הומואים, תתקדמו: חטוב ושרירי זה כבר לא הסטנדרט

אם היה מדובר במסיבה הפונה לקהל הטרוסקסואלי ומקודמת על ידי בנות רזות בביקיני, היא לרוב הייתה נתפסת כגסה, מיושנת וסליזית מדי

במהלך שיטוט טיפוסי ועצל בפיד נתקלתי בפוסטר לקידום מסיבה של אחד מהליינים הגדולים של הגייז בעיר. במרכז הפוסטר נראה גבר חטוב ושרירי, כמובן ללא חולצה, על רקע אבסטרקטי כלשהו ומעליו שם הליין וכל הפרטים היבשים. התעכבתי על הפוסטר לא יותר משתיים וחצי שניות, הרי שהוא נראה כמעט זהה למאות פוסטרים שכבר ראיתי בעבר. המשכתי לגלול ומיד חזרתי אחורה. צילמתי מסך, התחלתי לדלג בין עמודים של ליינים שונים והורדתי כמה מהפוסטרים שעלו בשנה האחרונה. רובם המוחלט, כמו גם בפוסטר הראשון, הציגו גבר חטוב ושרירי, לרוב גם חלק, מלוטש היטב עד שלא היה ניתן לאתר אף סממן של גוף אנושי סטנדרטי.

בעשור האחרון העולם עבר שינוי תודעתי משמעותי. נושא דימוי הגוף הפך לאחד המרכזיים ביותר בשיח המודרני והמהפכה קורית. מותגים ובתי אופנה גדולים מציגים יותר דוגמניות ודוגמנים עם מבני גוף שונים ועל שערי המגזינים ניתן לראות יותר קימורים ופחות פוטושופ. גם בתרבות הפופולרית, הכוכבות הבלונדיניות, הלבנות והדקיקות, הוחלפו בדמויות כמו ליזו, בילי אייליש, רוזליה וריהאנה. גם המין הגברי לא נשאר מאחור, כאשר אנשי האינטרנט דאגו להעצים ולנרמל את ה-"Dad Bod", מושג המתייחס למבנה גוף של גברים מבוגרים ולא בהכרח חטובים. רק השבוע פרסם השחקן וויל סמית' תמונה של עצמו ללא חולצה, מראה בביטחון את ה-Dad Bod שלו. 

קרדיט: אינסטגרם, אטרף

אז איך קרה שדווקא הקהילה הגאה, זו שאמורה לייצג קידמה וליברליזם, היא זו שנשארה הרחק מאחור? הרי אם היה מדובר במסיבה הפונה לקהל הטרוסקסואלי ומקודמת על ידי בנות רזות בביקיני, היא לרוב הייתה נתפסת כגסה, מיושנת וסליזית מדי. אך בתרבות הלילה של הקהילה הגאה אותו ייצוג מצומצם הוא נורמטיבי לחלוטין ולא ירים גבות. למרבה הגיחוך יש ליינים ש"מגוונים" בכך שמציגים גם גברים שחומים יותר או כאלה עם קצת יותר שיער גוף, אך גם הם כמובן תמיד יהיו חטובים ומלוטשים לעילא ולעילא. איפה הגברים המלאים יותר? השדופים יותר? המבוגרים יותר?

נכון, דימוי גוף הוא תופעה חברתית רחבה שמושפעת מאספקטים רבים. זו גם מעין תופעה של ביצה ותרנגולת, משום שבסופו של דבר בעלי הליינים רוצים למכור, וכנראה שגבר חטוב ימכור יותר מגבר מלא או שדוף. אך זוהי נקודה מצוינת להתחיל באמצעותה שרשרת של השפעה. לליינים יש את הקול והפלטפורמה לומר לקהילה "לא רק מבנה הגוף הזה יפה, אלא כל מבנה גוף יפה". למעשה, בעלי הליינים עוד עשויים לגלות שצעד כזה עשוי להיות לא רק ערכי אלא גם כלכלי.

פאג (צילום: תמיר מוש)

עבור הומואים רבים יהיה קל ונעים יותר להגיע למסיבה שמקודמת על ידי גברים לא מושלמים, שקצת יותר דומים להם. ניתן גם ללמוד מליינים שכן עושים את זה נכון, דוגמת הפאג והקוק שוק. הם, למשל, שמים בפרונט את הקוויריות והשוני, ואינם נעזרים בגברים חטובים כדי למלא קלאבים – וגם הקהל יותר מגוון בהתאם. 

עניין הייצוג הוא הרבה מעבר לתרבות הפוליטיקלי קורקט, אלא בעיה אמיתית עם משמעויות נפשיות עצומות. מגברים הומוסקסואלים מצופה לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד. רובם ישאפו להידמות לבחורים החטובים של הפוסטרים, והערך העצמי שלהם יישאר ברצפה עד שלא יתאימו את עצמם לסטנדרט שעלול להיות בלתי אפשרי עבורם. בעלי ליינים ואנשי הלילה – זה בידיים שלכם, "באדי פרייד" זה לא רק האשטאג. השתמשו בבמה שניתנה לכם כדי להביא את השינוי החיובי והמתבקש.