הגרוב הפמיניסטי של EREZ יוצא לחופשי. ריאיון עם נשמה

עם הגשה אמריקאית לא מתאמצת, חוצפה ישראלית אינהרנטית ותשוקה לשנות את מאזן הכוחות בין גברים לנשים, המוזיקאית EREZ היא כוח עולה בגזרת הגרוב המקומית

EREZ. צילום: גוני ריסקין
EREZ. צילום: גוני ריסקין

בואו ניפטר מזה כבר מההתחלה: כן, קוראים לה ארז. כנראה ככה זה כשההורים עושים עלייה מארצות הברית ורוצים לתת לבת שם עברי, אך לא מקדישים מחשבה לכך שבשפה העברית עצמים מתחלקים לזכר ולנקבה. ועכשיו לאחר שהבהרנו את העניין, אפשר לספר שארז (או EREZ כשם הבמה שלה) היא ארז סיון, זמרת וגיטריסטית, בת 22, שגדלה בטבעון אך משדרת ביטחון עצמי של סול־רוקרית ותיקה מאיזה רובע קשוח בניו יורק. שמה החל לצוץ על הרדאר המקומי מאז ההופעה המצוינת שלה בפסטיבל אינדינגב האחרון. את הנגינה שלה על גיטרה חשמלית ואת קולה העוצמתי מגבה הרכב נגנים מעולה שכולל את המתופף הפנומן דן מאיו (טטרן), החצוצרן ספי ציזלינג (פאנקנשטיין) והסקסופוניסט שלומי אלון (הדג נחש) – להקה שהרכיב עבורה אורי וינוקור, שגם הפיק את אלבום הבכורה שלה, "Proper Lady". ב־5 ביוני היא צפויה להשיק אותו בהופעה בתיאטרון תמונע, מגובה בלהקה מורחבת של 11 נגנים.

עם הגשה אמריקאית לא מתאמצת, חוצפה ישראלית אינהרנטית וחיבה גלויה לאיימי וויינהאוס, אפשר לומר בבטחה שארז היא כוח עולה בגזרת הגרוב המקומית. "ברור שאני מתה עליה, מי לא?", היא מגיבה כשאני שואל איך היא מרגישה כשמקשרים בינה לבין וויינהאוס פעם אחר פעם. "זאת מחמאה ענקית שקשה לי להכיל", היא אומרת ומוסיפה: "אני מבינה את הקישור – שתי בחורות לבנות, יהודיות שעושות מוזיקה שחורה. אני מאוד מתחברת אליה כמודל לחיקוי, אמנם פחות בקטע של הסמים והחיים הקשוחים אלא יותר בהצהרתיות שבה שצועקת 'תאהבו או לא – זאת אני'".

ומה עם התיוג הזה של "גרוב נשי" שכבר הספיקו להצמיד לך, זה מפריע לך?

"לא ממש. אנשים מקטלגים את העולם כי ככה קל להם יותר לחשוב. אם זה יגרום ליותר אנשים להאזין לי – סבבה. חוץ מזה לא עשו פה איזה עיוות נורא, הרי אני באמת עושה משהו גרובי, ואני אכן אישה. אני רק לא רוצה שזה יגביל אותי בעתיד, כי נכון שהאלבום עצמו מלא גרוב ונשמה, אבל זה לא כל מה שיש בו".

סיון גדלה בבית בוהמייני שהמוזיקה תמיד נכחה בו, או אם להשתמש במילותיה, בית שבו "רוקדים בסלון, קרחנות". היא מספרת שכשהייתה קטנה הוריה היו משמיעים לה פוג'יז כדי שתירגע, "וכשהייתי מגיעה חזרה מבית הספר הייתי מוצאת את אימא שלי במטבח שרה סטיבי וונדר".

היא שרה טוב כמוך?

"לא", היא עונה וצוחקת, "אבל היא שרה סבבה, יש לה פיטץ'. העליתי אותה פעם להופעה כשהייתי בת 17. זאת הייתה טעות (צוחקת עוד יותר)".

כשהיית בת 17? מתי התחלת להופיע?

"ההופעה הראשונה שלי עם חומרים מקוריים הייתה בגיל 12. היה לנו הרכב זוועות בבית הספר".

שש שנים אחרי "הרכב הזוועות" שלה, הקימה סיון הרכב נוסף וביצעה איתו חומרים מקוריים, שחלקם מצאו את עצמם באלבום הבכורה שלה. "הייתי אז בתיכון וחיפשתי מישהו שיעזור לי להנהיג את העניין מבחינת הפקה מוזיקלית ועיבודים, וחברה שלי, שהייתה מעריצה מושבעת של אסף אבידן, הציעה לי לפנות לאורי וינוקור שעבד איתו, אז פשוט שלחתי לו הודעה בפייסבוק. אחרי יומיים הוא הציע לי להיפגש.

שרתי לו בדירה שלו בפלורנטין את כל החומרים שנראו לי מתאימים לאלבום. הוא האזין, צילם ורשם לעצמו דברים, ואחרי שסיימתי לנגן הוא אמר 'טוב, אני רוצה להפיק לך אלבום. מה את אומרת?'. ברור שעף לי המוח. תבין, הייתי כל כך קטנה וכל כך לא מתל אביב עד שציוותו אליי איזו חברה של המשפחה רק כדי שלא אסתובב לבד בפלורנטין".

בשיר "Mama’s Boy" מתוך האלבום שרה סיון על בן זוג בן 31 ומכנה אותו, כשם השיר, "ילד של אימא". תוך כדי הריאיון התברר שכלל לא מדובר בבן זוג מבוגר שלה, אלא בבן זוגה של אמהּ שהיה צעיר ממנה בשני עשורים: "אימא שלי סופרת ומרצה לספרות באוניברסיטה. יום אחד היא באה אליי עם טקסט שכתבה אחרי פרידה לא פשוטה. אמרתי לעצמי 'וואו, טקסט מפחיד', אבל הלחנתי אותו בכל זאת". אימא שלה כתבה שני שירים באלבום והן כתבו שיר נוסף יחד. "אנחנו חברות טובות. יש לנו קשר מאוד מיוחד שאִפשר יצירה משותפת. זו לא החלטה שהתקבלה מראש, זה פשוט קרה. אנחנו משפחה מעניינת".

קיימת דמות ספציפית שהביאה אותך לכתוב את שיר הנושא של האלבום – "Proper Lady"?

"כן, ג'סיקה ולנטי, שהיא אחת הפמיניסטיות הבולטות בארצות הברית עכשיו. אני מתעסקת הרבה במקומה של האישה בחברה, בלחצים שמופעלים עלינו בתור נשים ובאופן שבו מצפים מאיתנו להתנהג. 'Proper Lady' הוא התשובה שלי להגדרות האלה שמוכתבות מלמעלה, שמטרתן לקבוע מיהי 'אישה טובה'. ספציפית בשיר הנושא של האלבום אני מתמקדת במיניות. הפזמון הוא קצת עוקצני: "And she comes all the time \ No sir she ain’t refined \ Her legs aren’t tied by you". כלומר, זו אישה שאומרת 'אני אעשה מה בראש שלי, אשכב עם מי שבא לי – ולא אכפת לי מה יגידו'".

סיון מציינת שהדמות בשיר היא לאו דווקא היא עצמה, אך היא הייתה רוצה שלנשים יהיה את החופש להידמות לדמות הזאת: "אני שואפת שלכל אישה תהיה האפשרות להיות אותה 'פרופר ליידי', אם היא רוצה, בלי להרגיש זולה. אבל זה לא כך היום. הרי אם תכיר מישהי ותגלה שהיא יצאה עם הרבה גברים, איפשהו, בהכללה כמובן, זה יוריד לך ממנה. אתה רוצה משהו טהור, משהו שיהיה רק שלך, וזה דפוק".

מופע השקת "Proper Lady", תיאטרון תמונע, שישי (5.6) 21:30