חמידות שיא: עיריית ת"א-יפו הגשימה חלום פואטי לאזרח ותיק

חמידות שיא. חיים מנשה והשיר שלו (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)
חמידות שיא. חיים מנשה והשיר שלו (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)

חיים מנשה, תושב ותיק מאוד בעיר, תמיד חלם לפרסם את שיריו אבל מעולם לא עשה זאת. עכשיו שיר נהדר שלו מתנוסס על תחנות אוטובוס. איך זה קרה? פרויקט מתוק להפליא של המינהל לשירותים חברתיים ישמח להגשים חלומות נוספים

והפעם בפינתנו המזדמנת "עיריית תל אביב-יפו עושה דברים חמודים" – משהו חמוד ביותר: העירייה הגשימה את חלומו של אזרח ותיק בתחנת אוטובוס. וסיפור שהיה כך היה: חיים מנשה, תושב ותיק מאוד בעיר, ביקש מהעירייה לפרסם שיר שכתב. לרגל יום המעשים הטובים 2022, פרסמה העירייה את שירו הנהדר על מספר תחנות אוטובוס בעיר. הדבר התרחש ​במסגרת התוכנית "חלום תל אביבי" במינהל לשירותים חברתיים של עיריית תל אביב-יפו: צוות המינהל מקבל פניות של אזרחים ואזרחיות ותיקים וותיקות מרחבי העיר, ומנסה להגשימן במידת האפשר.

חלום שמתגשם. חיים מנשה והשיר שלו (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)
חלום שמתגשם. חיים מנשה והשיר שלו (צילום באדיבות דוברות עיריית ת"א-יפו)

במרץ 2022, פנה אל המינהל האזרח הותיק חיים מנשה, וביקש כאמור לפרסם אחד משיריו על תחנת אוטובוס בעיר. חיים מנשה,  "איש (של) מילים" כהגדרתו, תושב העיר, עוד רגע נושק ל-73, הוא תל אביבי כמעט כל ימי חייו. הוא נולד בבגדד, אבל עלה לעיר בגיל שנה וחצי. בצעירותו התגורר בשכונת שייח' מוניס (אוניברסיטת ת"א היום), שם נחשף לדבריו ליופיה הגלוי והנסתר של העיר שלנו.

כל חייו עבד חיים כנהג מונית ובמהלך משבר הקורונה היה זקוק להכוונה, ופנה למרכז העירוני למיצוי זכויות. מפה לשם נוצר קשר אישי בינו לבין העובדת הסוציאלית שטיפלה במקרה שלו, שיר קופר. היא הוקסמה ממנו ומארגזי חומרי הכתיבה שיש לו בבית. מנשה סיפר לשיר שתמיד חלם לפרסם את שיריו אבל מעולם לא עשה זאת, ובמינהל שמחו לקפוץ על ההזדמנות ולפרסם כעת את שירו על גבי תחנות אוטובוס בעיר. חלום תל אביבי היא תכנית במנהל השירותים החברתיים, שם מנסים להגשים חלומות לאזרחים ותיקים יחד עם תושבים ותושבות מתנדבים. אם גם אתם רוצים לעזור לנו להגשים את החלום הבא, פנו לתחום ההתנדבות, עו"ס אילה אנגלמן 03-7240459 angelman_a@mail.tel-aviv.gov.il

הנחל היפה ביותר / חיים מנשה

הוֹ יַרְקוֹן יַרְקוֹן שֶׁלִּי.

בְעֵינַי מֵימֵיךָ מֵעוֹלָם לאֹ נִּרְאוּ עֲכוּרִּים

הֵן הָיִּיתָ עֵד לִּרְגָעַי הַקְסוּמִּים,

זוֹכֵר בִּהְיוֹתִּי נַעַר, מֵעָלֶׁיךָ זָהַר הַסַהַר,

מֵימֵיךָ הַמְתוּקִּים שָחֲקוּ בְחֵן

עֵת נְשַקְתִּיהָ בָרִּאשוֹנָה בֵין ארנֵיךָ.

לִּבִּי רָעַש וְגָעַש,

גּוּפִּי רָטַט וְגָאָה

בָא וֶׁהֱצִּיפַנִּי עַל גְּדוֹתֶׁיךָ .

בְעֵינַי הָיִּיתָ וְכָךְ תִּשָאֵר

הַנַחַל הַיָפֶׁה בְיוֹתֵר.