לטף אותי

אחרי שהטרנד העולמי (והמוזר) פקד לא מעט מקומות בעולם, התחיל ביפן ונדד לסן פרנסיסקו, קנדה, ניו זילנד ועוד, בית קפה שמאפשר ללקוחותיו ללטף חתולים הגיע גם לבירת התיירים/פסיכופטים העולמית – ניו יורק. בסוף השבוע האחרון נפתח בעיר פופ אפ מוצלח – בית קפה חתולים בחסות מותג אוכל לחיות מחמד.

כל הקונספט של בית הקפה הזמני סובב סביב חתולים לצד הפריבילגיות של בית קפה ממוצע שבו ניתן לעבוד, להירגע (עד כמה שניתן לעשות זאת כשעל השמשה בחוץ צובאים עשרות אנשים, לשתות לאטה עם עיטור פני חתול משופם, ללטף חתול משופם, ואם אתם אלרגיים – גם למות מזה. ואם לא די בכך, היוזמה המופרכת סיפקה שידור חי באינטרנט הישר מתוך בית הקפה! מה ראו הצופים בסטרימינג? חתול. מצלמה עומדת על חתול. עשר דקות. עשר שעות. מפהק, פוקח עיניים, עוצם אותן. מתגלגל. מפהק. פוקח עיניים. עוצם עיניים. מפהק. ישן. מתעורר. נרדם.

במקום התקיימו הרצאות סחיות אך יעילות בנוגע לאימוץ חתולים, הכנסת חתול חדש הביתה, עיצוב פנים ידידותי לחתולים, בריאות ותקשורת עם החתול, איך לקיים זוגיות עם חתול ועוד. בשילוב עם אובססיית האינטרנט חסרת הפרופורציות של כל מה שקשור בחתולים והעיסוק בהם, נוצרה, במכוון או לא – מפלצת. מפלצת זעירה ופרוותית אמנם, שכוונותיה בסופן הועילו, אבל מפלצת.

הגעתי לשם, חובבת חיות פרוותיות, קפה, מאפים ופופ אפים – כציד המושלם שאני, לאנשי המותג. כולי תקווה ללטף קרואסון, לשמוע קפה מגרגר ולאכול חתול. את פני קיבל תור לא הגיוני שהכיל כ-200 אנשים בכל רגע נתון. ״מצטער״, אמר שומר גדול עם משקפי שמש שהיה כנראה בעיצומו של התקף חרדה . ״סגרנו את התור, יש יותר מדי אנשים״. ״אבל אני עושה כתבה מאוד מאוד חשובה!״, אמרתי. ״מצטער, אנחנו לא מכניסים יותר אנשים״, אמר בעודו הודף בגופו (!) עשרות אנשים שניסו לצלם חתול קטן שהתבונן מבעד לשמשה, תוהה על קנקנם של אותם עשרות שהתבוננו בו, דפקו על השמשה, קראו לו, צילמו אותו. האם מדובר בהכלאה של דרקון עם זברה קדומה שהוסתר במערת נטיפים בקטאר? האם מדובר בדינוזאור ששרד במי מלח במשך שלושה עשורים? התשובה היא לא, לא הפעם. זה היה חתול. היוזמה יפה, המטרה נכונה, חיות הן דבר חשוב, חמוד ואהוב במיוחד. אבל מישהו הגזים לגמרי.

חתול, על פי ויקיפדיה, נפוץ בכל העולם מלבד אנטרטיקה. נכון ל-2009, החתול הוא חיית המחמד הנפוצה ביותר בעולם ומספר החתולים הביתיים עומדים על כ-600 מיליון. בכל יום ניתן לראות חתול ברחוב. בכל יום ניתן לאמץ אחד, שמונה או חמישים מהמכלאה הסמוכה. הם קורים. יש אותם. הרבה מהם. והנה, בניו יורק של 2014, לא אנטרטיקה ולא יפן ולא ברזיל ולא קזחסטן, ניו יורק – אנשים עומדים בתור שלוש שעות כדי להיכנס לתוך בית קפה וללטף בו כמה חתולים. זה לא חדש שבחתולים יש קסם מסויים שמושך מטורללים רבים לפתח כלפיהם אובססיה. מדובר במשל קצת עצוב, אך בסופו של דבר הסוף הוא טוב. הכוס המלאה מראה על כך שההיסטריה האנושית והפתטית עזרה לכמה חתולים ברי מזל למצוא בית אצל אנשים (משוגעים ככל שלא יהיו) שיקבלו אותם אל חיקם ויאהבו אותם. נותר רק לקוות שכל אותם המוזרים שעמדו בתור במשך שלוש שעות יצילו עוד חיות חסרות בית ולא יתלהבו לראות חתול רק כשהוא צעצוע טרנדי של תרבות הפופ, מוצג מאחורי חלון ראווה ומוגש לצד קפה ומאפה.