יחפה: הגיע הזמן להיפרד מהאובססיה לנעלי עקב

בשנת 1430, אחרי כמה שנות טרלול מסוכן שבהן התחרו נשים זו בזו בגובה העקב עד לצורך בקביים, נאסר על נשים לנעול נעליים על עקבים. ב־2015, לעומת זאת, ממשיכים לעודד אותן לעשות כן ולעתים אף מכריחים. שני אירועים שונים בתכלית השינוי – לכאורה – העלו לאחרונה את נעלי העקב לפלטפורמת הדיון הציבורי: הראשונה, לפני כמה שבועות, כשהפקת פסטיבל קאן מנעה מנשים להיכנס להקרנה חגיגית ללא נעלי עקב; והשנייה השבוע – כשהתפרסם שדיילות אל על תידרשנה לנעול נעלי עקב עד שכל הנוסעים במטוס, על טפם וכבודתם, יתיישבו במקומותיהם עם הקרוקס שלהם ולא רק עד שלב ההגעה למטוס כפי שהיה נהוג עד כה.

אז קודם כל, טוב לראות שיש מי שמתעסקים בדברים החשובים באמת.

התירוץ להנחיות – הן בפרמיירות בפסטיבל קאן והן לדיילות אל על – הוא הייצוג. נעלי העקב לא נקראות בשמן, הן נקראות "נעליים ייצוגיות". ובכן, ייצוגיות זה אחלה. ייצוגיות היא שריד של שמרנות, ושמרנות – בעולם שבו סבתא שלך נעלבת אם לא נתת לייק לווידיאו שלה מבצעת את החדש של טונה – עשויה להיות אפילו חתרנית, מגן מחויט מפני מכבש החדשנות הקפיטליסטי. נימוסים והליכות, מוסכמות חברתיות וקוד לבוש שנגזר מהם, מצביעים על היותנו חלק מהחברה האנושית ולא רק מקבץ של קופים זקופים עם אגו וארנק.

אך שואל אדם את עצמו: איך ייתכן שאביזר אכזרי המביא עמו נזק בריאותי מוכח יכול להיות ייצוגי? לו היה מתגלה שעניבות, בשימוש לאורך שנים, מפחיתות את הזרמת הדם למוח ומגדילות את הסיכוי לאלצהיימר – האם מישהו היה משמר אותן כפריט ייצוגי?

מתברר שלפעמים שמרנות היא פשוט שמרנות, כלומר ניסיון לשמור את המדוכאים מדוכאים ואת השולטים מבסוטים, ובמקרה זה – גם חרמנים אש. ניסוי שנערך בשנה שעברה הראה ש־82 אחוז מהגברים מוכנים לענות לסקר מנג'ס שבוצע על ידי אישה הנועלת עקבים של תשעה ס"מ, לעומת 42 אחוז בלבד שענו לסקר כשאותה אישה נעלה נעליים שטוחות. המחקר כולו הראה בבירור שמידת האטרקטיביות של נשים בעיני גברים עולה בהתאמה לגובה העקב.

האם זו תוצאה של אפקט הקרסול הדק? תעתוע הרגל הארוכה? העיכוס ההכרחי? הזקרת האגן והזקפת החזה? דומני שלא. הדבר שהכי מחרמן בנעלי עקב הוא ככל הנראה עצם נכונותה של האישה לנעול אותן. הסכמתה להצר את צעדיה, להגחיך את תנועותיה, להזיק לברכיה – היא הצהרה על נכונות להיות אובייקט. הנני מחפצנת עצמי לאדוני, קבל בכיף. כמה סקסי זה הלוקס ולגוס ויבלות? את הדיון הזה נדחה עד לאחר הארוחה במטוס.

הציווי האופנתי האחרון, להתאים דווקא ניו באלאנס זרחניות לשמלת ערב, הסתמן דווקא כמגמה של שוויון, נורמליות והגעה באופניים לפתיחוֹת, אבל מתברר שהנוח, הבריא והסביר הוא רק אופציה על המדף ואולי אפילו עוזר לשמר את הפטיש הלא ברור הזה לנשים שעומדות באלכסון.

חברת התעופה וענף הקולנוע כנראה אינם עולמות שונים כל כך זה מזה, אם שניהם עדיין יוצאים נשכרים מהכפפת נשים לקודים דכאניים. אל על – מדוע זה תסתפקו בעקבים? הלבישו לדיילות גם מחוך שיחטב להן את הפיגורה טוב טוב. נגד ההנחיה המגוחכת של פסטיבל קאן יצאו מיטב הסלבס של העולם – מי בטוויטר ומי בצעדה גברית בעקבים על השטיח האדום. נגד ההנחיה של אל על – ולא רק החדשה, אלא זו שמחייבת את הנשים העובדות לנעול נעלי עקב בכלל – יכולים לצאת רק הנוסעים. "לא עולים עד שהן לא יורדות" או משהו. תחשבו על סלוגן טוב יותר.