הוליווד נלחמת: ה-7.10 קרע את עיר הסרטים לשני מחנות. רק התחלנו
החל מה-7.10 ואחרי כמעט חודש של לחימה בעזה, הוליווד קרועה בין מחנות התומכים והמתנגדים לישראל ונראה שנפערה ביניהם תהום. ההשפעה דרמטית כבר עכשיו: פיטורי עובדים שתמכו בנרטיב הפלסטיני, במאים עזבו איגודים וכוכבים עזבו את הסוכנים שלהם. האם היהודים באמת שולטים בהוליווד? מיד נראה
מאמצי ההסברה של ישראל מתחילת המלחמה היו בינוניים בלשון המעטה. זה היה ברור גם למי שהעביר את סמכויות ההסברה בזירה הבינלאומית משרת ההסברה גלית דיסטל לעמיחי שיקלי. באות הזמן הזה התגייסו משפיעני רשת והמוני מפורסמים למסע הסברה אזרחי ועצמאי, חלקו טוב מאוד, חלקו קרינג'י למדי (בעיקר בצד של המשפיענים).
כמו בשירם של להקת הבילויים, "באב אל וואד 38א", מבחינת הסברה אנחנו טסים במטוס ללא טייס מאז השביעי באוקטובר. ובכל פעם נוסע אחר מנסה להטיס את המטוס, אחת מקימה חמ"ל הסברה בינלאומי, אחת אחרת עושה את זה עם חיקויים גזעניים של ערבים, אחד אחר עושה את זה באמצעות מונולוגים כנים על המצב בישראל. אבל הסיפור הגדול ברמה הבינלאומית הוא שהוליווד נכנסה לתמונה מהרגע הראשון.
נתחיל נגיד עם מדונה, כי למה לא. היא הופיעה בישראל כזכור בפעם האחרונה בשנת 2019, במסגרת גמר האירוויזיון, כשהיא עוטה צעיף עם דגל ישראל ודגל פלסטין אחד לצד השני. הפעם היא תפסה צד מיד ובבירור: "מה שקורה בישראל הוא נורא," כתבה מלכת הפופ בחשבון הטוויטר שלה, "שובר את הלב לראות את כל המשפחות ובעיקר את הילדים שהובלו כעדר, הותקפו ונרצחו ברחובות. תארו לעצמכם שזה היה קורה לכם…". בהמשך הפוסט היא קוראת לפתרון לא אלים לסכסוך והזדהות עם הכאב של אזרחי ישראל.
כמו 700 מפורסמים אחרים, גם מדונה חתמה על מכתב פתוח המגנה את מעשי ארגון הטרור הרצחני, חמאס, ואת פעולותיו ואף קורא להשבת כל החטופים באופן מיידי. על המכתב חתומים מפורסמים ואנשי תעשייה רבים, ביניהם ג'יימי לי קרטיס, ג'רי סיינפלד, מים ביאליק, ליב שרייבר, איימי שומר, מייקל דאגלס, כריס פיין וכמובן שאי אפשר בלי הנציגות הישראלית של גל גדות. גם גילדת הבמאים של אמריקה וגילדת שחקני הקולנוע והטלוויזיה שחררו הצהרות דומות. שירה האס, המסומנת בשנים האחרונות בתור הכוכבת הישראלית הגדולה הבאה בהוליווד עם הופעות עתידיות ביקום הקולנועי של מארוול, שיתפה גם היא פוסטים שמסבירים לציבור הבין לאומי מה קורה בארצנו הקטנטונת וכמותה גם רבים אחרים. אבל לא כל המפורסמים מסכימים. להפך.
מנגד, מאות כוכבים הוליוודים ביקשו במכתב לנשיא ג'ו ביידן "לפעול להפסקת אש", דבר לו ישראל מתנגדת נחרצות בעת הזו, בטח ללא השגת יעדי המלחמה. בין האמנים החתומים על המכתב הפתוח אפשר למצוא את דואה ליפה שהתבטאה לא פעם נגד ישראל, חואקין פיניקס, ג'ון קיוזאק ועוד רבים אחרים. גם מארק ראפלו, שהתבטא לא פעם נגד המדיניות של ישראל בסוגיית הפלסטינים, קרא בטוויטר שלו להפסקת אש מיידית ושחרור של כל החטופים, אך אם מסתכלים על עמוד הטוויטר שלו ברור עם איזה צד הוא מזדהה יותר. מאז תחילת המבצע ראפלו מביע כאב וצער על מאות אלפי המשפחות שאין להן כבר תשתיות עובדות, על המים שנעצרו ועל הילדים שמתו ושיתף הודעה מיוניצ"ף המבקשת מכל הצדדים להמנע מפגיעה בילדים.
הקרב על הנרטיב של הוליווד
אבל משהו זז עמוק יותר בתעשייה ההוליוודית: בסופו של דבר השחקנים הם לא אלה שקובעים את הלך הרוח, אלא העובדים הבכירים מאחורי הקלעים: הסוכנים, האולפנים וארגוני העובדים השונים. אמרנו כבר שגילדת השחקנים בטלוויזיה ובקולנוע עומדת לצד ישראל? נשיאת הגילדה, פראן דרשר, היא יהודיה שהשתתפה בטקס התרמה של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב בשנת 2018 והביעה תמיכה בישראל פעמים רבות בעבר. גילדת הכותבים לעומת זאת החליטה לשבת על הגדר ולא לצאת עם שום הצהרה, מכיוון שלא היה למוביליה מושג איך להגיע לקונצנזוס באירוע מהסוג הזה.
העמדה חסרת העמדה של גילדת התסריטאים הסעירה את הוליווד ואכזבה רבים מחבריה, כולל התסריטאי מארק גוגנהיים שכתב סדרות כמו "הפלאש" ו"קרניבל רואו", והביע אכזבה עמוקה מכך שהגילדה לא גינתה את מעשי הזוועות שביצעו הרוצחים מהחמאס בתושבי הדרום: "בתור חבר בגילדה במשך עשרים ושלוש שנים, מעולם לא הייתי מאוכזב יותר מהגילדה. בכנות, זה מביש. אם אתם לא יכולים להגיע להסכמה על גינוי הטרור, אז לגבי מה אתם יכולים להגיע לקונצנזוס?". תסריטאי נוסף שפרש מהגילדה הוא דן גורדון, שעומד מאחורי סרטים כמו "רמבו 5", שכתב מכתב פתוח מעורר תהודה תקשורתית ובו הבהיר בחריפות בדיוק מה הוא חושב על שתיקת האיגוד.
זה היה מאכזב במיוחד כי האיגוד בדיוק סיים להוביל בהצלחה שביתת ענק נגד חמדנות תאגידי הבידור והאולפנים, וידע לנהל יפה מאוד מאבקים באי צדק בעבר, אך ב-7.10 המצפן המוסרי שלהם התקלקל וכעת הוא לא מצביע לשום מקום. דווקא התאגידים השנואים היו מי שהובילו את התמיכה וההזדהות עם הצד שלנו, כולל תרומות נדיבות של מיליוני דולרים לארגוני סיוע בישראל.
במקביל, הסערה שטפה והציפה גם את סוכנויות השחקנים החזקות, וטלטלה אותן בעוצמה מבפנים. כאשר ראש מחלקת הסרטים של סוכנות CAA, מאהא דאקיל, פרסמה פוסטים המצדדים בצד הפלסטיני ואף לועגים לצד הישראלי. רשימת הלקוחות בפורטפוליו שלה מונה, בין היתר, דמויות כמו טום קרוז, ריס ווית'רספון, אן הת'אווי ונטלי פורטמן. בעקבות הזעם שעוררו הפוסטים שלה, מחקה אותם דאקיל, אך הנזק כבר נגרם: אהרון סורקין הודיע כי הוא עוזב את הסוכנות בעקבות התקרית. בעקבות כך, דאקיל תעזוב את תפקידה כראש מחלקת הסרטים, אך תמשיך לייצג לקוחות באופן פרטני.
רוח גבית חזקה מעיר הסרטים
אז כמה כמה יצאנו בהוליווד, אחרי כמעט חודש של מלחמה? אם נרצה להודות בזה או לא, הוליווד היא אחת התעשיות היהודיות ביותר בעולם. כנגד היהודים היושבים בתפקידי מפתח, יש אלפי אמנים שלא בהכרח מזדהים עם הרעיון הציוני. תעשיית הקולנוע האמריקאית נותרת מפולגת במשך שנים מול הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל הלך הרוח היהודי בעיר כמעט תמיד קבע באיזה נרטיב היא בוחרת.
לא ברור עד כמה עמוק המלחמה הזאת חודרת לתוך השיח בעיר הסרטים והסדרות. יכול להיות שבהמשך הלחימה נראה עוד בכירים מאבדים את עבודתם בגלל תמיכה בצד הפלסטיני, יכול להיות גם שהשיח הזה יישכח תוך שבועות בדיוק כפי שנוכחות מלחמת רוסיה-אוקראינה דעכה בשיח ההוליוודי. נכון לעכשיו, התמיכה בהסברה שאנחנו מקבלים מהכוכבים והאולפנים הגדולים היא כלל לא מובנת מאליה, ונותנת לישראל רוח גבית חזקה דווקא כשהטרנד העולמי הוא לנשוף נגד. מעולם לא ראינו תמיכה בסדר גודל כזה בהוליווד.
ממרחק נראה כאילו נפערה תהום חדשה בין שני המחנות בהוליווד, ואם כך זה יישאר עשויה להיות לכך השפעה דרמטית במובנים רבים. אולי נראה יותר סרטים בנושאי חטופים ויותר טרוריסטים מוסלמים על המסך, אולי נראה אמנים שלא מוכנים לעבוד עם אולפן מסוים או שחקן מסוים בגלל העמדה שנקטו בה (דבר שכבר קורה בפועל), אולי נראה סלבז מחריפים את הרטוריקה נגד ישראל בשביל לייקים בטיקטוק. התמיכה המסיבית בישראל יכולה לעורר גם תגובת-נגד עולמית קשה לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית עצמה, בקנה מידה שלא ראינו בעבר. זה הזמן לגלות אם היהודים באמת שולטים בהוליווד.