ההרשמה לתיכונים קרובה לסיום: האם הפערים נשמרים?

נתחיל בנתון המשמח – באוקטובר האחרון פרסם משרד החינוך את אחוז הזכאות לבגרות בקרב תלמידי ישראל בשנת הלימודים תשע"ג (2013). בת"א נרשמו 76 אחוזי זכאות, יותר מירושלים (44%), וחיפה (75%) כאשר מבין הערים הגדולות רק ראשל"צ מקדימה אותנו במעט.

כמו כל עיר גדולה, ת"א מחולקת לאיזורים ורובעים וכיאה לכרכים מסוגה, ישנם איזורים טובים יותר וטובים פחות. אם התמזל מזלך נולדת למשפחה הנכונה שמתגוררת בשכונה הנכונה, אך מה קורה כשזה מגיע לתחום החינוך? האם יש לתלמידים זכות בחירה בנוגע לבית הספר בו ילמדו או שמא גם ההשכלה היא תלוית מיקום? עיריית ת"א משתדלת לאפשר לתלמיד לעבור בין בתי ספר במידה ואינו מרוצה מהשיבוץ אך איננה מחויבת לאשר כל בקשה.

הרישום לבתי הספר העל יסודיים מתבצע באופן אוטומטי ונגזר מהמרחב החינוכי של בית הספר היסודי בו התחנך התלמיד. עד לפני חמש שנים ניתן היה לדרג את בתי הספר המבוקשים והעירייה היתה משבצת את התלמיד ע"פ שיקוליה עם התחשבות ברצונו אך כעת אין אפשרות לבחור את בית הספר העל יסודי והבקשה למעבר מוגשת לאחר שהתקבל השיבוץ האוטומטי.

"בשיטה הקודמת ילד היה הולך לבי"ס מרוחק מאיזור מגוריו וכך מתנתק מהקהילה והפעילות אליה היה רגיל" מסבירה דפנה לב מנהלת מינהל החינוך בעיריית ת"א. "לנו חשוב שקבוצות חברים ימשיכו יחד ולכן ראוי שיהיה קשר בין בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, לכן נוהגים בשיטה של מרחבי חינוך". א', אם לתלמידת תיכון בביה"ס אליאנס שבצפון העיר מסכימה עם דבריה של לב: "פרט לכך שבית הספר קרוב לביתנו הוא משמש כחלק אינטגרלי מהקהילה והשכונה" היא מספרת "בתי המשיכה עם חברים מהגן ומהיסודי, זה יוצר אווירה משפחתית ונותן תחושת בטחון. בנוסף, ישר קשר הדוק בין שבט הצופים לבית הספר שבסופו של דבר מצמיח נוער נפלא".

זאב דגני, מנהל הגימנסיה הרצליה. צילום: בן קלמר

כאמור, מרחבי החינוך אינם גזירה משמיים ובמידה והתלמיד מעוניין ללמוד במוסד שונה מזה אליו שובץ, הוא יכול להגיש בקשה לעירייה שנוטה לאשר את שינוי השיבוץ ברוב המקרים. "אמנם חשוב לנו לשמור על המשכיות אך אנו לא מונעים מעבר במידה והתלמיד מעוניין וברוב המקרים הבקשה מאושרת. הקבלה נעשית על בסיס מקום פנוי ולתושבי יפו ודרום העיר יש זכות קדימה" מבהירה לב.

מבחני המיצ"ב האחרונים נערכו בשנים 2010-2013 ועל פי בחינת נתוניהם, כפי שפורסם באתר מדלן, ניתן להסיק כי ברוב המקרים הפערים בין בתי הספר באיזורים השונים בת"א משמרים את הפער החברתי הקיים בין אותן שכונות. חמישה מתוך עשרים בתי הספר התיכונים הממלכתיים שנבדקו הגיעו לעשירון העליון של בחינות המיצ"ב אך ארבעה מתוכם, לא קשה מדי לנחש, ממוקמים בצפון ובמרכז העיר. בתי הספר המובילים (לא ע"פ סדר) הם עירוני יד', עמל ליידי דייויס, תיכון חדש, עירוני א' ושבח מופ"ת. שלושת הראשונים ממוקמים בצפון ת"א וקולטים תלמידים מאותו המרחב, עירוני א' ממוקם במרכז העיר ובנוסף לתלמידים המתגוררים באיזור הוא קולט גם תלמידים המוגדרים כ"מוכשרים באמנות". לעומת עירוני א' בו רוב התלמידים מתגוררים בת"א, בביה"ס שבח מופ"ת רוב התלמידים גרים מחוץ לעיר. תושבי ת"א מהווים בסביבות 30 אחוזים מתלמידי ביה"ס ושיטות החינוך המיוחדות למצוינות הנהוגות בו מושכות אליו גם היום רוב של תלמידים יוצאי בריה"מ לשעבר. בי"ס מיוחד נוסף הוא התיכונט ע"ש אלתרמן שנפתח לפני שלוש שנים בקריית החינוך שבצפון העיר ושם לעצמו למטרה להיות התיכון של המאה ה-21. "מדובר בבי"ס מפותח מאוד גם מבחינה טכנולוגית וגם בשיטות העבודה" מספרת לב "האדם של המאה ה-21 צריך לדעת ללמוד לבד, לעבוד בצוות ולהיות מסוגל לאסוף מידע ממקורות מגוונים". התיכונט מתפתח ובשנה הבאה תפתח בו לראשונה כיתה י' "כרגע לומדים בביה"ס תלמידים בכיתות ז'-ט' והשאיפה היא להגיע למוסד שש שנתי".

אלי נחמה, מנהל בית הספר ביאליק רוגוזין

בנוגע לדרום העיר, כאשר בודקים את מוסדות החינוך בתחתית הרשימה בהם רוב התלמידים משתייכים למגזר היהודי-חילוני, מתגלה כצפוי שארבעה מהם ממוקמים בדרום ת"א וביפו וביניהם ניתן למנות את עירוני ט', עירוני ז', אורט סינגאלובסקי וביה"ס רוגוזין המגוון בו לומדים יחדיו ילדי עולים חדשים, ישראלים ותיקים ועובדים זרים. "אני לא מתייחסת לבחינות המיצ"ב" אומרת לב "הזכאות לבגרות בעירוני ט' עומדת על למעלה מ-90 אחוזים, כמו בבי"ס אליאנס בצפון העיר ובאורט סינגאלובסקי מדובר על קרוב ל-90 אחוזים. הגיע הזמן לשבור את התדמית של בתי הספר בדרום העיר. מנהל החינוך משקיע המון במוסדות האלו, גם כלכלית וגם פדגוגית. הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא שהתלמידים יוכלו להמשיך לחינוך גבוה ובשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו מגיעים לשם". בנוגע לביה"ס רוגוזוין מספרת לב כי "לומדים בו ילדים מ-48 לאומים שונים, חלקם מגיעים מרקע לא פשוט ולמרות זאת אחוז הזכאות לבגרות בו עומד על 86%. העבודה עם התלמידים מתבצעת מכיתה א' עד יב' ומטרתו היא לתת להם כלים שיעזרו להם להשתלב בחברה. ביה"ס מקיים חוגים, מגיש ארוחה חמה והעבודה בו היא מאוד קפדנית".

משיחה שערכנו עם ר', אם לתלמידה בכיתה ו' המתגוררת באיזור יפו, מצטיירת תמונה הממחישה את הפערים בין הצפון לדרום: "יש המון ילדים שגרים באיזור ואם עירוני ז' היה אלטרנטיבה ראויה אין ספק שהיינו שולחים אותם לשם. אמנם בשנים האחרונות ביה"ס נמצא במגמת שיפור אך העובדה היא שגם היום הורים רבים מהאיזור מעדיפים שילדיהם ילמדו בבתי ספר במרכז או בצפון". בנוגע לביה"ס בו תלמד בתה, ר' עדיין מתלבטת "הייתי רוצה מאוד שתלמד באליאנס, בגלל שלומדים שם צרפתית אך לצערי זה מאוד רחוק. מתארת לעצמי שהיא תלך לגימנסיה או לעירוני ד'".

אחד ממוסדות החינוך ששובר את הסטיגמה על דרום העיר הוא ביה"ס הערבי אג'יאל ביפו. ביה"ס הוקם בשנת 2006 והוא מדורג בעשירונים העליונים של בחינות מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה. באג'יאל לומדים כ-300 תלמידים בכיתות ז'-יב' ו-90 אחוז מהם הצהירו כי טוב להם בבית הספר – הנתון הגבוה ביותר מבין כלל בתי הספר העל יסודיים בת"א אך נכון להיום, לומדים בו רק תלמידים מהמגזר הערבי. לב מסבירה כי "ביה"ס אג'יאל הוא המשך לביה"ס היסודי בעל אותו שם והכניסה אליו היא על פי בקשה. אם יש עודף רישום מתקיימת הגרלה. נכון להיום לומדים בו תלמידים מהמגזר הערבי בלבד מכיוון ששפת הלימוד היא בעיקרה ערבית אך לא מדובר בחובה, גם תלמידים שאינם משתייכים לסקטור הערבי יכולים להגיש בקשה להרשמה". באותו הקשר, חשוב לציין כי בשנת הלימודים הקרובה תפתח, לראשונה בחינוך הממלכתי בת"א, כיתה א' דו לשונית בקריית חינוך יפו אך מה בנוגע לכיתות דו לשוניות בבתי ספר על יסודיים? "כרגע מדובר בסוג של ניסוי. אם הכיתה הדו לשונית תוכיח את עצמה אני לא חושבת שתהיה בעיה להרחיב את העניין ואני מאוד מקווה שזה יהיה מוצלח".