני, "הסופר של הרוסים" עשה עלייה שניה למרכז תל אביב וניסה להמציא את עצמו בתור משהו קוסמופוליטי, מתוחכם, מגניב, עולה יותר מדי כסף אבל משלם אותו בחדווה בכל זאת, פתוח עד מאוחר (גם אם נהיה קצת עצוב בלילה). כמוני, סניף טיב טעם במרכז תל אביב נראה שייך לשם לחלוטין, כאילו תמיד היה שם. אבל בדיוק כמוני, כשמתחילים לחטט במדפים הפחות פופולריים ולמצוא את התוצרת הרוסית והאוקראינית הביזארית שיושבת ליד כל המוצרים היותר פופולריים, מיד מבינים מאיפה הוא בא.