לשתות את קדישמן: החיבור הבוער בין אלכוהול ואמנות

פבלו פיקאסו, סלבדור דאלי, אנדי וורהול, קארים ראשיד, זאהה חדיד, ג'ף קונס, מנשה קדישמן, יגאל תומרקין ופילפלד - רשימת האמנים והמעצבים ששולחים יד לבקבוק הולכת וגדלה. למה זה קורה ומי מרוויח מזה? 

האמנים שולחים יד לבקבוק. סטלה ארטואה.
האמנים שולחים יד לבקבוק. סטלה ארטואה.
22 במרץ 2017

בביקורו בארץ בשבוע שעבר התייחס מעצב העל קארים ראשיד לשאלה מהו עיצוב מוצלח. "אנשים אוהבים להרגיש את המגע האישי שמאפשר להם להרגיש מיוחדים. כשהם לוקחים בקבוק אלכוהול שמעוצב במהדורה מיוחדת הם מרגישים שמישהו הקדיש מחשבה לחוויה". הדוגמה של ראשיד אינה מקרית, בין השאר משום שהוא עיצב ב־2013 בקבוקים למותג הוודקה היוקרתי AnestasiA ולג'ין בומביי ספייר. גם מעצבת העל זאהה חדיד עיצבה בקבוק ליקב האוסטרלי Leo Hillinger, ורשימת הפרסונות ששולחות יד לבקבוק מקיפה את כל תחומי האמנות והעיצוב, ממאיירים וציירים, דרך מעצבים תעשייתיים ועד מעצבי אופנה.

"אלכוהול הוא חוויה כוללת. לבקבוק ולתווית יש חשיבות לא פחות מאשר למשקה עצמו, וכששמים על השולחן בקבוק במהדורה מיוחדת יש בזה משהו חגיגי ושונה", אומר דניאל קיסלסי, מנהל הדרכה ותוכן של חברת הכרם. "מהדורות מיוחדות שמעצבים ואמנים חתומים עליהן זו תופעה שקיימת במותגים חזקים. אפשר לראות מהדורות לרגל אירוע מיוחד כגון סילבסטר או ולנטיינ'ז ומהדורות לאספנים. יש המון אספנים שמחפשים מהדורות מיוחדות באופן כללי. אדם שאוהב את טעם השקדים של דיסארונו לא יסתפק בבקבוק הרגיל אלא ירצה גם את המהדורות שעיצבו קוואלי וורסאצ'ה".

שיק. דיסארונו. צילום: באדיבות חברת הכרם
שיק. דיסארונו. צילום: באדיבות חברת הכרם

לא רק לאספנים

ניצני החיבור בין אמנות לתעשיית האלכוהול נצפו כבר בשלהי המאה ה־19, כשהאמן אלפונס מוחה יצר לאבסינת תוויות עם רישומי אר נובו אירוטיים שהאדירו את הילת הנועזות של המותג. היקב הצרפתי שאטו מוטון רוטשילד החל בשנות ה־20 לשתף פעולה עם אמנים – מהלך שהתפתח למסורת. בשמות החתומים על התוויות המאוירות של היקב אפשר למצוא את פיאקסו, מירו ודאלי לצד ג'ף קונס ואניש קאפור המודרנים.

מי שמוביל את המגמה בשנים האחרונות הוא מותג הוודקה השבדי אבסולוט, מעמד שהושג בזכות שיתוף פעולה עם אמנים ידועים ובראשם אנדי וורהול. "למותג יש ערך עליון שנקרא Instigate a more open world, כלומר 'להניע עולם פתוח יותר'. אמנות היא אחד הכלים למימושו, בכך שהיא מציעה הסתכלות אחרת על החיים", מסבירה מורן שינדלר, מנהלת מותג אבסולוט בישראל.

אבוסלוט במהדורת אנדי וורהול. צילום: יח"צ חול
אבוסלוט במהדורת אנדי וורהול. צילום: יח"צ חול

בישראל אימץ יקב קסטל כבר בשנת 2012 את הרעיון לטובת מכירה פומבית שהכנסותיה הוקדשו לתרומה. משפחת בן זקן, בעלי היקב ואספני אמנות, פנתה למנשה קדישמן, יגאל תומרקין ואמנים ישראלים מובילים אחרים בבקשה ליצור תוויות חד פעמיות לבקבוקי גראן וין נדירים. ההכנסות עלו על הצפי והמכירה הוגדרה כמוצלחת, אך שיתופי פעולה בין יקבים לאמנים הם מועטים ביחס לשיתופי פעולה כאלה עם חברות אלכוהול. "כשפותחים בקבוק יין צריך לסיים אותו. בקבוק אלכוהול מיוחד הוא חוויה שנשארת לאורך זמן", מסביר קיסלסי.

יקב קסטל, גראן וין עם תווית שעיצב יגאל תומרקין. צילום: יקב קסטל
יקב קסטל, גראן וין עם תווית שעיצב יגאל תומרקין. צילום: יקב קסטל

אמן הרחוב והמעצב הישראלי ניר פלד (פילפלד) נבחר ב־2013 לקחת חלק בפרויקט שבו יצרו אמנים מכל העולם בקבוקי אבסולוט עבור מדינתם. "פילפלד היה חלק מקמפיין Absolut Blank. כל אמן קיבל בקבוק נקי והתבקש להביא את האמנות שלו כשהמותג והבקבוק הם ההשראה. היה ביקוש ענקי, ומפני שכל מהדורה מוגבלת, היום הבקבוק הוא פריט לאספנים". שינדלר אומרת שסוג האמנות של האמן היא אחד השיקולים בבחירתו, ושבאבסולוט יש העדפה לאמנות מודרנית התואמת את ערכי המותג.

"במקרה של פילפלד שתי חברות היו שותפות לבחירה: טמפו שמביאה את ה־Feel הישראלי וההצעות לאמנים, והמטה הגלובלי שנתן את האינפוט שלו". האם האמנים מקבלים תמיכה כספית? "לא באופן ישיר ולא בפרויקטים האלה", מסרבת שינדלר לפרט, ואומרת רק שאבסולוט הוא מעצמה עולמית ושלכל אמן יש מערכת שיקולים שלו אם להיכנס לשיתוף פעולה עם גוף מסחרי כזה.

אבסולוט בעיצוב של פילפלד. צילום: יח"צ
אבסולוט בעיצוב של פילפלד. צילום: יח"צ

מי שיכול להאיר את הצד השני של המטבע הוא האמן יהונתן כתב, שהשתתף לאחרונה בפרויקט מכבי ART – תערוכת אמנות שבה הודפסו יצירות של אמנים ומאיירים ישראלים על תחתיות בירה מכבי. "בעיקרון קיבלתי יד חופשית, והחשיבה שלי הייתה בעיקר איך העבודה תתפוס את העין ותבלוט, כי זו בסך הכל תחתית ורצינו להעלות את הערך שלה. זה פרויקט מעניין והיה נחמד לפרסם עבודה בפורמט הזה. קיבלתי תשלום כלשהו, לא משהו משמעותי. חשבתי שהתערוכה תדחוף אותי מבחינת קריירה אבל תכלס לא יצא מזה יותר מדי".

לחגוג בסטייל

ענף הבירה שמקושר אסוציאטיבית לחספוס גברי אימץ גם הוא את האמנות. בקיץ שעבר השיק מותג הבירה הבלגי סטלה ארטואה מהדורה מקומית מיוחדת – בקבוקים בעטיפת נייר שאייר האמן פייר קליינהאוז. "עם השנים הפך המותג סטלה ארטואה לשם נרדף בקטגוריית הבירה ליוקרה וסטייל", אומרת רווית אלמוג עמיחי, מנהלת מותגי הבירות הבלגיות IBBL Carlsberg. "בסטלה ארטואה ישראל הרגשנו שהקהל שלנו יעריך מהדורה מיוחדת, משהו שיחגוג את הסטייל של אוהבי סטלה. בפרויקט Live Beautifully יצרנו שישה איורים שכל אחד מהם משקף היבט של חיים שמוקירים יוקרה ואנינות. רצינו לתת ערך מוסף ממשי לאוהבי המותג מעולמות התוכן של האמנות, וחיפשנו מאייר שיביא לידי ביטוי את התחכום והאלגנטיות של המותג". המהלך, לדבריה, הצליח, ולקוחות רבים בחרו לקנות שתי שישיות – אחת לשימוש מיידי ואחת למשמרת, כפי שנהוג ביצירות אמנות.

סטלה ארטואה, אמנותית. צילום: פייר קליינהאוז
סטלה ארטואה, אמנותית. צילום: פייר קליינהאוז

המגמה חלחלה עד למבשלות הבוטיק. "אנחנו בעצמנו סוג של אמנות", צוחק מאור הלפמן, מבעלי בירה הרצל, שלפני כחצי שנה גייס לטובת מהדורה מיוחדת של המותג שלו את אמן הקעקועים דניאל בוליצ'ב. "אנחנו מותג צעיר וחצוף שיש לו ה־DNA הנכון". החודש יערכו במבשלה שיתוף פעולה ייחודי עם המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר – מרתון לילי ("על הרבה בירה") בשיתוף עם החוג לאיור, שבמסגרתו יאיירו 60 סטודנטים את האינטרפרטציה שלהם לבירה 6% כפרה. מתוכם ייבחרו 24 איורים לתוויות עבור מהדורות מיוחדות. "פעמיים בשנה, בקיץ ובחורף, אנחנו מוציאים מהדורה מיוחדת. האמנות נותנת לנו הזדמנות לעשות קצת רעש, לשחק במתכונים חדשים ולרענן את השגרה", מסכם בכנות הלפמן.