חיה ובועטת: הכירו את סצנת הרוגבי הנשי בתל אביב

קוראים להן "תל אביב אמזונס" והן לגמרי מצדיקות את השם. קבוצת שחקניות הרוגבי של תל אביב נחושה להוכיח בשטח שנשים יכולות הכל, ללא הבדל גיל, אופי או מבנה גוף. עכשיו הן קוראות לכן להצטרף

תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי
תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי
7 במרץ 2018

ביום שישי בהיר אחד, על מדשאות פארק הירקון, התאספו להן חבורה של נשים תל אביביות מן השורה והתחילו לפרק זו את זו מכות. לא מדובר בשיעור יוגילאטיס שיצא מכלל שליטה עקב השפעת החום, אלא בספורט שכמעט ולא מוכר בארץ: הרוגבי. את החוקים שלו קשה להסביר על רגל אחת, אפילו זו החטובה והשרירית של בנות "תל אביב אמזונאס", אבל אם ננסה לתמצת את האקט, מדובר במשחק כדור קבוצתי אגרסיבי ביותר שמטרתו להנחית את הכדור מעבר לקו "הטריי" – שטח צר בצד המגרש ששייך לקבוצה היריבה. בשונה מכדורגל, כדורסל או כל ספורט אחר שעונה אף הוא על ההגדרה הכללית הזו, כאן עובר הכדור, שצורתו דומה לשל פוטבול, על ידי מסירות בין חברות הקבוצה, וכדי לחלץ אותו מידי היריבות יש לתקל אותן, או בשפה פשוטה- לפרק להן את הצורה. עד כה נשמע מלחיץ עד אימה. אך לדברי עדי הורוביץ (29), שמתאמנת ומשחקת מזה שנתיים בתת הקבוצה אורנג' אמזונס, מדובר בספורט תחרותי ידידותי הרבה יותר מאחיו הפופולאריים. "למרות האגרסיביות, שקצת הפחידה אותי בהתחלה", היא טוענת, "יש הרבה דגש על ג'נטלמניות מחוץ למשחק".

עדי הורוביץ. צילום: דניאל יוסף
עדי הורוביץ. צילום: דניאל יוסף

מה את הכי אוהבת באימונים?

"בכל אימון אני מסיימת מותשת ומגלה שלמדתי משהו חדש, טכניקה חדשה, חוק חדש. זה משחק מסובך וכל הזמן משתנים בו החוקים, לכן תמיד נשארת תחושה של אתגר ושיש לאן להשתפר".

ומה פחות?

"שהליגה בארץ קטנה מאוד. אין מספיק קבוצות ואין מספיק תחרות, וזה גורם לזה שאין יכולת לשחק גרסה מלאה של הרוגבי, שכוללת 15 שחקנים בקבוצה. לכן בארץ נשים משחקות רוגבי שביעיות, שזו הגרסה המקוצרת. הייתי רוצה לראות עוד נערות ברוגבי, נשים צעירות. הרוב מגיעות בגיל מאוחר".

לאילו בנות יהיה יתרון בספורט כזה?

"לכולן. זה היופי ברוגבי: הוא מתאים לכל מבנה גוף וכל רמה ספורטיבית. יש אצלנו בנות שהיו בעבר באתלטיקה ויש כאלה שלא עשו שום ספורט לפני כן, כמוני. מהר מאוד כולן מוצאות מה הן יכולות לתרום על המגרש".

תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי
תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי

זה ספורט לאנשים תחרותיים?

"לא. אם את תחרותית מדי, הליגה לא תספק לך את הצורך הזה. אנחנו משחקות בשביל ליהנות ואם זה בא עם לנצח אז תמיד כיף".

מה את מרגישה שהשתנה באורח החיים שלך מאז שהתחלת לשחק?

"אני בכושר. אני רצה ולא מתנשפת. מעבר לזה, זו פעם ראשונה שאני חלק מקבוצה של נשים חזקות וחיוביות שעובדות בשיתוף פעולה. זה שינה לי את החיים".

יש לך שאיפות להפוך את זה למקצוע? זה אפשרי בכלל?

"בעיקרון זה אפשרי, לא בארץ ולא בגילי. אני יכולה גם להעיד על עצמי גם שאני לא ספורטאית, אין לי את המשמעת העצמית והדרייב שדרוש לזה. אבל יש לנו בנות בקבוצה שבמקום אחר בגלובוס היו מגיעות לזה. לי מספיק פעמיים שלוש בשבוע".

תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי
תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי

אם יורשה לי לומר, שמתי לב שיש אחווה לסבית חזקה בקבוצה.

"אני בי, ואנחנו חצי חצי פחות או יותר מבחינת סטרייטיות ולסביות. אבל אנחנו בתל אביב, ככה שזה מדגם די מייצג של כלל האוכלוסיה, לא?"

קיימת קליקה חזקה ביותר של שחקניות כדורגל לסביות בתל אביב. אתן מרגישות בתחרות איתן מבחינת ההוויי?

"לא ידעתי על קיומן, אבל אם כבר הזכרת את זה, כדורגל מלחיץ אותי, כי בגיל שלי יש תחושה שכולן ידעו לפנייך והצטרפת מאוחר מדי. לי היה מאוד קל להיכנס לרוגבי כי אין את הלחץ הזה, הרי אף אחת לא למדה רוגבי מכיתה ד', או ידעה מה זה בכלל. חוץ מזה שהבנות פה מדהימות. אנחנו גם יוצאות הרבה, מבלות ביחד. בקרוב טסות לטורניר ביוון".

מי הקהל שבא לצפות במשחקים?

"משפחה, חברים ואנשים שאנחנו גוררות וקושרות לעמודים. אבל אנחנו מקוות לקהל. יש בתל אביב גם קהילה של זרים שאוהבים את זה, אנגלים או צרפתים ששיחקו בעבר.לצערי כל ספורט נשי לא מושך הרבה קהל, אז הרוגבי על אחת כמה וכמה, אבל השאיפה שלנו היא לגדול ולהרים את הרמה, ויחד עם זה יגיע קהל".

תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי
תל אביב אמזונס. צילום: יותם נוי

ועכשיו בכנות. יצא לך להשתמש ביכולות הפיזיות שלך כדי לפרק מישהו מכות שלא במסגרת המשחק?

"להפך. אני יכולה להגיד שלפני שהתחלתי לשחק יצא לי כמה פעמים ללכת מכות. הרוגבי דווקא עזר לי לנתב את הכעסים למקום ספורטיבי ולפרוק אותם על המגרש".

להצטרפות לקבוצה ופרטים נוספים כנסו לעמוד הפייסבוק של תל אביב אמזונס