הוליווד במשבר, וכללי המשחק משתנים לה בין הידיים

הוליווד, בייבי (צילום:  AaronP/Bauer-Griffin/GC Images)
הוליווד, בייבי (צילום: AaronP/Bauer-Griffin/GC Images)

המשבר הכלכלי משפיע קשות על תעשיית הקולנוע, ולא רק בגלל המיליונים שהופסדו. צילומים הופסקו באמצע, ההנחיות על הסט הזויות והפקות חדשות תקועות במקום. המרוויחים הגדולים: אנשי ה-CGI. אה, ותתכוננו לגל סרטי קורונה

2 ביולי 2020

מאז פרוץ הקורונה אתר אינדיווייר, המוקדש לתעשיית הקולנוע, מעדכן את הרשימה המתארכת של הפקות, סרטים ואירועים שהושפעו מהשיתוק העולמי. במרץ ובאפריל רשימת הסרטים והסדרות שצילומיהם הופסקו, של פסטיבלים שבוטלו או עברו למהדורת אונליין, ושל סרטים שהפצתם נדחתה, עודכנה מדי יום ביומו. בחודשים שלאחר מכן העדכונים נעשו פחות תכופים. זה לאו דווקא סימן להקלה במשבר, אלא לכך שכבר יש פחות על מה לדווח. צילומים שהופסקו – כמו אלה של "הבאטמן" עם רוברט פטינסון ו"משימה בלתי אפשרית 7" (עדיין עם טום קרוז) – עדיין לא חודשו. פיילוטים לסדרות טלוויזיה שבוטלו כנראה כבר לא יצולמו. וסרטים שהפצתם נדחתה – בהם "אין זמן למות" בסדרת ג'יימס בונד, "וונדר וומן 1984", "Tenet" של כריסטופר נולן, ופרק חדש בסדרת "מטריקס" – נדחים שוב ושוב, חלקם לתאריכים ב-2021 וב-2022. כרגע "מולאן" מתוכנן לצאת ב-21 באוגוסט השנה, אבל אחרי שכבר נדחה ממרץ ליולי, גם התאריך הזה לא חקוק באבן. בהתאם, גם רשתות בתי הקולנוע בארה"ב, וגם בישראל, דוחות את פתיחת האולמות לאוגוסט. אם ירצה השם.

שיטת ההפצה הגלובלית של סרטים שנועדו להיות שוברי קופות מסבכת את העניינים, משום שבשביל האימפקט נהוג להעלות את הסרטים האלה במקביל בעולם כולו. אבל מה עושים כשבתי הקולנוע בחלק מהשווקים עדיין סגורים? בינתיים לא התפרסם דבר על שינוי במדיניות ההפצה, אבל יכול להיות שגם זה יקרה, וההפצה העולמית של הסרטים הגדולים תשוב להיות מדורגת ומותאמת לשווקים מקומיים, כמו פעם. כידוע, כמה סרטים קטנים יותר כבר דילגו על בתי הקולנוע ויצאו הישר להפצה בסטרימינג, כמו במקרה של "המלך של סטטן איילנד" של ג'אד אפטאו וזוכה פסטיבל טרייבקה "מותר לאהוב", שלא יצאו ממסלול ההמראה ונחתו הישר בנטפליקס.

"Tenet" של כריסטופר נולן. ההפצה נדחית שוב ושוב
"Tenet" של כריסטופר נולן. ההפצה נדחית שוב ושוב

בשביל האימפקט נהוג להעלות את שוברי הקופות במקביל בעולם כולו. אבל מה עושים כשבתי הקולנוע בחלק מהשווקים עדיין סגורים?

השפל הכלכלי שהסגר העולמי הביא איתו עשוי להשפיע על תעשיית הקולנוע באופנים צפויים וגם לא צפויים. המומחים מעריכים שרק החזקים ישרדו, אבל החזקים גם מפסידים יותר. לדוגמה – פארקי השעשועים של דיסני והמוצרים שנמכרים בהם אחראים לכ-45 אחוז מההכנסות של החברה, וכל יום שהפארקים בארה"ב סגורים היא מפסידה בין 20 ל-30 מיליון דולר (רק דיסנילנד שבשנגחאי נפתח). מצד שני, חברת הסטרימינג החדשה של דיסני הייתה אמורה לקבל דחיפה מאילוצי הריחוק החברתי שהשאירו אנשים בבית, אבל ההתרבות של חברות הסטרימינג שהצטרפו לשוק אחרי נטפליקס ואמזון יצרה תסבוכת של רכישות, מיזוגים והוצאות ענקיות. אחד הצעדים היותר מדוברים של דיסני פלוס הוא הרכישה של המחזמר "המילטון" ב-75 מיליון דולר. הכוונה המקורית הייתה להוציא את הסרט, שהוא לא יותר מהצגה מצולמת, למסכי הקולנוע באוקטובר 2021, אחרי שהלהיט הבימתי של לין מנואל מירנדה ימכור עוד כמה רבבות כרטיסים במחירים מופקעים. עקב המצב "המילטון" יוזרם לצופי דיסני פלוס כבר ב-3 ביולי, ולפי הרחשים ברשת נדמה שזו החלטה עסקית נבונה.

אז כנראה שלדיסני לא צריך לדאוג (סיבה נוספת בהמשך הכתבה), אבל הסיפור היותר מעניין הוא לא הסרטים שכבר הושלמו ומחכים להפצה, אלא אלה שנתקעו בקנה. באמצע יוני פורסמה בלוס אנג'לס רשימת הנחיות לצילום סרטים בימי הקורונה. רשימות כללים דומות פורסמו גם בבריטניה ובמדינות האיחוד האירופי. בין השאר, אנשי הצוות והשחקנים נדרשים לעטות מסיכות, ורק החיוניים שבהם יורשו להגיע לסט. השחקנים מתבקשים להתאפר בעצמם ולרחוץ את ידיהם לפני צילום הסצנות. הם גם מתבקשים גם להביא מהבית אביזרים כמו טלפונים ניידים, כדי להימנע עד כמה שאפשר מהעברת חפצים מיד ליד. יש גם כללים לגבי חיטוי האביזרים ואספקת המזון לצוות.

החזרה המהוססת לבתי הקולנוע במלבורן, אוסטרליה (צילום: Darrian Traynor/Getty Images)
החזרה המהוססת לבתי הקולנוע במלבורן, אוסטרליה (צילום: Darrian Traynor/Getty Images)

ההנחיות הכי מגבילות הן אלה המבקשות מהשחקנים לשמור על מרחק של שני מטר זה מזה, ולהימנע עד כמה שאפשר ממגע פיזי. זה כולל סצנות סקס ומכות, מה שמחזיר אותנו לימי קוד ההפקה בהוליווד השמרנית של שנות ה-30 וה-40

עד כאן ההנחיות שאפשר לעמוד בהן. הבעיה האמיתית מתחילה עם ההגבלות על מה שקורה מול המצלמה. אחת הדרישות היא לצמצם את מספר הניצבים בסצנות עם הרבה אנשים, או לבטל אותן בכלל. ויש גם הנחיה מוזרה במיוחד: שחקנים מתבקשים להישאר "שקטים עד כמה שאפשר כדי להימנע מפיזור טיפות באמצעות דיבור". ההנחיות הכי מגבילות הן אלה המבקשות מהשחקנים לשמור על מרחק של שני מטר זה מזה, ולהימנע עד כמה שאפשר ממגע פיזי. זה כולל סצנות סקס ומכות, מה שמחזיר אותנו לימי קוד ההפקה בהוליווד השמרנית של שנות ה-30 ו-40, שבהן הוטלו שלל מגבלות על כל רמז לסקס ואלימות. אז לפחות התירו נשיקה יבשה של שלוש שניות, אבל עכשיו גם זה מסוכן.

הדרישות האלה מקשות במיוחד על סרטים שצילומיהם הופסקו באמצע, משום שכדי לעמוד בהן יהיה צורך לשכתב סצנות שעדיין לא צולמו. עם זאת, להפקות האלה יש לפחות ביטוח. הפקות חדשות, לעומת זאת, יתקשו מאוד למצוא חברת ביטוח שתציע פוליסת קורונה. צריך לזכור שאם שחקן או כל חבר צוות יידבק, זה יכול לגרום לעצירת הצילומים ולהפסדים של מיליוני דולרים, ולכן אף הפקה לא יוצאת לדרך ללא ביטוח. מאמר בהוליווד רפורטר העלה את האופציה שחברי קונגרס דמוקרטיים יקדמו חקיקה שתאלץ חברות ביטוח להציע פוליסות קורונה. יש לכך תקדים – פוליסות טרור שנקבעו בחוק בבריטניה בעקבות פיצוצים של ה-IRA ובארה"ב בעקבות ספטמבר 11.

"קינג קונג". האם הקולנוע בדרך להיות הרבה יותר ממוחשב?
"קינג קונג". האם הקולנוע בדרך להיות הרבה יותר ממוחשב?

מי שמרוויחים מהסיפור הם אנשי ה-CGI. הפקה וירטואלית מאפשרת להקפיד על כללי הריחוק החברתי וליצור מרחבים שלמים בלי להכניס הרבה אנשים לסט הצילומים

מי שרואה בשורת המגבלות האלה הזדמנות להתרחב הם אנשי ההפקות הווירטואליות. "אנחנו מוצאים שהרבה מהכלים שאנחנו מציעים מתאימים לאתגר של יצירת סרט בעולם שאחרי הקורונה", אמר ל-MSNBC גאי וויליאמס מווטה דיגיטל, חברת ההפקה של פיטר ג'קסון. כזכור, במאי "שר הטבעות" צילם את "קינג קונג" בניו יורק, שעוצבה כולה באולפן בניו זילנד. "הרעיון הוא שההפקה הווירטואלית וההפקה הפיזית יתמזגו באופן כזה שלא תוכלו להבדיל ביניהן". הפקה וירטואלית מאפשרת להקפיד על כללי הריחוק החברתי וליצור מרחבים שלמים בלי להכניס הרבה אנשים לסט הצילומים. כך אפשר ליצור נופים דיגיטליים (כאמור, זו לא חייבת להיות ואקאנדה, זה יכול להיות גם רחוב בלונדון) ולשלב בתוכם שחקנים, והבמאי יכול לשבת בהוליווד ולעבוד עם מעצב בכל מקום בעולם. "זה לא אומר שאנחנו יכולים להחליף את השחקנים או לוותר לגמרי על התהליך של לייב אקשן, אבל הפקה וירטואלית מאפשרת לנו לעשות סרטים שדורשים פחות אלמנטים של לייב אקשן", הסביר מפיק אחר מאותה חברה. כשהעולם כולו הופך בהדרגה לדיגיטלי, זה נשמע הגיוני, בערך. בכל אופן, ליצרני אנימציה, כמו דיסני, יש כאן יתרון בולט.

אומרים שאלברט איינשטיין אמר ש"בעיצומו של כל משבר טמונה הזדמנות גדולה". או בנוסח האמריקאי, "הזדמנות עסקית גדולה". משברים קודמים כמו ספטמבר 11 או מלחמת וייטנאם היו לרוב טעונים מכדי שהוליווד תמהר לקפוץ עליהם כמוצאת שלל רב, וחלפו כמה שנים בטרם התחילו לעשות עליהם סרטים. אבל המגפה הנוכחית אינה נושאת משקעים כאלה. היא דומה יותר לנבואות שמניעות את ז'אנר הדיסטופיה שפרח על המסכים במאה ה-21, ובהוליווד כבר יש כבר תוכניות לסרטי קורונה. כמה B movies זריזים כמו "Corona Zombies" ו"קורונה" (מותחן על אישה סינית ונאו נאצי שנלכדים יחדיו במעלית) הושלמו במהירות שיא, בדומה לסדרות הטלוויזיה "סיפורי בידוד" הבריטית ו"במרחק 100 מטר" הישראלית, שכתבתי עליהן כאן.

אבל יש גם תוכניות להפקות יותר מושקעות. בספטמבר פיטר היואיט ("דלתות מסתובבות") אמור להתחיל לצלם סרט העוקב אחר שבעה אנשים בלוס אנג'לס במהלך 60 ימי קורונה. אם הכל ילך כמתוכנן, "Songbird" בהפקת מייקל ביי אמור להצטלם עוד קודם לכן. לפי הפרסומים, הסרט מתרחש כשנתיים אחרי פרוץ המגפה, כשהווירוס ממשיך לעבור מוטציות והתושבים חזרו להסגר. גם בחברת בלומהאוס, המתמחה בסרטי אימה כמו "מז"ל טוב" ו"תברח", מכינים סרט קורונה שנועד להצטלם באולפני יוניברסל תוך שמירה על "פרוטוקולים של בטיחות". השחקנים וצוות ההפקה ישוכנו כולם במלון אחד, כך נמסר לעיתונות, כדי להכיל את ההדבקה, למקרה שתהיה כזו. אלא שבינתיים לא נמצאה חברת ביטוח שתסכים לבטח את ההפקה, ולכן עדיין לא ברור אם אכן תצא לדרך. נו מה, רציתם סוף אופטימי?