הון, שלטון, סלט מלפפון

פוליטיקאים, עיתונאים, סלבס ופיקנטריה מהשורה הראשונה: הביסטרו דובנוב 8 חוגג עשור

איציק חנגל. צילום: איליה מלניקוב
איציק חנגל. צילום: איליה מלניקוב
19 במרץ 2014

אם אתה פוליטיקאי, לוביסט, יועץ תקשורת, כתב מדיני או כל אחד אחר בספקטרום הפוליטי – ולא יצא לך להגיע לכנסת השבוע, כדאי מאוד שתראה את פרצופך ביום חמישי בפרלמנט התל אביבי – ביסטרו דובנוב 8. החודש חוגג הביסטרו המפורסם של איציק חנגל ותדי שאולי עשור להיווסדו ולביסוסו בתודעה כעמדת המינגלינג הבלתי מעורערת למגזר הפוליטי־עסקי־תקשורתי – ואפילו תרבותי (כן, גם סלבס יושבים שם). חנגל, מסעדן ויזם, החל את דרכו כשותף במסעדת מקום בחוץ בחוף אכדיה ולאחר מכן היה הבעלים של מועדון היינקן הבימה קלאב במרתף תיאטרון הבימה. בסוף שנות ה־90 חבר עסקית לתדי שאולי ויחד הם פתחו את מסעדת ג'קומטי בגן הפסלים של מוזיאון תל אביב, היכן ששוכנת כיום מסעדת פאסטל, שבה הם שותפים. בהמשך דרכם המשותפת, פתחו שני המסעדנים את מסעדת דובנוב 8, את גלריה מאירהוף לאמנות הסמוכה למסעדה ואת River Side, מקום לאירועים המשקיף על נהר הירקון.

לדובנוב מיקום מצוין מבחינה אסטרטגית, בין בניינים המאכלסים את משרדיהם של פוליטיקאים רבים, עורכי דין ואנשי עסקים, ובשעות הצהריים המקום מוצף באנשים שבין הסלט לעיקרית כבר הספיקו ללחוץ ידיים עם יותר מבן אדם חשוב אחד. ותכלס, מי צריך את מזנון הכנסת כשבימי קיץ חמימים אפשר להתרווח במרפסת או בגינה בדובנוב, לשחרר קצת את העניבה ולסגור כל מיני דילים על קפוצ'ינו וסיגריה באווירת תחילת סוף השבוע? בדומה למסעדת אולימפיה המיתולוגית, גם המוסד הנוכחי מציע אווירה של שיחות חולין ופטפוט קז'ואלי, לצד פרלמנטים רועשים שמשנים תכופות את הרכבם ויושביהם עוברים משולחן לשולחן, משיחה לשיחה, לוחצים ידיים ומנידים את ראשם לשלום לעבר אנשים שקשה להם להשיג בדרכים המקובלות. למעשה, לא מעט אנשים מצהירים כי לעתים קל להם יותר להגיע לדובנוב מאשר לרדוף אחר מישהו בטלפון בניסיון לקבוע איתו פגישה.

כשנכנסתי לדובנוב ביום חמישי לקראת הצהריים כדי לראיין את חנגל, התקשינו למצוא מקום פנוי לנהל בו שיחה. השמש בדיוק הציצה ולכן המרפסת הייתה מלאה, ובפנים חיכה שולחן אחד פנוי אבל היה צפוף מדי לשבת בו בשל האבטחה הכבדה של מ"מ השגריר האמריקני שישב ליד. בסופו של דבר התיישבנו על הבר וביקשתי מחנגל לספר לי אילו דברים מעניינים קורים במקום קטן שמאכלס את כל הצמרת המדינית. "זה מדהים", אומר חנגל, "כשפתחנו את המקום, לפני עשר שנים, חשבנו שזה הולך להיות פסטה בר עם סנדוויצ'ים, משהו קליל ולא מחייב, ובן רגע זה התלקח והפך למשהו אחר לגמרי: שגרירים, שרים, חברי כנסת ופוליטיקאים התחילו לפקוד את המקום, מפלגות הריצו כאן קמפיינים, אפילו הקימו כאן מפלגה".

איזו מפלגה?

"מפלגת קדימה עשתה את צעדיה הראשונים כאן. היה לנו קשר טוב עם אריק שרון, דרך ראובן אדלר שהוא חבר משותף, והפגישות הראשונות התקיימו פה. בין הראשונים שהגיעו לכאן כדי לקיים פגישות היו גם איתן כבל וחברי כנסת ממרצ, שיושבים פה הרבה. יש כאן גם קהילה עסקית ותרבותית ולא רק פוליטית, אבל יום חמישי הוא בהחלט היום של הפוליטיקאים".

ואילו אנשי תרבות נמצאים כאן?

"גילה אלמגור ויענקלה אגמון נמצאים כאן המון והם גם עשו כאן את החתונה השלישית שלהם (הכוונה בכאן היא לגלריה מאירהוף, אולם אירועים שחנגל ושאולי פתחו מאחורי הביסטרו יחד עם שותפים נוספים – ל"פ). אפילו החזקתי את אחד המוטות בחופה, זה היה אחד מרגעי השיא בקריירה שלי. ממש שווה ערך למסיבת דיסק שעשה פה שמעון פרס".

ה-מה?!

"מסתבר שהנשיא שלנו כותב שירים, ולפני כשלוש שנים לקחו 12 שירים שלו וקובי אושרת הפיק לו מהם אלבום בהשתתפות אמנים ידועים. כל אמן ביצע שיר אחד וכשהוא עשה את המסיבה האמנים ששרו באלבום הגיעו לשיר גם כאן. גליקריה הגיעה במיוחד מיוון, יזהר כהן, נינט טייב ועוד אמנים נפלאים היו פה ושמעון ישב עם הילה של אושר סביבו. זה אחד הדברים הכי מרגשים שבהם השתתפתי".

דובנוב 8. צילום: אנטולי מיכאלו
דובנוב 8. צילום: אנטולי מיכאלו

הסיפורים המשוגעים של חנגל לא נגמרים כאן: יום אחד הוא יצא למרפסת וראה שם את טרנטינו משחק שש־בש, וכשעדה יונת, תושבת קבע בפרלמנט של יום שישי, קיבלה את הנובל, היא הגיעה בשישי בשעה הקבועה וזכתה לקבלת פנים מרגשת מ־200 יושבי הקפה שעמדו ומחאו לה כפיים במשך עשר דקות תמימות. אבל גם אם נשים את זוכי הנובל והאוסקר בצד, השגרה היומיומית בדובנוב שונה מאוד מהלפטופיזם המנומנם שמאפיין את מקומות המפגש ההיפסטריים בעיר. כשדובנוב רק נפתח בשנת 2004, כבר הופיע שם כל מטה המאבק של ההתנתקות. מנהיג המורדים עוזי לנדאו, שהיו לו אז משרדים בסוכנות היהודית ברחוב קפלן, ניהל את רוב הפגישות שלו בנושא ההתנתקות בדובנוב – וכל השרים, הח"כים והפעילים הנוגעים בדבר הגיעו לשם. אהוד ברק ניהל שם חלק נכבד מהקאמבק הפוליטי שלו בשנת 2007, ועצם הגעתו הראשונה לשם יכולה להתפרש כהכרזה שהוא חוזר לזירה. כמו כן, ב"כלכליסט" פורסם כי יצחק תשובה נפגש שם בשנת 2011 עם ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה, מקים השדולה להעלאת תמלוגי הגז, כיומיים לפני פרסום הדו"ח המלא של ועדת ששינסקי, שריכך את המלצות דו"ח הביניים שהתפרסמו כחודשיים קודם לכן. זהבה גלאון, שלי יחימוביץ', בוז'י הרצוג ואיתן כבל, שעסוק כעת בבחירות להסתדרות, הם רק חלק קטן מהפוליטיקאים שנוהגים לשבת שם, וגם שני המועמדים לנשיאות, בנימין בן אליעזר וסילבן שלום, מנהלים שם פגישות כחלק מהמירוץ לנשיאות.

אחד מיועצי התקשורת שפוקד את המקום באופן קבוע הסביר לי ש"הסיבה העיקרית לכך שכולם מגיעים לשם היא שהמיקום הזה מצליח לייצר אפשרות לדבר עם אנשים באופן לא פורמלי". לפי ההסבר שלו, כתב צבאי שרוצה לדבר עם קציני צה"ל בקריה מוכרח לעבור דרך דובר צה"ל, אבל אם קצין מגיע לאכול צהריים בדובנוב ובמקרה נוכח שם כתב צבאי, יש לאחרון אפשרות לייצר איתו שיח לא פורמלי. כך למשל קורה, לטענתו, עם הלקוח הקבוע עמוס ירון, שהיה אלוף בצה"ל ומנכ"ל משרד הביטחון וכיום משמש כיו"ר קצא"א (חברת קו צינור אילת אשקלון).

ייתכן שדובנוב 8 שינה מעט את אופיו במהלך השנים – אם הוא התחיל כמעוז חשאי, הרי שהיום אין לפוליטיקאי סיכוי לעצור עם הרכב ברמזור שליד מבלי שידעו שהוא נכח ברדיוס הקרוב של המקום. הכתבת הפוליטית רינה מצליח, שנמנית גם היא עם יושבי המקום, מספרת שהייתה תקופה שבה סניף רולדין הקרוב היה מקום המפגש הסודי של מי שלא רצה שיראו אותו בדובנוב. "כשחששתי שיראו עם מי אני נפגשת הייתי קובעת פגישה ברולדין, זה ליד דובנוב אבל יש שם קומה עליונה שבה לא רואים את היושבים מבחוץ", מסבירה מצליח. "הבעיה הייתה כשהתחלתי למצוא ברולדין את כל מי שמתחבא מדובנוב. קרה לי לא מעט שפגשתי כתבים בפגישות שם וכך יצא שגם הפגישה שלי נחשפה".

מי שמעוניין בסודיות יתרחק כנראה מדובנוב אולם מי שמעוניין בחשאיות מוחלטת, מבלי שהחשאיות הזו תישאר חשאית חלילה, ימצא שהוא בדיוק במקום הנכון. למעשה, מי שמגיע לדובנוב לפחות פעם בשבוע יכול לדעת בדיוק מי מחובר למי ואילו קשרים נרקמים שם. אטילה שומפלבי, כתב מדיני־פוליטי והמגיש הראשי של אולפן ynet, מסכם זאת באמירה, "בגלל ההצלחה של דובנוב ומפני שהפך למקום מרכזי עבור כל מי שהוא משהו בפוליטיקה, בתקשורת, או בכל תחום שענייניו מתנהלים גם בתל אביב או בעיקר בתל אביב, קשה כבר לראות אותו כמקום שאפשר לנהל בו פגישה מבלי שהיא תדלוף או תועבר הלאה מפה לאוזן. מצד שני, המקום הוא סוג של מגנט וזירה מרכזית להעברת מידע, חילופי דעות, קבלת קצות חוט ודיונים סוערים של אנשים שנוגעים לתחום הפוליטי. אתה יכול לשבת רגע אחד לקפה עם אדם אחד וברגע השני להפוך לחלק מפרלמנט סוער שדן במהלכים הפוליטיים האקטואליים".

בהמשך השיחה שלנו אני שואלת את חנגל אם הוא יכול לספק לי כמה סיפורים פיקנטיים על המתרחש אצלו. "קורים כאן המון דברים מסעירים", אומר חנגל, "אבל אני מעדיף שלא לדבר עליהם כי אני שומר בקנאות על פרטיותם של לקוחותיי. אם לא היו משכנעים אותי שזה יום הולדת עשר לדובנוב ושמגיע למקום הזה קצת פרגון, סביר להניח שלא הייתי יושב מולך. אבל כל הפרלמנטים שיושבים פה, אלו שעוד זוכרים את ימי כסית, אומרים לי ששווה לתת לזה את הבמה".

לרגל חגיגות יום ההולדת נבחרו עשר מנות מיוחדות שהחל מהשבוע נושאות את שמותיהם של מי שאוכלים אותן באופן קבוע. במנות ניתן למצוא: "ארטישוק קפרזה מצליח", על שם רינה מצליח שמכורה למנת הארטישוק קפרזה: עגבניות שרי, לבבות חסה, מוצרלה, צלפים, אנשובי וארטישוק בשמן זית ולימון (46 ש"ח); "נקניקיות אנסקי" – נקניקיות עגל תוצרת בית בגריל המוגשות עם כרוב כבוש חם, חרדל דיז'ון וחמוצי הבית על מצע פירה – הן העונג הדובנובי של אלכס אנסקי (62 ש"ח) ו"אנדיב אטילה", שאטילה שומפלבי נוהג לאכול: סלט אנדיב עם עלי חסה, פירות העונה, אגוזי פקאן מקורמלים, חמוציות וגבינת רוקפור ברוטב ויניגרט השף (48 ש"ח). לנו כבר נפתח התיאבון.

דובונוב 8, דובנוב 8, 6910168־03, ראשון־שישי 8:30־24:00, שבת 9:30־24:00

לדובנוב 8